בגלל נשירת שיער האם: התינוקות הובהלו למיון
שמונה תינוקות נזקקו לניתוח בחודש האחרון בשל עצירת דם והתנפחות. הסיבה: שערות של האם נכרכו סביב אצבעותיהם. מחקר חדש של וולפסון מעלה כי 65% מההורים כלל לא ידעו על התופעה. "אין חודש שאנחנו לא רואים לפחות מקרה אחד כזה", אומר רופא למוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"
אמהות טריות רבות מכירות את התופעה המדכאת הזו: נשירת השיער האופיינית לחודשים שאחרי הלידה. המברשת מתמלאת שערות, הרצפה שחורה והשיער נראה "חסר חיים."
מתברר שהתופעה הטבעית והשכיחה הזו לא רק מעצבנת, אלא עלולה להיות מסוכנת: לחדר המיון של בית החולים וולפסון הגיעו בחודשים האחרונים שמונה תינוקות שסבלו מחוסר באספקת דם לאצבעות הידיים והרגליים שלהם, לאחר ששערה ארוכה נכרכה סביבן. הם היו צריכים לעבור ניתוחים כדי לשחרר את החסימות ולהציל את האצבעות.
ההורים לא תמיד מזהים את הבעיה
'תסביב השערה' או 'שערה כרוכה' הוא כינוי למצב שבו נקשרת שערה (או חוט) סביב אצבעות התינוק או סביב איברי המין החיצוניים שלו. השערה מתלפפת מספר פעמים סביב האיבר הגלילי ומונעת זרימת דם ורידי. כתוצאה מהחסימה, האצבע הולכת ותופחת, משנה את צבעה ללבן, ולאחר מכן גם אספקת הדם העורקי לקצה האצבע נעצרת. מצב זה דורש זיהוי מיידי של הבעיה והתערבות מהירה, שכן עיכוב באבחנה עלול לגרום לנמק, מצב המחייב קטיעה של האצבע שנפגעה.
על פי רוב, גילם של הילדים הנפגעים משערות נע בין ארבעה שבועות לשש שנים. ממחקרים שנערכו בעבר עולה כי 43% מהם נפגעים באצבעות הרגליים, 24% באצבעות הידיים, ו33%- סובלים משערה שנכרכה סביב איברי המין שלהם, הפין והדגדגן. ברוב המקרים, התינוק שסובל מהשערה מבטא את סבלו באי-שקט ובבכי ממושך שנובעים מהכאבים הקשים. הבעיה: לא תמיד מזהים ההורים את הסיבה לבכי, ולעיתים חולפים ימים רבים עד שהם מאבחנים מה קורה.
הגיל הממוצע של התינוקות שהגיעו לוולפסון היה חודש וחצי. בשלושה מקרים היו מעורבים אצבעות הידיים ובחמישה מקרים אצבעות הרגליים. שניים מהתינוקות אושפזו לאחר הניתוח לצורך קבלת טיפול אנטיביוטי בגלל סכנת זיהום" .אין חודש שאנחנו לא רואים לפחות מקרה אחד כזה," אומר ד"ר אילן דלאל, מנהל מיון ילדים בוולפסון. "השערה מתפקדת למעשה כמו חוסם עורקים, ועצירת אספקת הדם לאצבע גורמת לתינוק כאבים קשים ביותר. רוב האמהות שמגיעות אלינו מספרות שמעולם לא שמעו את ילדם צורח ככה. הטיפול בתופעה מאוד לא נעים, ומתבצע תחת הרדמה מקומית וגם טשטוש לתינוק כדי למנוע כאבים. ברוב המקרים, בגלל הבצקת והנפיחות צריך לחפור ממש עד העצם כדי להוציא את השערה."
ההמלצה: לאסוף את השיער
הסיבה לתופעה היא לרוב עלייה בכמות השערות הנושרות אצל האם לאחר הלידה. בגלל שינויים הורמונליים נושרות יותר מ100- שערות ביום, מה שמגביר את הסכנה ל'שערה כרוכה.' בחדר המיון של וולפסון החליטו לאחרונה לערוך סקר בין הורים על מנת לברר אם הם בכלל
מכירים את התופעה ואת דרכי מניעתה. הסקר כלל 260 הורים לתינוקות בני חודש עד שישה חודשים, שביקרו בחדר המיון מסיבות שונות.
הממצאים היו עגומים: 65% מההורים כלל לא היו מודעים לקיומה של התופעה. מחצית מאלה שהכירו אותה ידעו עליה מגורם קרוב, חבר או שכן, שילדוֹ או ילד שהוא מכיר עבר אירוע טראומטי כתוצאה משערה שהתלפפה. רק רבע מאלה שהיו מודעים לקיומה של הבעיה קיבלו אודותיה הסבר מגורם רפואי מקצועי, כגון אחות בטיפת חלב.
"מאוד חשוב להדריך את ההורים בבתי החולים ובטיפות החלב שיש לאסוף שיער כדי למנוע את פיזורו בבית. כמו כן, צריך לבדוק את התינוק בכל פעם שמפשיטים אותו ובכל פעם שמכניסים אותו לאמבטיה ולוודא שלא הסתבכו סביב איבריו שערות או חוטים מגרביים או משמיכות," אומרת אילונה ברנץ, אחות אחראית במיון ילדים בוולפסון, שביצעה את המחקר. "קשה מאוד למנוע לגמרי את התופעה - אבל זיהוי מוקדם יחסוך לתינוק ימים של סבל."


