קרקע חינם ומס עשירים: מצעי המפלגות בכלכלה

יום למחרת סגירת הקלפיות בבחירות לכנסת ה-19, תתייצב דפני ליף בבית משפט בתל אביב, שם ידונו בכתב האישום שהוגש נגדה בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. העיתוי, גם אם הוא מקרי, אירוני, שכן ליף היא האישיות שהשפיעה יותר מכל על מערכת הבחירות הזו. המחאה שהובילה בקיץ האחרון הפכה את מערכת הבחירות הנוכחית לראשונה בתולדות המדינה שבה הנושא הכלכלי-חברתי משתווה בחשיבותו, ואולי אפילו עולה בחשיבותו, על הנושא המדיני.

• כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

להגדיל את התקציב: מפלגת העבודה

המפלגה הראשונה שהציגה מצע כלכלי נרחב במערכת הבחירות הנוכחית, ובכך הציבה את הרף למפלגות האחרות, היא מפלגת העבודה. המצע הכלכלי של מפלגת העבודה נשען על מסורת ארוכת יומין של השקפה סוציאל-דמוקרטית, הדוגלת בהגדלת מידת המעורבות של הממשלה בחיי האזרחים באמצעות הרחבת תקציב המדינה והרחבת הבעלות והפיקוח של המדינה על חברות במשק.

למעשה, המצע של מפלגת העבודה הוא תכנית נרחבת להגדלת ההוצאה הציבורית בכ-138 מיליארד שקל על פני תקופה של 5 שנים. זאת, תוך העלאת המיסוי הישיר, בעיקר על בעלי ההכנסות הגבוהות, ושמירה על גירעון של 3%.

במפלגת העבודה מציבים את תכניתם הכלכלית כתגובה הולמת למדיניות הקיצוצים וההפרטות שבה החל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עוד במהלך כהונתו כשר אוצר בממשלתו של אריאל שרון. בעבודה רואים במדיניות זו התנערות של המדינה מאחריותה כלפי האזרחים וקוראים להשיב למדינה את יכולתה להשפיע על חיי האזרחים דרך הגדלת התקציב והעלאת מסים.

בין סוציאליזם ישן לאוליגרכיזם חדש: "התנועה"

משמה של התכנית ניתן להסיק שביסודה עומדת ההנחה שהשוק החופשי אינו הבעיה, וכי הממשלה אינה צריכה לשאוף להגדיל את מעורבותה בכלכלה. הבעיה, נטען במצעה של "התנועה", נעוצה בגורמים שחוסמים חלקים גדולים של העם מגישה אל ההון שיוצר השוק החופשי ועל הממשלה מוטלת האחריות להסיר את החסמים הללו.

ואכן, מצעה של "התנועה" אינו כולל דרישה להגדלה משמעותית של תקציב המדינה, אם כי המפלגה דוגלת בניסוחו של כלל חדש לחישוב גודל התקציב, המבוסס על תחזית הצמיחה לשנה הבאה ולא על ממוצע הצמיחה בשנים קודמות. כמו כן, "התנועה" היא המפלגה היחידה שמציינת במצעה את חשיבותו של התהליך המדיני לכלכלה הישראלית ומתייחסת אליו במסגרת המצע הכלכלי כאל צעד הכרחי לקידום הצמיחה במשק.

אך רוב הסעיפים בתכניתה הכלכלית של "התנועה" עולים בקנה אחד עם תכניתה הכלכלית של שלי יחימוביץ' וחלקם אף מרחיקים לכת ב"סוציאליסטיות הישנה" שלהם. מפלגתה של לבני דוגלת במע"מ דיפרנציאלי, כאשר שיעור המע"מ שהיא ממליצה עליו למוצרי מזון נמוך יותר מזה שמציעים במפלגת העבודה (5% לעומת 8%).

"התנועה" קוראת להגדלת שיעור המס על הכנסות של יותר מ-100 אלף שקל בחודש ל-65%, ועל הכנסות של יותר מ-200 אלף שקל בחודש ל-75%, כפי שרוצה לעשות פרנסואה הולנד בצרפת. במפלגת העבודה "הסתפקו" בסעיף הממליץ להעלות את המס על הכנסות של מעל 50 אלף שקל החודש מ-48% ל-50%.

במפלגתה של לבני גם דוגלים בהעלאת שכר המינימום ובשורה של צעדים רגולטוריים בשוק ההון והחיסכון לפנסיה. בנוסף, מצעה של המפלגה כולל תכנית לחלוקת קרקעות בחינם באזורי עדיפות לאומית, בפטור ממע"מ ברכישת דירה ראשונה ובעוד שלל צעדים להגבלת פעילותם של משקיעים בתחום הנדל"ן.

זו לא המדיניות, זו ההתנהלות: "יש עתיד"

ומה מציעים במפלגת "יש עתיד" במקום אותן תפיסות "דוגמטיות ומיושנות"? המצע הכלכלי של מפלגה זו מתרכז בעיקר בשאלות של יעילות השירותים לאזרח ויעילות עבודתה של הממשלה. הוא כולל צעדים כמו הגבלת גודלה של הממשלה ל-18 שרים, העצמתם של המשרדים הממשלתיים על ידי שחרורם מעול הניהול התקציבי של משרד האוצר ומתן כוח לכל מנכ"ל משרד להזיז תקציבים מסעיף לסעיף, לצמצם כוח אדם במשרד ולתגמל עובדים מצטיינים.

בנוסף, מתרכז המצע בתכניות לצמצום הנטל הביורוקרטי על האזרח, על ידי הפיכת שירותים ציבוריים רבים למה שמכונה one-stop-shop, כלומר, מקום אחד שמקשר בין האזרח לבין כל הגופים הרלוונטיים שלשירותם הוא זקוק.

כך, למשל, מי שרוצה לפתוח עסק קטן, ייגש לסוכנות לעסקים קטנים במשרד התמ"ת וזו תעניק לו שירותי ייעוץ במחיר סמלי, תקשר בינו לבין משרד הבריאות, מכבי אש, המשטרה והרשות המקומית ותלווה אותו מרגע הפנייה ועד לקבלת רישיון עסק.

הדרישה ליתר גמישות ויעילות בניהול משרדי הממשלה עשויה להתפרש גם כהתקפה על כוחם של ועדי העובדים במגזר הציבורי, אך עיון מדוקדק במצע "יש עתיד" מראה כי לצד הדרישה להחליש את כוחם של ועדים גדולים, כמו בחברת החשמל והנמלים, מופיעה גם ההצעה לבנות 150 אלף יחידות דיור על קרקעות מדינה, ולשמור 20% מהן לשוטרים, מורים, אחיות ואנשי צבא. בנוסף, במסגרת החזון של המפלגה למדיניות הרווחה של ממשלת ישראל, קוראים חבריה להגדיל את שכרם של עובדים סוציאליים.

מי זכאי לרשת ביטחון: "הבית היהודי"

המצע הכלכלי של המפלגה הציונית-דתית, שמושכת גם קהלים חילוניים, הוא בעל צביון ליברלי-שמרני. "מדינת ישראל היא הצלחה כלכלית חסרת תקדים", כתוב במצע. "עם זאת, ישנו ציבור גדול שאינו נהנה מפירות שגשוג זה. אנו נפעל לשוויון הזדמנויות על מנת לתת הזדמנות ראויה לכל צעיר וצעירה בישראל.

"זה יושג בעיקר על ידי שיפור דרמטי במערכת החינוך, חיזוק התחרותיות במשק, שבירת המונופולים (כפי שחווינו עתה בחברות הסלולריות) והוועדים הגדולים, והורדת מיסים על שכבות הביניים בישראל. מדינת ישראל חייבת להעניק רשת בטחון של חיים בכבוד לאלו, ורק לאלו, שאינם מסוגלים לקיים את עצמם".

למי מתכוונים במפלגת "הבית היהודי" כאשר הם כותבים, "אלו שאינם מסוגלים לקיים את עצמם"? הסעיף החברתי המרכזי במצע המפלגה מתייחס לזכויותיהם של בעלי נכויות קשות. כלומר, מפלגתו של נפתלי בנט דוגלת בהגדרה מצמצמת של האוכלוסייה הזכאית לסיוע מהמדינה ומציעה לרכז את משאבי הציבור בדאגה לבעלי נכויות.

המצע אינו כולל התייחסות לזכויותיהם של בעלי הכנסות נמוכות, עובדי קבלן, משפחות חד הוריות וקבוצות נוספות שמפלגות השמאל מגדירות כזכאיות לסיוע מהמדינה. ניכר כי במפלגה זו אכן דוגלים בהגדרה מצומצמת יותר של תפקיד המדינה בכלכלה, שהיא: סיוע לאזרחים שהגורל התאכזר אליהם והשקעה בחינוך על מנת לספק לכל אזרח נקודת פתיחה שווה בחיים.

בתחום הנדל"ן, לעומת זאת, נראה שמשבר הדיור נותן את אותותיו גם במפלגה זו ו"הבית היהודי", בדומה לקדימה, מציעה קרקע בחינם לזוגות צעירים בפריפריה. זאת, בתנאי ששרתו בצבא או בשירות לאומי והחלו לבנות בית לא מאוחר מ-7 שנים לאחר שחרורם.

על פניו, נראה בנט כשותף הנוח וה"זול" ביותר להקמת ממשלה. דרישותיו מצומצמות וצנועות. רושם זה  עשוי להיות כמובן מטעה, אם לוקחים בחשבון שכל ממשלה שבה ישב בנט תידרש להשקיע כסף רב בתשתיות ובחינוך ביהודה ושומרון ובוודאי שלא תוכל לסגת מהכוונה לייסד אוניברסיטה באריאל.

מי צריך מצע כשיש תורה? ש"ס

"בעוד שהמפלגות השונות מתהדרות בפרסום מצע רב מילים ועמוס אשליות המבטיח לבוחריהם הרים וגבעות לו רק יואילו לשלשל ביום הבוחר את פתקם אל תיבת הקלפי...יסודותיה ועקרונותיה האמיתיים של ש"ס מתבססים במלואם על ספר הספרים התנ"ך, השולחן ערוך ועל הנהגותיו והנחיותיו של גדול הדור הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א.

"נציגי ש"ס חיים את מצע המפלגה יום יום ושעה שעה. בתפילה, בלימוד באורח חייהם ועל פי הלכותיו של מרן שליט"א. ש"ס חיה את מצעה נושמת אותו ופועלת על פיו כשכל שאלה, סוגיה או הכרעה במישור הלאומי החברתי והדתי כאחד באה לפני מרן שליט"א ואת אשר יורה אותו תעשה!".

ובכל זאת, לש"ס יש עקרונות, והם מפורטים באתר האינטרנט של המפלגה. מטבע הדברים, הם מתרכזים בסיוע למה שהם מכנים "השכבות החלשות": קשישים, נכים, משפחות ברוכות ילדים ובעלי משכורות נמוכות.

ש"ס דוגלת בהעלאת שכר המינימום ב-25%, בביטול תופעת עובדי הקבלן במגזר הציבורי, בהגדלת קצבאות הילדים, קצבאות הנכות וקצבאות הזקנה. בהגדלת מלאי הדירות הציבוריות, סבסוד שכר הדירה ומענקי הסיוע לרכישת דירה.

רבים רואים במפלגה זו את השותפה הטבעית של הליכוד-ביתנו ביצירת הקואליציה הבאה. יהיה מעניין לראות כיצד יצליח בנימין נתניהו, אם אכן ירכיב את הממשלה הבאה, ליישב בין הצורך לקצץ 14 מיליארד שקל מתקציב המדינה לשנת 2013 לבין רשימת הדרישות של ש"ס.

והיכן מפלגתו של בנימין נתניהו בדיון הזה? נכון לעתה, הליכוד-ביתנו לא פרסמה עדיין מצע לבחירות 2013 ולכן גם מצע כלכלי אין. נשמע מוזר? מכעיס? למען האמת, יש בכך הגיון מעוות כלשהו. על פי כל הסקרים, מפלגת הליכוד-ביתנו תהיה המפלגה הגדולה ביותר בכנסת ה-19 בהפרש ניכר. עליה תוטל המלאכה של הרכבת הממשלה וההתמודדות עם הדרישות של השותפות הקואליציוניות.

מפלגות המרכז מאשימות את הליכוד בנקיטת מדיניות של "ניאו-ליברליזם", "אוליגרכיזם חדש" ו"אסכולה קפיטליסטית", אך מערכת הבחירות מוכיחה עד כה כי הראש של נתניהו רחוק מכל הסכסוכים האידיאולוגיים הטורדניים הללו. "מדיניות היא פריבילגיה של טוענים לכתר", הוא בוודאי אומר לעצמו, "המלך עוסק בהישרדות".

נתניהו, כידוע, מצויד בהשקפת עולם כלכלית סדורה למדי, אך גם לו ברור כי בשנת 2013 יש לו עניינים בוערים יותר לטפל בהם. כדי לעמוד בהתחייבויות שקיבלה על עצמה בשנת 2012, כמו חינוך חינם מגיל 3 והשקעה נוספת בתשתיות ובהשכלה גבוהה, תיאלץ הממשלה הבאה לצמצם הוצאות בהיקף חסר תקדים של 14 מיליארד שקל. בנוסף, נתוני גביית המסים לשנת 2012 מאותתים על כך שיכול להיות שתידרש העלאת מסים נוספת.

כמי שרואה את עצמו כראש הממשלה הבא, נתניהו מוטרד יותר מהשאלה כיצד מורידים את המפלגות מהעצים שעליהם טיפסו במערכת הבחירות, מאפשרים להן לשמר חזות מכובדת מול הציבור ובכל זאת להיכנס לממשלה. הדבר האחרון שצריך יו"ר הליכוד-ביתנו זה לחץ דומה גם בתוך ביתו שלו.