מותר לקטוף פירות עץ שענפיו ברשות הרבים?
שאלה:
ליד ביתי יש אילן פרי, שענפיו נוטים מעבר לגדר אל הרחוב, האם מותר לקטוף פירות אלה? ומה הדין כאשר עץ כזה נמצא בין חצרי ובין חצר השכנים, כלומר, עץ שגדל אצל השכן, וענפיו נושאי הפירות נוטים לתוך חצרי - האם מותר לי לקטוף את הפירות? (מאיר)
תשובה:
מאיר שלום,
א. בתלמוד (מסכת בבא מציעא דף קז, א) נחלקו אמוראים בדין פירותיו של אילן העומד על המֵצָר (גבול שבין שתי חצרות): "אמר רב: הנוטה לכאן - לכאן, והנוטה לכאן - לכאן, ושמואל אמר: חולקין". הגמרא מקשה על רב מברייתא האומרת: "אילן העומד על המצר - יחלוקו". שמואל מתרץ את הקושיא על רב: "בממלא כל המצר כולו". והיינו, חלוקה של השכנים בפירות אילן זה היא דווקא כאשר "האילן עומד ממש על המצר שהוא של שניהם, ואין השורשים מתפשטין לקרקעו של זה יותר משל זה, אך הענפים נוטין יותר לשל אחד מהם". בזה נחלקו רב ושמואל, ואולם אם האילן "נטוע כולו ברשות אחד, והענפים נוטים ברשות חברו, בזה אמר ר' יוחנן (במסכת בבא בתרא דף כז): "מביא וקורא, שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ שכל הענפים יהא לבעל השָׁרשים", ובזה מודים גם רב ושמואל.
כלומר, כאשר אילן נטוע ברשותו של אדם - כל פירות האילן שייכים לבעל הרשות, גם אם ענפיו נוטים מעבר לחצר. וכך נפסק להלכה: "אילן העומד על המצר, אף על פי שהוא נוטה לתוך שדה אחד מהם, שניהם חולקים פירותיו" (שולחן ערוך חושן משפט סימן קנה, כט). והסביר שם אחד ממפרשיו (נתיבות המשפט ביאורים סק"טו), שמדובר כשהעץ עומד על הגבול המשותף לשניהם, "אבל סמוך למצר, אף שכל השרשין יוצאין לשל חברו, הרי הוא שלו לבדו".
וכן כתב במקום נוסף: "אילן העומד על המצר, אף על פי שהוא נוטה לתוך שדה אחד מהם, הרי שניהם חולקין בפירותיו". והרמ"א העיר: "אבל אם עומד בשדה של אחד מהן ונוטה לשדה אחר, הולכין אחר העיקר והכל שלו" (שם קסז, ב).
ב. אמנם, אם ענפי האילן נוטים לרחוב, על בעל האילן לקצוץ את הענפים המפריעים למעבר, וישנה מחלוקת בין אמוראים מהו שיעור הקציצה.
להלכה, כתבו הפוסקים: "אילן שהוא נוטה לרשות הרבים - קוצץ כדי שיהיה הגמל עובר ברוכבו " (רמב"ם נזקי ממון יג, כו). וכן פוסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן תיז, ד)
ג. האיסור אינו חל רק במקרה שבו הענפים נוטים לרשות הרבים; גם אם האילן נטוע סמוך לגדר חברו, צריך להרחיקו כדי שלא יזיק לשדה חברו. עם זאת, הפירות הם של בעל האילן, ובזמן בית המקדש היה צריך להביא מהם ביכורים (הבאת הביכורים מוטלת רק על בעל האילן): "אם היה האילן סמוך למצר חברו או נוטה לשדה חברו, אף על פי שחייב להרחיק - הרי זה מביא ממנו (ביכורים) וקורא, שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ" (רמב"ם הלכות ביכורים ב, יא). הרמב"ם פוסק כך בניגוד לדעה הסוברת, שאם האילן סמוך למצר, נחשב בעל האילן כגזלן ואין מביאין ממנו ביכורים (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא כז, ב).
ד. מכל מקום, לגבי הפירות הגדלים מחוץ לגדר, מוסכם על הכול, שהם שייכים לבעל האילן, ואין לאחרים לאכלם. רק אם נפלו הפירות, התרסקו והתקלקלו, באופן שבעל הפירות ודאי מתייאש מהם - מותר למוצא אותם לקחתם. וכך לשון ההלכה: "המוצא פירות בדרך תחת אילן שהוא נוטה על הדרך, אם הם פירות שדרכן ליפול מן האילן, ובנפילתן הן נמאסות, ... או שהן פירות שדרך הבהמות לאכול אותן, והן עוברות דרך שם, הרי הבעלים כבר נתיאשו מהן ומותרות, אבל אם הן פירות שאינן נמאסות בנפילתן, ורוב העוברים שמה המה ישראלים אסורין משום גזל" (קיצור שולחן ערוך סימן קפב, טו).
סיכום:
אילן שענפיו נוטים מחוץ לגדר, הפירות שייכים לבעל האילן ואין רשות לאחרים לקוטפם, ואפילו אם שורשי העץ חודרים לרשות אחרת. אם ענפי האילן נוטים לרשות הרבים ומפריעים למעבר, חייב בעל האילן לקצצם, ואולם אין זה מתיר את פירותיו לאחרים. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
