מהן המצוות הנהוגות בערב יום כיפור?
שאלה:
מהן המצוות ומה המנהגים שיש לעשות בערב יום הכיפורים?
תשובה:
א. בתורה נאמרה מצוות הצום של יום כיפורים בצורה מיוחדת: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם". (ויקרא פרק כג פסוק לב ), כביכול נאמר שצריך לצום כבר בתשעה בתשרי.
חכמים למדו משינוי זה שני לימודים: האחד – "וכי בתשעה מתענין? והלא בעשור מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי - מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי." (תלמוד בבלי מסכת יומא דף פא, ב), כלמור שיש מצווה להרבות באכילה בערב יום הכיפורים. הלימוד השני – "מתחיל ומתענה מבעוד יום. מכאן שמוסיפין מחול על הקודש". (שם), כלומר שצריך להתחיל את הצום מבעוד יום, דהיינו, כבר לפני השקיעה.
לכן, מצווה להרבות באכילה ביום זה, ולא רק בסעודה המפסקת.
ב. האשכנזים ממעטים בסליחות ביום זה, וגם אינם אומרים "אבינו מלכנו". הספרדים אומרים סליחות כרגיל.
ג. כיוון שיום הכיפורים מוגדר כיום כפרה וטהרה כנאמר בתורה: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא פרק טז פסוק ל ), קבעו חכמים כי בנוסף לצום (הכפרה), יש להשתדל גם להיטהר – במקווה. ולכן כל הגברים צריכים להשתדל לטבול במקווה, ומי שאינו יכול - לפחות יתקלח בשיעור שיישפכו עליו תשעה קבין מים (כשנים-עשר ליטרים וחצי).
ד. בתפילת המנחה - לפני הסעודה המפסקת - אומרים וידוי.
ה. יש לסיים את הסעודה המפסקת לפני הדלקת נרות. מי שסיים זמן רב לפני כן - מותר לו לאכול אחר כך, אם התנה על זה לפני ברכת המזון.
ו. מדליקים נרות ומברכים "להדליק נר של יום הכיפורים". האישה מברכת "שהחיינו" בהדלקת הנרות, או שתברך עם הש"ץ בבית הכנסת יחד עם כל הקהל.
ז. הולכים לבית הכנסת לפני השקיעה, מתעטפים בטלית בברכה, ורבים נוהגים לומר "תפילה זכה". תפילה זו הובאה על ידי הרב אברהם דאנציג מחבר ספר "חיי אדם", שהעתיקה מספרי קדמונים. "ונאה תפילה זו לשמה; זכה היא בכל אמריה, ומזככת את לבות אומריה, ומכשרתם לקבל עליהם את יום הכיפורים בקדושה וטהרה ומחילת עוונות.
גופה של 'תפילה זכה', שיש בה קבלת הצום בכל חמשת עינויו וגם יש בה פתיחת הלב לחרטה ולוידוי. ואולם עיקרה של תפילה זו שבשעת פתיחת הלב בתשובה ובחרטה ובדברי ריצוי לפני המקום ברוך הוא, היא נותנת בפי השבים דברי סליחה ומחילה בכל חטאות האדם בינו לחברו". (ספר התודעה)
ח. כשהש"ץ מברך "שהחיינו", כל אחד מברך עמו בלחש ומסיימים קצת לפניו כדי לענות אמן. נשים שבירכו "שהחיינו" בהדלקת הנר, אינן מברכות שוב, אך עונות אמן.
ט. ליל יום הכיפורים נקרא גם "ליל כל נדרי", על שם התפילה הנאמרת בערב זה. עיקרה של תפילה זו הוא התרת נדרים של הציבור לנדרים שנדר במשך השנה ומתחרט עליהם, וכן קבלה לעתיד.
היחס המיוחד לתפילה זו נובע מהכוונות הנסתרות המיוחסות לה, ובעיקר, שאנו מתחרטים על כל המעשים והמחשבות הרעות שעשינו במשך השנה כולה.
כיצד מתקיימת תפילה זו?
"קודם שקיעת החמה, פותחים ארון הקֹּדש, ושנים מחשובי הקהל מוציאים שני ספרי תורה ומשאירים את הארון פתוח, ומקיפים את הבימה ואומרים בקול רם את הפסוק: "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק, וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה" וכל הקהל עונים אחריהם ומחבקים ומנשקים ספרי התורה בשמחה ובהתלהבות כתינוקות המתרפקים על אמם הורתם. גמרו את ההקפה נגשים השניִם אל שליח הציבור ונשארים עומדים לידו וספרי התורה בידיהם עד שגומרים כל סדר 'כל נדרי' לפני 'ברכו'... ואומרים אותה שלש פעמים, כדרך שחכם המתיר את הנדר אומר לבעל הנדר שלש פעמים ". (ספר התודעה). (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
