שבע שנים בתור לדיור ציבורי: "אנשים מתוסכלים"
2,400 משפחות מחכות לדירה ממשרד השיכון, אך תקופת ההמתנה יכולה להימשך עשור בזמן שמאות דירות עומדות ריקות. לפי משרד הקליטה עוד כ-40,000 קשישים עולים ממתינים אף הם לדיור ציבורי, ועשרות אלפי דירות חסרות. "היה ברור שמשהו כזה יקרה", אמרה עובדת סוציאלית על משה סילמן שהצית עצמו לאחר שבקשתו נדחתה
"ממשלת ישראל הרגה את הדיור הציבורי כבר לפני 20 שנה, כולם יודעים מזה אבל לאף אחד משרי הממשלה לא באמת אכפת. מי שמשלם את המחיר על האדישות והאטימות הזו אלו אלפי משפחות במדינת ישראל, הורים וילדים שהחיים שלהם מתרסקים", כך אמרה ל-ynet ברברה אפשטיין, מנכ"לית עמותת "סינגור קהילתי".
העמותה מסייעת ב-20 השנים האחרונות לאלפי זכאים לדיור הציבורי. משה סילמן שהצית את עצמו במוצאי שבת בהפגנה בתל-אביב, היה בין אלה שבקשתם לדירה נדחתה - למרות היותו נכה שמתקיים מקצבה של 2,400 שקלים בחודש.
הצעד הנואש בהפגנה - עוד כתבות ב-ynet:
משה סילמן לפני חודש: "צריך מהפכה אלימה"
"אין כסף, אין צדק, אין בית". התצהיר של סילמן
חסמו את איילון: "סילמן לא תמהוני, הוא אתה ואני"
צפו בסילמן בהפגנה בחורף: "אני מהמאוכזבים"
אפשטיין שמשמשת כחברת הפורום לדיור ציבורי ששותף ליוזמה עם השדולה לדיור ציבורי לקיום הכנס שיתקיים היום (ג') בכנסת בנושא הדיור הציבורי, אמרה עוד כי "מדובר בשערורייה ומחדל מתמשכים שהביאו אלפים לייאוש. עם זאת, הפתרונות פשוטים ואפשריים תקציבית. הממשלה חייבת לקיים מדיניות שתכלול מתן זכות לדיור ציבורי לכל אדם שנמצא מתחת לקו העוני, בניית דירות חדשות ואיסור על פינוי משפחות לרחוב".
דו"חות של מבקר המדינה והכנסת קבעו בשנים האחרונות כי למעשה, מערך הדיור הציבורי בישראל קרס. למרות זאת, וגם אל מול עשרות הפגנות מחאה שנערכו בשנה האחרונה, נראה שהממשלה מעדיפה לטמון את ראשה בחול ולא לעשות דבר. היעדר המדיניות הממשלתית משתקף היטב בנתונים שמספרים, במקרה הזה, את כל הסיפור.
2,400 זכאים ותיקים ממתינים לדירות בדיור הציבורי. מדובר במשפחות חד-הוריות או שבהן שני בני זוג עם שלושה ילדים ומעלה ומקרב בעלי הנכויות הקשות - רק אלו שעומדים בקריטריונים הקשוחים שהציב משרד השיכון. בנוסף, לפי משרד הקליטה, ממתינים יותר מ-27 אלף עולים לדירות בדיור הציבורי.
הזכאים שממתינים בתור לדירה, לעתים במשך שנים רבות, מקבלים סיוע שעודכן באחרונה על ידי משרד השיכון לגובה של 2,500 עד 3,000 שקלים, בהתאם לגודל המשפחה. לדברי זכאים רבים, הסכום לא מאפשר להם קיום. בנוסף לכך, כ-138,000 איש בעלי הכנסות נמוכות במיוחד מקבלים סיוע בשכר דירה שמגיע עד ל-1,400 שקלים.
יודגש כי מראשית שנות ה-90 לא התווספו דירות חדשות למערך הדיור הציבורי. המשמעות היא שעשרות אלפים ממתינים בתור לקבלת דירה שכנראה לעולם לא יקבלו. ההערכה היא כי לפחות מאות שמבקשים מדי שנה זכאות לקבלת דירה נדחים בשל הקריטריונים הקשוחים ובנוסף נדחים אלפים שמבקשים סיוע בשכר דירה.
מנגד, מאות דירות עומדות ריקות ובחברת "עמידר" מסבירים כי מדובר במבנים שמיועדים ל"פינוי-בינוי" או באזורים לא מבוקשים. בארגוני הסיוע מכירים אנשים שממתינים שבע שנים בתור לדיור ציבורי. "אני לא מבין למה הדירות האלה עומדות ריקות", אמר חיים בר-יעקב, שעומד בראש "התנועה לחיים בכבוד" שפועלת בדרום. "הקש ששבר את גב הגמל של סילמן היה החשש שלו שיהיה מחוסר דיור". בר-יעקב ציין שכיום כדי להיות זכאי לדיור ציבורי "צריך להיות מסכן עם תעודה, או אם חד-הורית עם ילדים שמתקיימת מקצבת ביטוח לאומי".
לדבריו, "הבעיה היא לא עמידר אלא מדיניות ממשלתית. אם מחברים את זה לסילמן הרי שמדובר בשיטה. הרשויות אימצו את השיטה ומפעילות אותה נגד אזרחים. מדובר בבירוקרטיה. זה המערכת באופן כללי, ביטוח לאומי, משרד השיכון ועוד".
בבאר שבע לדוגמה יש 61 דירות ריקות, מתוכן רק 36 ראויות לאכלוס. בדימונה 78 דירות, אך רק אחת אינה ראויה לאכלוס. במצפה רמון 42 דירות ריקות ובערד 14. ב"עמידר" אומרים כי הזכאים מסרבים לקבל את הדירות הללו ולהתאכלס בהן בגלל המיקום ביישובי פריפריה מרוחקים או בשכונות קשות. בדירות אחרות יש בעיות הנדסיות וחלקן מיועדות להריסה.
עובדת סוציאלית מאזור הדרום לא הופתעה מהמעשה הנואש של סילמן. "היה ברור שמשהו כזה יקרה", אמרה, "המבחנים לזכאות לדירה הם יחסית גבוהים, זה תלוי בהכנסות ובכמות הילדים. רוב האוכלוסייה לא זכאית. אנשים מתוסכלים מזה. הם לא יכולים לשכור דירה ולא לקנות. הרבה אנשים לא יודעים למה הם זכאים ובאים אלינו".
הכסף הועבר לסלילת כבישים בהתנחלויות
לפנייה לכתב/ת 
