בשורה או אכזבה? לקראת המלצות טרכטנברג
בתום קיץ היסטורי של הפגנות חסרות תקדים ולאחר שרוב האוהלים ברחבי הארץ פונו, יתייצב היום מנואל טרכטנברג ויציג את המלצות הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי. מהן מסקנות הוועדה המסתמנות, והאם הציבור יקבל את הבשורה שתשנה את פני החברה הישראלית?
ועדת טרכטנברג, שמונתה בעקבות מחאת האוהלים כדי לגבש סדר יום חברתי-כלכלי חדש, תגיש היום אחר הצהריים (ב') את מסקנותיה לראש הממשלה, במסיבת עיתונאים מיוחדת שתועבר בשידור חי ב-ynet בשעה 17:00.
עד כה, מסתמן כי המסקנות אינן כוללות את הבשורה שלה ציפה הציבור בעקבות המחאה, אם כי יו"ר הוועדה, מנואל טרכטנברג, טוען שרוב המסקנות עדיין אינן ידועות לציבור.
- מחאת האוהלים - סיקור מיוחד ב-ynet
- הייאוש ניצח: 70% סבורים שאין להם כוח להשפיע
- עיני מאיים: נגיב אם מסקנות טרכטנברג לא יספקו
- שטייניץ: להנמיך ציפיות מוועדת טרכטנברג
- מומחי המחאה ממליצים: עבודה, חינוך ובריאות
ועדת טרכטנברג עבדה על פי המתווה ששרטט נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, וכללה ארבעה צוותי משנה שעסקו בנושאים שונים: בעיית הדיור, בעיית יוקר המחייה, מדיניות המס בישראל ואיכות השירותים לאזרח – בעיקר בחינוך.
במליאת הוועדה היו חברים 14 כלכלנים ועובדי מדינה, אך במהלך עבודתה באו נציגים אלה במגע עם מאות אנשים. חלקם אזרחים שהעידו בפני הוועדה על מה שהם ראו כעיקר המצוקה החברתית בישראל, חלקם אנשי מקצוע שייעצו לוועדה וחלקם פקידי ממשלה שבדקו את החלופות השונות ששקלה הוועדה ונתנו לחבריה חוות דעת לגבי היעילות והמחיר של כל אחת מהן.
דיור: היזמים יתומרצו על ידי הטבות
מעיון ראשון במסקנות עולה כי המרוויחים הגדולים מהן יהיו היזמים והקבלנים. המלצות הוועדה כוללות שלל הטבות שמטרתן לעודד את חברות הבנייה לייצר עוד דירות, וגם כמה עונשים למי שמחזיק בדירות או בקרקע ולא מנצלן, כמו הכפלת תשלומי הארנונה. בין ההמלצות נכללות קרקע מסובסדת מהמדינה, הטבות מס, הגמשת סטנדרטים בבנייה והסרת התנגדויות.
הוועדה אף המליצה להקצות 160 מיליון שקל נוספים לדיור ציבורי, 30 מיליון שקל לקידום מיזמי פינוי-בינוי ועוד 250 מיליון שקל לשיפור תשתיות במגזר הערבי.
באשר לסוגיית דיור בר השגה, הוועדה אישרה את 3 ההמלצות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעליהן הוכרז עוד טרם התקבלה ההחלטה לכנס את הוועדה: הקמת 10,000 יחידות דיור לסטודנטים על קרקעות לא מנוצלות בערים, הקצאת קרקע בחצי מחיר לבניינים שישתתפו בפרויקט "דיור למשתכן" והקצאת קרקע בחצי מחיר לפרויקטים של דיור להשכרה במחיר בר השגה.
עם זאת הוועדה לא הכריעה בשאלת הזכאות לדירה במסגרת הפרויקטים השונים. באופן מסורתי, הקריטריונים להשתתפות במכרזי דיור למשתכן מנוסחים לטובת האוכלוסייה החרדית: 60% מהדירות מוקצות מראש למשפחות עם יותר מ-4 ילדים ואין הקצאת דירות לרווקים. לדיור בר השגה אין כיום קריטריונים, ולכן הוא גם אינו מיושם.
הוועדה דנה באפשרות להתנות את ההשתתפות במכרז בשירות צבאי והוכחה של ניצול כושר ההשתכרות, אך לא קיבלה החלטה גורפת, ככל הנראה כדי לא להציב את ראש הממשלה בפני עובדה מוגמרת אשר תיצור חיכוך עם ש"ס, השולטת במשרד השיכון. במקום זאת, העמידה הוועדה כאפשרות את ההמלצה שבפרויקטים של דיור בשכירות מפוקחת יוכל להשתתף מי שמרוויח עד 17,666 שקל ברוטו בחודש והינו חסר דיור.
מסים: הישירים יעלו, העקיפים לא יירדו
בתחום המיסוי תמליץ הוועדה על הקפאת המתווה להפחתת מס חברות וככל הנראה גם על הקפאת המתווה להפחתת מס הכנסה. כמו כן המס על רווחי הון יגדל, כנראה לרמה של 25%, ותתווסף מדרגת מס חדשה למי שמרוויח מעל ל-50 אלף שקל בחודש.הוועדה תיתן, אם כן, ביטוי לדרישה שעלתה במסגרת המחאה, לעצור את המדיניות להפחתת המס הפרוגרסיבי בישראל - מדיניות שעלתה לקופת המדינה מיליארדי שקלים בשנים האחרונות וגרמה בעקיפין להעלאת שיעורם של המסים שמשלמת האוכלוסיה כולה על מוצרים (מע"מ, מס על דלק, מס על סיגריות ועוד).
הצד השני של הדרישה לשנות את תמהיל המיסוי - להשתמש בהעלאת המס הישיר כדי להפחית את המסים על המוצרים - לא צפוי לבוא לידי ביטוי בהמלצות ועדת טרכטנברג. הוועדה בחנה את האפשרות להפחית את שיעור המסים העקיפים, אך חבריה הגיעו למסקנה כי העלות של צעדים אלה לקופת המדינה גבוהה מדי והתועלת לאזרח - לפי מקורות בוועדה - נמוכה מדי.
על כן, הבשורה של ועדת טרכטנברג בתחום המיסוי תכלול רק העלאת מסים. ההקלה היחידה שמסתמנת היא הוספת נקודת זיכוי לאבות לילדים בגיל הרך.
שירותים לאזרח: חינוך חינם מגיל 3
העלאות המס, לצד הקיצוץ שאושר כבר בתקציב הביטחון, יכניסו לקופת המדינה סכום של כ-10 מיליארד שקל בשנה, למימון השיפור בשירותים לאזרח. בינתיים, נראה כי הבשורה המרכזית בתחום זה היא יישום חוק חינוך חינם מגיל 3.
לפי ספר החוקים, חינוך חינם מגיל 3 קיים כבר מאז שנת 1984. החוק היה קבור בחוק ההסדרים מ-1985 עד 2008 בתואנה למחסור במקורות מימון, ומאז 2009 הוא יושם רק באופן חלקי וכיום נהנים ממנו רק 30% מהתלמידים, בעיקר בפריפריה. בנוסף, תמליץ הוועדה ליישם בהדרגה יום לימודים ארוך.
יוקר המחיה: מסתמן ביטול מכסי הייבוא
בימים האחרונים מדברים בסביבתה של הוועדה על המלצה דרמטית לבטל את כל מכסי היבוא (על מוצרי המזון, מכשירי החשמל, ענף הרכב, ועוד), על מנת לפתוח את השוק בישראל לתחרות שתוריד מחירים. נכון לעתה, מסתמן כי צעד זה אכן ייכלל בהמלצות הוועדה, על אף האיומים של נציגי התעשיינים כי הוא יגרום לסגירת מפעלים ולפיטורים המוניים.
עם זאת, גורמים במשרד האוצר טוענים כי אסור להפריז בדרמטיות של המהלך מבחינת השפעתו על הכנסות המדינה. הביטול הגורף של המכסים אושר בקלות יחסית, לאחר שברשות המסים בחנו את הסוגיה וגילו כי היקף מכסי היבוא אינו גבוה ועלות הביטול לקופת המדינה נמוכה יחסית. הכנסות המדינה ממכס עמדו בשנת 2010 על 2.7 מיליארד שקל, כאשר כלל הכנסות המדינה ממסים עמד על 195 מיליארד שקל.
באוצר מודאגים מהשלכות אחרות של ביטול המכסים ומהשאלה, עד כמה ביטולם אכן יוזיל את המחירים, לפחות בחלק מהענפים.
מכסי היבוא משמשים, בין היתר, כקלף מיקוח בידי המדינה בבואה לחתום על הסכמי סחר עם ארצות שונות. בשבועות האחרונים נבדקו ההשלכות שיהיו לביטול המכסים על מצב הסכמי הסחר ועד כמה ביטולם יפגע בייצואנים הישראלים שהסכמי הסחר מגנים עליהם.
כמו כן, נבדקו צעדים שיגנו על הצרכן הישראלי מפני תופעת ה"היצף". מדובר במקרים שבהם יצרנים מחו"ל מוכרים לתקופה קצרה במחירי הפסד כדי למוטט את המתחרים הישראלים, ולאחר מכן, כשאין עוד מי שיתחרה בהם – מעלים מחירים ללא הגבלה.
בהכנת הידיעה השתתף תני גולדשטיין
