בניגוד למיתוס: שכר המינימום בארץ אינו גבוה

חבר הכנסת עמיר פרץ, עשה לאחרונה קאמבק קטן שעורר סערה גדולה: הוא ניער את האבק מהצעתו הישנה להעלות את שכר המינימום החודשי מ-3,850 שקל ל-4,600 שקל. כזכור, פרץ הבטיח במערכת הבחירות של 2006 "שכר מינימום של 1,000 דולר", לפי הדולר של אז. ההבטחה עוגנה בהסכמים הקואליציונים, אך הממשלה הפרה אותם. 

מבחינת מאות אלפי עובדים קשי יום, מדובר באוויר לנשימה. מבחינת הממשלה והתעשיינים, מדובר בהוצאה של מיליארדים. ואכן, פקידי האוצר והתעשיינים עמדו על רגליהם האחוריות ושכנעו את הממשלה להצביע נגד החוק. ההצעה נדחתה ועברה לדיונים האינסופיים ב"פורום השולחן הגדול", שיסתיימו, כנראה, בפשרה שבה שכר המינימום יעלה, אם בכלל, בסכום נמוך יותר ובאיחור.

במרכז הקמפיין נגד ההעלאה עמדה ההצהרה כי "שכר המינימום בישראל הוא מהגבוהים בעולם". בחודשים האחרונים צצו בעיתונות הכלכלנית כפטריות אחרי הגשם השוואות בינלאומיות שמצאו ששכר המינימום שלנו גבוה להפליא. כך "קבעו" מחקרים של בנק ישראל, של התאחדות התעשיינים ושל גופי מחקר שונים הקשורים לממסד הכלכלי. שר האוצר, יובל שטייניץ, ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מצטטים את המחקרים הללו שוב ושוב.

המחקרים אינם מצוצים מהאצבע. הגופים הללו מעסיקים כלכלנים מהשורה הראשונה, שאספו מידע סטטיסטי מדויק בקפדנות ובמקצועיות. אבל פוליטיקאים טובים יכולים להשתמש במידע נכון כדי לבצע מניפולציה ולהטעות את הציבור. ככל שהנתונים מדויקים יותר, ההטעיה מוצלחת יותר.  

ומדובר בהטעיה. המחקרים אינם מוכיחים ששכר המינימום בארץ הוא מהגבוהים בעולם. פשוט בגלל שהוא אינו כזה.