שתף קטע נבחר
 

נמר, אדם ועדשה: העולם של אייל ברטוב

צלם הטבע אייל ברטוב חוגג תערוכת צילומים חדשה שעוקבת אחרי חיות הבר והטבע הישראלי בשנים האחרונות. "הטבע שלנו מתכסה לאט לאט בכבישים, בטון ובניינים", הוא אומר. "יש לנו עדיין טבע מופלא וחיות בר מעניינות, הגיע הזמן שנתעורר כדי שנוכל לשמור עליו גם לדורות הבאים"

העולם של אייל ברטוב (צילום: אביעד נביצקי, יוגב אטיאס ואורי דוידביץ)
 
עשרות צילומים של טבע וסביבה של אייל ברטוב יוצגו בתערוכת "ארץ אחרת". התערוכה תיפתח לציבור החל מה-16.11 במוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל-חי. במהלך פסטיבל "חורף של ציפורים" שיתקיים ב-23 לנובמבר עד ה-7 לדצמבר יתקיימו סדנאות צילום בטבע ושיח אמן עם אייל ברטוב. התערוכה תינעל ב-14.12.
 
 

 

1983. נמר בנחל חבר. טורף על של ישראל שנמצא בסכנת הכחדה חמורה בטבע. באותה תקופה הייתי עוזר מחקר בחקר הנמרים בישראל ואז זו היתה תקופת הפריחה של הנמרים ששיגשגו בארץ עם 12 נמרים מוכרים ופעילים.

 

 

 

הנמרים פעילים לא רק בשעות הלילה, אלא גם בשעות הבוקר כשהטמפרטורה נוחה למדי. הנמרים של מדבר יהודה תועדו אז טורפים יעלים, שפני סלע, צבאים וגם ארנבות. היום שני סמלים של הטבע הישראלי - הנמר וים המלח - נמצאים בסכנה קיום.

 

צילמתי את הנמר מצליח לצוד שפן סלע באור יום. זה היה ממרחק של כמה עשרות מטרים והפעם האחרונה שראיתי נמר בטבע היתה ב-2001 בקיבוץ עין גדי. ניסיתי אז לצלם אותו בלילה. 

 

 
 
 
2010. תנים זהובים בעמק החולה. באותה שנה היתה פעילות ערה של תנים באזור אגמון החולה. שתי להקות שהיו מאוד רגועות ואפשר היה לצלם אותן בהתנהגות טבעית של ציד, חיזור, משחקים וגם הזדווגות. 
 
 
הם היו מאוד קרובים לאזור של עשרות אלפי העגורים וגם ניזונו מהם. אני זוכר שהבחנתי בהם באור אחרון של שמש. זכר ניסה להזדווג עם נקבה, אך כל הזמן זכרים אחרים הפריעו להם. צילמתי אותם ממרחק של כמאה מטר לערך.

 

למרות שהם מין מתפרץ בארץ, הם טורפים יפים עם חיי חברה מפותחים מאוד כמו זאבים. לראות אותם ברגעים האלה זו חוויה מדהימה.
 
 

2010. צבי נגב בניצנה. הצבי מסמל מבחינתי את החופש, היופי והעדינות בשילוב של מהירות ואצילות. גם בנגב בו יש שטחים פתוחים עצומים, לא מעט מקומות עדיין פגועי אדם ולפעמים יש ניגוד משווע בין ההזנחה שהותיר אחריו האדם לחיות שמסמלות חופש ונאלצות לחיות בין גדרות תיל, ברזלים ואשפה. יש הרבה מקומות בארץ שפשוט זקוקים לפינוי של אשפה כדי שאפשר יהיה להחזיר את הטבע למה שהיה. את הצבי הזה צילמתי ליד בוסתן המוקף גדרות. 
 
צילום: אייל ברטוב
(צילום: אייל ברטוב)

 

2006. צב ים בתחילת דרכו בחוף הבונים. אבקוע של צב ים בחוף הבונים. רק לפני כמה שעות בקע מהקן בחול וכבר נתפס בתוצרים של התעשייה המודרנית שלנו. הזפת ממיכליות הנפט מגיעה גם לחוף והורגת את בעלי החיים. נתקלתי בו במקרה בסיור על החוף.

צילום: אייל ברטוב
(צילום: אייל ברטוב)
צילום: אייל ברטוב
(צילום: אייל ברטוב)

 

2012. דורבן בהר הנגב. פגשתי אותו במקרה במהלך נסיעה לילית לצילום סרט. אני נתקל בדרבנים רבים ברחבי הארץ.

 

צילום: אייל ברטוב
(צילום: אייל ברטוב)

 

2011. עגורים בערפל באגמון החולה

 

2012. כחל מצוי במחצבה בדרום הארץ. שמתי לב שהוא מופיע במושבת קינון של שרקרקים וחיכיתי לרקע שהוא יצא החוצה מהקן. אני מקפיד שלא לצלם קינונים של ציפורי שיר בטבע כי זה עלול למשוך טורפים כדוגמת חתולים, עורבים או עופות דורסים.

 

צילום: אייל ברטוב
(צילום: אייל ברטוב)

 

במקרה של השרקרקים והכחלים, אני מתמקם בעמדה מרוחקת שלא מפריעה להם בפעילות של גידול והגוזלים והבאת מזון. מחכה לרגע בו הוא יזנק החוצה מהקן. 

 

 

2011. בז ערב בעמק חפר. במהלך עונות הנדידה אפשר לצפות בלהקות יפות של בזי ערב. עוף דורס וססגוני, שלעיתים אף מתקרב אל בני האדם אם הוא רגוע מאוד בשטח. אפשר לצפות בו מתוך רכב ממרחק לא גדול ולראות אותו שולף חיפושיות מהקרקע. הטרקטורים שחורשים את האדמה בסתיו מסייעים לבזים לאתר את הטרף שלהם בקלות.

 

צילום: אייל ברטוב
(צילום: אייל ברטוב)

 


2005. תנשמת בעמק החולה. תנשמת שצילמתי מתוך ג'יפ בלילה. לפעמים כשמתקרבים אליהן הן בורחות ונעלמות, אך יש פעמים שהן מסתקרנות ומסתכלות. אם אני זריז מספיק, אפשר גם לתעד אותן. אחד מהעופות הלילה המרשימים ביותר שנפוצים גם בסביבה כפרית ועירונית.

 

 
2006. שרקרק מצוי בכינרת 
 

2005. שקנאים ירויים בגן שמואל
 
 
2006. מניפנית מצויה בנגב. צולמו במהירות נמוכה כך שאחת המתקשרת עם חברתה נראית מעט מרוחה. תמונה משעשעת לדעתי.

 
2010. קורמורנים מצויים במעגן מיכאל בחורף. גורמים לנזקים גדולים לחקלאות, אבל הם ציידים מעולים של דגי אמנון. בתמונה יש כאן מרדף של קורמורנים אחרי אחד שהצליח לתפוס דג גדול במיוחד.


 
2002. צפע חרמון. צולם במסגרת צילום סרט על נחשים. פגשתי אותו לפנות בוקר עם ד"ר בועז שחם, חוקר זוחלים. הוא התחרדן על הסלע בשמש של הבוקר. לא התרגש מאיתנו. עמד זקוף וספג כל קרן שמש אפשרית.  

 
2003. עכן חרטומים בערבה. אחד הנחשים הארסיים והיפים ביותר שיש בישראל. חיה עם יופי קדום, בעלת קרניים שמתמזגת עם החול והמדבר סביבה. יש בה אצילות מסויימת למרות שהיא בעל חיים מסוכן אם מתעסקים איתו. כל עוד שומרים מרחק בטוח, אפשר להגיע אליו לצילום קרוב.

 
2007. עטלפי פירות בגדרה. צילמתי אותם מבחוץ בזמן שהם שהו בקבר עתיק. כל הקירות היו מלאים מאות ואלפי עטלפי פירות. זו היתה המולה ענקית. אני מבין שהרבה אנשים לא אוהבים אותם כי הם מלכלכים את הכניסה לבניינים ואת הקירות של הבתים, אבל יש להם עדיין תפקיד קריטי בהפצת זרעים של פירות בחורש הים התיכוני והם חלק חשוב מהמערכת הטבעית.

 

צילום: אייל ברטוב
(צילום: אייל ברטוב)

 

2012. עטלפי פירות בעמק חפר. צילמתי אותם ליד עץ התות בסמוך לבית שלי. אחרי הרבה נסיונות הצלחתי לתפוס אותם בתעופה. 

 

 
2006. עגורים אפורים על רקע הר החרמון. צולם בשקופית. עשרות אלפי עגורים הציפו את עמק החולה, אבל דווקא שלושה עגורים שחלפו בקבוצה קטנה משכו את תשומת לבי מרחוק. 




2005. חסידה לבנה ברשת בבריכות דגים בעמק בית שאן. זו תופעה נפוצה של רשתות שאמורות להגן על הדגים מפני טריפה של עופות. יש רשתות עם חורים גדולים מדי ואז עופות רבים מסתבכים בהן ומוצאים שם את מותן. לצערי, אנחנו כבר אדישים לכמויות שמתות מדי שנה ברשתות שלוכדות ציפורים רבות ולעיתים גם עופות נדירים. מחזה עצוב.

 


2004. פרפור עקוד. עומד באוויר ומפרפר במהירות. כדי לצוד דגים הוא חייב להיות מדוייק מאוד במעוף שלו אליהם במים. הפעם גופו רטוב כי הוא כשל בציד בצלילה הקודמת.

 
 

2011. בדואית וחמור בנגב
 
 
2009. זריחה במצוקי דרגות במדבר יהודה
 
2012. עיט ערבות בערבה
 

2009. כפנים בבריכות מעין צבי

2011. סבכי שחור כיפה בנגב
 

2009. בזים מצויים עם זיקית בשדה אליהו. הזכר חזר עם זיקית שצד ומעניק אותה לנקבה על עץ. היא עפה איתה לקן שנמצא על על מצוק בו הם מקננים.

 

צילום: אייל ברטוב
(צילום: אייל ברטוב)

 

 

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אייל ברטוב
צילום: אייל ברטוב
צילום: ארז ארליכמן
מומלצים