The Master

פול תומאס אנדרסון הוא מסוג הבמאים שכל סרט חדש שלהם מהווה אירוע קולנועי משמעותי. הוא הצליח לגרות את עולם התרבות עם סרטיו המגוונים, הכוללים את "מגנוליה", "זה יגמר בדם", "לילות בוגי" ועוד, עליהם היה מועמד לעשרות פרסים, כולל פרס האוסקר. בין אם הוא מספר על המערב הפרוע של תחילת המאה שעברה, על לוס אנג'לס הדקדנטית של ימינו או על תעשיית הפורנו של שנות השבעים, אנדרסון תמיד מצליח לספק סחורה שמשלבת ביד אמן מקוריות, רגש ועניין. עכשיו הוא עושה את זה שוב עם סרטו החדש והמאוד מסקרן, "המאסטר" (The Master). בניגוד למקובל, "המאסטר" יוצג בעיר החל מסוף השבוע הקרוב, במקביל לפרמיירה הרשמית שלו בפסטיבל ונציה שמתקיים בימים אלה. כלומר, מעריצי הבמאי הרבים יוכלו לצפות בסרט ממש כשהוא משוגר לאוויר העולם. לפי הביקורות המקדימות, נראה ששווה לרוץ לקולנוע. הסרט עוסק הפעם בתופעת הכתות הדתיות וטיפוסי הגורו המפוקפקים ורומז בכבדות לכנסיית הסיינטולוגיה. וואקין פיניקס מככב כאן בתפקיד הראשי של גבר אבוד באמריקה שאחרי מלחמת העולם השנייה. בחיפושיו אחרי משמעות הוא מגיע לכת אותה מוביל מנהיג דתי (פיליפ סימור הופמן, ששיתף עם אנדרסון פעולה מספר פעמים בעבר) ואשתו הקיצונית (איימי אדאמס). דמותו של פיניקס נשאבת לתוך עולם הרוחניות והתקווה שמעניק לו המאסטר, עד שהגבולות בין מותר ואסור מטשטשים. דמות המאסטר, אגב, דומה מאוד לזו של ל. רון האברד, מנהיג הסיינטולוגיה. כמובן שאחת האסוציאיציות המיידיות היא לטום קרוז, שבאופן מעניין למדי גילם בעצמו דמות של גורו שכזה בסרט אחר של אנדרסון, "מגנוליה". השחקנים זוכים בינתיים למחמאות נלהבות והמשחק של פיניקס כבר זכה להשוואות לאלה של רוברט דה נירו ואל פצ'ינו בימיהם הגדולים. לא קשה לנחש שמגיע אלינו עוד מתמודד ודאי בטקס האוסקר הקרוב.

ראש השנה (מומלץ)

ביום ראשון הקרוב יחול ראש השנה, הפותח שנת חיים חדשה וחותם לטוב ולרע את מעשי השנה שחלפה. אחת המצוות החשובות של החג היא שמיעת התקיעה בשופר ובניו-יורק יש המון מקומות בהם ניתן לקיים את המצווה הזו. למשל, אנחנו ממליצים לבדוק את ה- The New Shul, שממוקם ב-272 West 10th Street. לפני הטקס המסורתי, שיתקיים בשעה שבע, יערך במקום מופע מוזיקלי לכל המשפחה המספר לילדים (וגם להורים) על כל המשמעויות של החג. במקום יחולקו תפוחים בדבש, תיערך תפילה וכמובן שיתקעו בשופר. הכניסה לילדים היא בחינם, אבל לא למבוגרים, ויש להזמין מקומות מראש כאן: newshul.org. הצעירים יותר יוכלו לבלות את ערב החג ב- 92Y Tribeca באירוע שמשלב חדש וישן. לפני הטקס הדתי בשעה שבע תיערך במקום הופעה של להקתThe Sway Machinery ויחולקו עוגות דבש לקהל יהודי אופנתי ומעודכן (לפרטים נוספים: www.92y.org/Tribeca). סטודנטים בודדים, צעירים ללא משפחות וכל מי שלא רוצה להיות לבד בערב החג מוזמן ל- St. Bart's בפארק אווניו ורחוב 51, לטקס שנערך זו השנה ה-46 ומיועד במיוחד לספק מענה חינם לסטודנטים, מתמחים, אנשי צבא וצעירים אחרים שמוצאים את עצמם לבדם בעיר ומחפשים חברה לחג (לפרטים נוספים: www.berniesservices.org). עוד אופציה מעניינת במיוחד היא ערב ראש השנה האלטרנטיבי שייערך במועדון City Wineryבסוהו החל משש וחצי בערב. זו השנה השישית שהאירוע החגיגי-יצירתי הזה מספק עירוב מעניין של מוזיקה חיה, וידיאו ארט, הופעות משחק וכמובן תפילה. אין ספק שמדובר באחת מהאפשרויות המקוריות בעיר לקבל את השנה היהודית החדשה בחגיגה (לפרטים נוספים: www.storahtelling.org). ישנם עוד עשרות טקסים המתקיימים ברחבי העיר עבור אוכלוסיות שונות ומגוונות. עם מי שלא תחליטו לבלות את ערב החג, למחרת (שני) רוצו למחרת לסנטרל פארק כדי ליטול חלק במסורת השנתית של תקיעה בשופר בפארק. בין השעה חמש ושש בערב הצהריים מקיימים אנשי חב"ד תקיעה רועמת בשופר בקונכיית התזמורת (The Bandshell) בפארק, בטקס שמושך אליו מדי שנה מאות משתתפים (לפרטים ומפה: www.shofarinthepark.com).

סינדי לאופר

כשחושבים על מלכת פופ הניו-יורקי של שנות השמונים, השם הראשון שקופץ לראש הוא כמובן של מדונה. תשתדלו לא להגיד את זה בקול רם ליד סינדי לאופר, שדווקא בשנות השיא שלה נאלצה להתמודד באופן קבוע עם ההשוואות למדונה. שתיהן התחילו בשנות השמונים בסצינת הדאונטאון הניו-יורקית. שתיהן בלטו עם שיער גדול, צבעוני וצבוע ולבוש פרובוקטיבי שכלל הרבה עור, קרעים ואיפור כבד. שתיהן שרו שירי פופ בקול ילדותי או מתחנחן עם טקסטים מיניים ומרדנים (סינדי, למשל, לא היססה להקדיש שיר שלם לאוננות). ובעיקר, שתיהן סיפקו לעולם משהו שלא נראה עד אז. אבל בניגוד למדונה, שהגיעה לעיר בכלל ממישיגן, סינדי היא ניו-יורקית אסלית, שגדלה בקווינס. לאופר אמנם לא זכתה לסופר-סטאריות חסרת הגבולות של מדונה, אבל גם היא צברה הישגים מכובדים. למשל, היא הייתה האמנית הראשונה שהצליחה להכניס ארבעה שירים מאלבום הבכורה שלה לצמרת המצעד האמריקאי. היא סיפקה לעולם להיטים שמושמעים עד היום, כמו True Colors, Time After Time (שזכה במהלך השנים למעל 100 גרסאות כיסוי) ו-Girls Just Want To Have Fun. ביום רביעי הקרוב (19.9) בשעה שמונה בערב היא מגיעה לסדרת השיחות המשובחת של Y92 כדי לנסות ולסכם שלושים שנים של קריירה מפוארת. תראיין אותה אשת התקשורת ולארי סמלדון, שתשוחח איתה על ספרה האוטוביוגרפי החדש של לאופר, Cyndi Lauper: A Memoir. כל מי ששנות השמונים וקולה של לאופר עדיין מרטיטים את לבו ישמח לבוא לשמוע זכרונות וסיפורים משעשעים, ואולי אפילו לצאת עם ספר בהקדשה אישית.

92nd Street Y, 1395 Lexington Ave

www.92y.org

All Tomorrow's Parties

תמיד כיף לצאת לחופשה בחו"ל, אבל אחד המאפיינים של החיים בניו-יורק הוא שהרבה פעמים לא צריך לצאת מהעיר בגלל שחו"ל מוצא את דרכו לכאן, וביום שישי הבא (21.9) ינחת בעיר פסטיבל המוזיקה הבריטי הגדול All Tomorrow's Parties או ATP. הפסטיבל, שנוסד בשנת 1999 כאלטרנטיבה לפסטיבלי המוזיקה הגדולים של אנגליה המתקיימים ברידינג וגלסטונברי, קרוי על שם השיר של ולווט אנדרגראונד, אותו ביצעה איתם הזמרת ניקו במבטא גרמני כבד. למרות שהפסטיבל מושך אליו להקות ואמנים גדולים, האווירה היא יותר אינטימית והמסורת היא שהאמנים מתערבבים בקהל אחרי ההופעה. ההצלחה של הפסטיבל הביאה את מארגניו לייסד בשנה שעברה את All Tomorrow's Parties: I'll be Your Mirror, גרסה של הפסטיבל שנודדת בין ערים גדולות בעולם. (I’ll be Your Mirror הוא שמו של שיר אחר שניקו שרה עם ולווט אנדרגראונד) אחרי שתושבי טוקיו כבר זכו ליהנות מהאורחים, עכשיו מגיע תורה של ניו-יורק עם שלושה ימים מלאים של הופעות (23-21 בחודש) שיתקיימו ב-Pier 36, שהוא אמנם גדול, אבל עדיין אינטימי יותר מאצטדיון ענק. את הפסטיבל מוביל השנה פרנק אושן, אמן האר-אנ-בי הכי מתוקשר של השנים האחרונות, שחוץ מלהוציא אלבום מבריק שהוכתר כבר כ"אלבום השנה" הסעיר את התעשיה כשהתוודה שהיה מאוהב בעבר בגבר. גם שאר המופיעים לא רעים בכלל וכוללים את אפגן וויגס, פיליפ גלאס, גודספיד יו בלאק אמפרור, הרוטס ועוד רבים וטובים. כשפסטיבל כזה מגיע עד פתח הבית, באמת שכבר אין ממש סיבה לטוס מעבר לים.

All Tomorrow's Parties: I'll Be Your Mirror USA, Pier 36, 299 South St

www.atpfestival.com/events

אוכל

Vendy Awards

אחד התענוגות הגדולים של העיר הוא דווקא לגלות את כל האופציות הזולות והטעימות של אוכל הרחוב. חוץ מחנויות המזון המהיר, הלכה והתפשטה בשנים האחרונות אופנת משאיות האוכל, שהולכות ונעשות יותר ויותר מעניינות. התופעה הגדלה הזו משכה יותר ויותר תשומת לב עד שזכתה לפני שמונה שנים לטקס פרסים משלה – The Vendys. הטקס הזה, שכולו מוקדש לאוכל מהיר, זול, עצמאי ונגיש, ייערך השנה ביום שבת הקרוב (15.9) במדשאה המרכזית של אי המושלים (Governors Island). כ-25 מתמודדים הגיעו לגמר והם יתחרו על המקום הראשון (בתחרות שופטים שפים ממסעדות מובילות בעיר, עורכי אוכל ידועים ועוד) וכן בכל מיני קטגוריות, כמו "הקינוח הטוב ביותר", שמבטיחות שכולם יצאו מרוצים. בין המתמודדים אפשר למצוא את Cinnamon Snail, משאית שמוכרת שבלולי קינמון עם ציפויים שונים ומתופעלת על ידי קבוצת חנונים שמצחיקה את הלקוחות, את ה- Piaztalan Authentic Mexican Food, עגלת אוכל מכסיקאי אותנטי המופעלת על ידי כל בני משפחת פרז, אתUncle Gussy’s, מעין אוטו גלידה מנגן שמוכר צלעות בשר ותפוחי אדמה צלויים ללקוחות ארוחת צהריים רעבים ועוד. בנוסף, יוענק אות גבורה מיוחד לסמי קאסם, מפעיל עגלת בשר בשכונת ביי רידג' בברוקלין, שכל כך הצטיין בעבודתו עד שהמסעדות באזור הכריזו עליו מלחמה, כולל מסמור ספסלים למקום הקבוע שלו כדי שלא יוכל לחנות. מיותר לציין שקאסם עדיין שם. האירוע השמח יכלול כמובן אוכל מכל המתמודדים וכן בירות מקומיות, מוזיקה ואווירת קרנבל רחוב שמחה.

Vendy Awards. Governors Island

www.Streetvendor.org/vendys

פסטיבל סן ג'נארו

שכונת אטליה הקטנה, ליטל איטלי, היא היום בעיקר אתר ביקור לתיירים, עם שורה של מסעדות איטלקיות עממיות במחירים לא עממיים ושתיים-שלוש חנויות דליקטסן עם גבינות איטלקיות, פסטה ונקניקים למביני עניין. אבל פעם חיה כאן קהילת מהגרים איטלקים תוססת ופעילה, שהצמיחה מתוכה את מרטין סקורסיזי וכמה סצינות בלתי נשכחות בסרטי "הסנדק". אחת המסורות הוותיקות של השכונה מהימים ההם היא זו של פסטיבל סן ג'נארו (San Gennaro), שחוגג השנה יום הולדת 86 ונחשב לפסטיבל הרחוב הוותיק בעיר. הפסטיבל נוסד בשנת 1926 כשמהגרים איטלקים בשכונה קיימו תהלוכה דתית ביום החג של הקדוש של העיר נאפולי, ג'נארו, המצויין ב-19 בספטמבר. בתאריך זה נערך טקס מיסה בכנסיית Most Precious Blood, שלאחריה בשעה שתיים יוצאת תהלוכה קתולית הנושאת את פסלו של הקדוש לאורך רחובות השכונה. למרות שמדובר באירוע דתי הוא התרחב לפסטיבל רחוב שמח וחגיגי שחוגג את תרבות איטליה, או לפחות את מאכליה, ומתפרש על לא פחות מ-11 ימים שיחלו השבוע ויימתחו עד ליום ראשון הבא. שווה לקפוץ לשכונה, ולהלך לאורל רחוב מולברי, במהלך התקופה הקרובה כדי להינות מאווירה איטלקית שמחה, המון דוכני אוכל, מוזיקה חופשית, אירועים משעשעים כמו תחרות אכילת קנולי ומהומה פוטוגנית ברחובות. כיון שהקהילה האיטלקית כבר זלגה לה מזמן מחוץ לשכונה, שלוחות של הפסטיבל יתקיימו באיזורים בהם מתגוררים כיום ריכוזים גדולים של איטלקים, כמו שכונת פורדהאם בברונקס.

San Gennaro - 109 Mulberry St

www.sangennaro.org

Grace

עונת הסתיו-חורף בברודוויי מתחילה כבר לחמם מנועים לקראת הלהיטים הגדולים שישברו את הקופות. הסנונית הראשונה היא המחזה Grace, שייפתח ביום שלישי הקרוב (18.9) וירוץ בעיר עד ל-6 בינואר. מבט חטוף ברשימת הקרדיטים רומז שהקהל הולך לעמוד בתור להפקה הזו: לתסריט אחראי קרייג רייט ("עמוק באדמה") ובתפקידים הראשיים מככבים שחקן הקולנוע פול ראד ("אני אוהב אותך, אחי"), השחקן הוותיק ומועמד האוסקר מייקל שאנון, זוכה האמי אד אסנר ("לו גרנט", זוכרים?) ושחקנית התיאטרון המשובחת קייט ארינגטון. המחזה משאיר את הרעש והצלצולים למיוזיקלז של הקיץ ובמקום נוקט בקו שקט יותר, שלאורך התפתחות העלילה צובר תאוצה עד שהופך למותחן עם מסר חברתי שגורם לצופים לנוע בחוסר שקט בכיסא. ראד וארינגטון מגלמים זוג צעיר שמתחילים את חיי הנישואים שלהם בפלורידה עם שאיפה לפתוח רשת מלונות עם מוטיב נוצרי. החייהם שלהם מצטלבים עם מדען שגר בסמוך אליהם ועם אחראי ההדברה בבניין, שמצליחים לערער את אמונתם של הזוג התמים בדת ולבסוף בעצמם. העלילה חוקרת שאלות של אמונה מול ידע, מקריות מול גורל ואהבה מול נאמנות. הדת והרוחניות באמריקה של היום מונחות כאן על שולחן הניתוחים, נושא שבוודאי יתחמם גם בדיון הציבורי לקראת הבחירות הקרובות. שווה להזמין כרטיסים מראש כי לפי הפרסומים המקדימים וההתרגשות שבאה איתם נראה שבקרוב הולך להיות קשה מאוד למצוא מקום פנוי באולם.

Cort Theatre, 138 W. 48th St

www.graceonbroadway.com

Discovering Columbus

אי פעם תהיתם איך זה לראות את העיר דרך עיניו של כריסטופר קולומבוס? החל מ-20 בספטמבר תוכלו, באדיבות מיצג אמנות פומבי מאת האמן טטצו נישי (Tatzu Nishi) ובתמיכת הקרן לאמנות ציבורית ועיריית ניו-יורק. המיצג יהיה מבוסס על האנדרטה של כריסטופר קולומבוס במרכז הכיכר הנושאת את שמו (מול מרכז טיים וורנר), בה עומד פסל של "מגלה אמריקה" על עמוד בגובה שש קומות מעל הקרקע. האמן יבנה מסביב לפסל מודל של סלון אמיתי, כולל ספות, שטיחים, טלוויזיות ואפילו טפטים מעשה ידיו. הסלון והפסל במרכזו יהיו מוקפים בחלונות זכוכית ענקיים ויתמכו על ידי עמודים. המבקרים יטפסו במדרגות במעלה האנדרטה (מעלית מיוחדת תבנה עבור המתקשים) ואז יוכלו לשבת ב"סלון" לצד קולומבוס וליהנות מנופים העיר וסנטרל פארק, ממש כמו ש"קולומבוס" רואה אותם ממקום מושבו. הפרויקט נשמע מרגש ולכן כרטיסים אליו מחולקים (בחינם) כבר מהשבוע. אנחנו ממליצים לרוץ לאתר הפרויקט ולהרשם כדי שבפעם הבאה שתעברו ליד הכיכר תוכלו לקרוץ לפסל בידידותיות ולהזדהות עם מה שהוא רואה.

לפרטים נוספים וכרטיסים:

 www.publicartfund.org/DiscoveringColumbus