בולשביזם? בעולם המערבי מפקחים על שכר הדירה
בהולנד, צרפת, אירלנד, שווייץ וקנדה מגבילים את העלאת שכר הדירה; במונטריאול ובברלין אסור למשכיר להחליף דיירים, ואפילו בניו יורק ובלונדון יש מיליוני דירות להשכרה במחיר מפוקח. מה הפלא שרק בישראל כולם ממהרים לקנות דירה, והמחירים טסים?
לפני מספר שנים ביקרתי זוג חברים בציריך, שווייץ, והתלוותי אליהם לבוקר של סידורים שגרתיים. השניים חיפשו דירה חדשה, ובין השאר, קפצנו לראות את אחת הדירות הפוטנציאליות במרכז העיר המנומנמת, קרוב לנהר. הם נכנסו לדירה, אבל מיד יצאו: השמאי נמצא שם, הסבירו, ולשמאי שוויצרי אסור להפריע. שמאי? התפלאתי, לדירה שכורה? כן, הם אמרו, לתדהמתי: שמאי מטעם ממשלת הקנטון, שבודק ששכר הדירה בסדר לפני שחותמים חוזה.
מחירי הנדל"ן משתוללים, המשכנתא מתייקרת, צעירים דוחים רכישות, ומחירי השכירות הופכים לנושא חם. על רקע זה, הגישה קבוצת ח"כים הצעת חוק לפיה יוטל פיקוח על שוק השכירות בישראל. הצעת החוק אוסרת להעלות את מחיר השכירות ביותר מ-5% פעם בשנה, מחייבת משכירים להשכיר את הדירה לדיירים חדשים במחיר ששילמו קודמיהם - כדי להוריד את המוטיבציה להחלפת דיירים, ומחייבת להקים נציבות לזכויות השוכר. ההצעה עוררה תגובות נזעמות של ח"כים, פרשנים וטוקבקיסטים, שזעקו כי מדובר ב"בולשביזם", "פגיעה בחופש הקניין" וכי "באף מדינה כבר אין חוקים כאלה". האמנם?
