זמני צום יום כיפור - ותקציר ההלכות לחג

מתי מתחיל צום יום כיפור ומתי הוא מסתיים? מה עושים בערב החג? האם על אישה בהריון לצום? ואיך נוהגים בסוף החג?

הרב שמואל שפיראפורסם: 25.09.12 , 09:05

1) מתי מתחיל צום יום כיפור ומתי הוא מסתיים?

להלן זמני הצום, לפי ערים שונות הארץ:

תחילת הצום:

ירושלים - 16:56

תל-אביב - 17:12

חיפה - 17:05

באר-שבע - 17:13

אילת - 17:02

צפת - 17:05

סיום הצום:

ירושלים - 18:06

תל-אביב - 18:08

חיפה - 18:07

באר-שבע - 18:07

אילת - 18:06

צפת - 18:05

2) מהן המצוות והמנהגים של ערב יום כיפור?

א. בתורה נאמרה מצוות הצום של יום כיפור בצורה מיוחדת: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם" (ויקרא פרק כג פסוק לב ), כביכול נאמר שצריך לצום כבר ב-ט' בתשרי.

חכמים למדו משינוי זה שני לימודים: האחד – "וכי בתשעה מתענין? והלא בעשור מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי - מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי." (תלמוד בבלי מסכת יומא דף פא, ב), כלומר שיש מצווה להרבות באכילה בערב יום כיפור. הלימוד השני – "מתחיל ומתענה מבעוד יום. מכאן שמוסיפין מחול על הקודש" (שם). כלומר, שצריך להתחיל את הצום מבעוד יום, דהיינו, כבר לפני השקיעה.

לכן, מצווה להרבות באכילה ביום זה, ולא רק בסעודה המפסקת.

ב. האשכנזים ממעטים בסליחות ביום זה, וגם אינם אומרים "אבינו מלכנו". הספרדים אומרים סליחות כרגיל.

ג. כיוון שיום כיפור מוגדר כיום כפרה וטהרה, כנאמר בתורה: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא פרק טז פסוק ל ), קבעו חכמים כי בנוסף לצום (הכפרה), יש להשתדל גם להיטהר – במקווה. ולכן כל הגברים צריכים להשתדל לטבול במקווה, ומי שאינו יכול - לפחות יתקלח בשיעור שיישפכו עליו תשעה קבין מים (כ-12.5 ליטר).

ד. בתפילת מנחה - לפני הסעודה המפסקת - אומרים וידוי.

ה. יש לסיים את הסעודה המפסקת לפני הדלקת נרות. מי שסיים זמן רב לפני כן - מותר לו לאכול אחר כך, אם התנה על זה לפני ברכת המזון.

ו. מדליקים נרות ומברכים "להדליק נר של יום הכיפורים". האישה מברכת "שהחיינו" בהדלקת הנרות, או שתברך עם הש"ץ בבית הכנסת יחד עם כל הקהל.

ז. הולכים לבית הכנסת לפני השקיעה, מתעטפים בטלית בברכה, ורבים נוהגים לומר "תפילה זכה". תפילה זו הובאה על-ידי הרב אברהם דאנציג, מחבר ספר "חיי אדם", שהעתיקהּ מספרי קדמונים. "ונאה תפילה זו לשמה; זכה היא בכל אמריה, ומזככת את לבות אומריה, ומכשרתם לקבל עליהם את יום כיפור בקדושה וטהרה ומחילת עוונות".

גופה של 'תפילה זכה', שיש בה קבלת הצום בכל חמשת עינויו, וגם יש בה פתיחת הלב לחרטה ולוידוי. ואולם עיקרה של תפילה זו שבשעת פתיחת הלב בתשובה ובחרטה ובדברי ריצוי לפני המקום ברוך הוא, היא נותנת בפי השבים דברי סליחה ומחילה בכל חטאות האדם בינו לחברו. (ספר התודעה)

ח. כשהש"ץ מברך "שהחיינו", כל אחד מברך עמו בלחש ומסיימים קצת לפניו כדי לענות אמן. נשים שבירכו "שהחיינו" בהדלקת הנר, אינן מברכות שוב, אך עונות אמן.

ט. ליל יום כיפור נקרא גם "ליל כל נדרי", על שם התפילה הנאמרת בערב זה. עיקרה של תפילה זו הוא התרת נדרים של הציבור לנדרים שנדר במשך השנה ומתחרט עליהם, וכן קבלה לעתיד.

היחס המיוחד לתפילה זו נובע מהכוונות הנסתרות המיוחסות לה, ובעיקר, שאנו מתחרטים על כל המעשים והמחשבות הרעות שעשינו במשך השנה כולה.

כיצד מתקיימת תפילה זו?

"קודם שקיעת החמה, פותחים ארון הקֹּדש, ושניים מחשובי הקהל מוציאים שני ספרי תורה ומשאירים את הארון פתוח, ומקיפים את הבימה ואומרים בקול רם את הפסוק 'אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק, וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה' וכל הקהל עונים אחריהם ומחבקים ומנשקים ספרי התורה בשמחה ובהתלהבות כתינוקות המתרפקים על אמם הורתם. גמרו את ההקפה נגשים השניִים אל שליח הציבור ונשארים עומדים לידו וספרי התורה בידיהם עד שגומרים כל סדר 'כל נדרי' לפני 'ברכו'... ואומרים אותה שלש פעמים, כדרך שחכם המתיר את הנדר אומר לבעל הנדר שלש פעמים". (ספר התודעה).

3. מהם דיני התענית והתפילות ביום כיפור?

א. ביום כיפור נוהגים חמישה עינויים ואיסורים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור, יחסי אישות.

ב. מי שהתענית מסכנת את חייו - חייב ומצווה לאכול. אך יש לדעת כי אם ההליכה לבית הכנסת תקשה על החולה ותביאהו לידי אכילה, עדיף להישאר בבית ולשכב במיטה ולצום.

ג. מרובים הפרטים בעניין חולים, מעוברות, מיניקות ונטילת תרופות הכרחיות, ויש להתייעץ בדבר עם מורה הוראה לפני הצום.

ד. מחנכים את הילדים לתענית שעות, והיינו, שדוחים את ארוחתם הרגילה. מגיל אחת-עשרה לבת ושתים-עשרה לבן מחנכים לצום יום שלם.

ה. יש לחנך גם את הקטנים באיסור נעילת נעלי עור.

ו. צריך להשתדל לכוון בתפילה, ובעיקר בווידוי, שהוא חלק עיקרי במצוות התשובה.

ז. בסדר העבודה נוהגים להשתחוות כמצוין במחזורים. ויש לפרוס על הרצפה מטפחת וכדומה, מול הפנים, ולא רק תחת הברכיים.

ח. תפילת נעילה יש להתחיל מוקדם, כאשר השמש עדיין נראית.

4) מה עושים במוצאי יום כיפור?

א. בתפילת ערבית אין אומרים "ויהי נועם, ואתה קדוש". נוהגים לקדש הלבנה.

ב. מבדילים על הכוס. מברכים "בורא מאורי האש" על אש ששבתה, דהיינו, שדלקה כל יום הכיפורים (ולא שהדליקו אותה זה עתה), או שמדליקים נר ממנה. אוכלים ושמחים במוצאי היום.

ג. יש מדקדקים להתחיל בבניין הסוכה, בבחינת "ילכו מחיל אל חיל".