שתף קטע נבחר
 

ארגון ידידי צה"ל בארה"ב

יותר מ-400 איש נכחו בערב הגאלה ה-9 של ארגון ידידי צה"ל בארה"ב, סניף ניו-ג'רזי

"זה לא טיבעי, זה לא נכון, זה לא פייר שאמא קוברת את שני בניה. תפקידה של אמא להחליט את מי היא מחבקת קודם, ולא איזה קבר היא מבקרת ראשון. את זה של הבן הבכור שנהרג לפני שנים, או את זה של הצעיר, שקיברו עדיין טרי. אלא לא בחירות שאמא צריכה לעשות". כך בדבריה של מרים פרץ, אמא שמקדישה את חייה לחינוך בני נוער וחיילי צה"ל, שאיבדה את בנה הבכור, סגן בגולני, אוריאל ז"ל לפני 12 שנים בלבנון ואת בנה רס"ן אלירז ז"ל איבדה לפני שלוש שנים ברצועת עזה. אם כל זאת לא הספיק, לפני חמש שנים הלך לעולמו בעלה משברון לב. פרץ, אשה עם אנרגיות יוצאות דופן לא באה לעולם כדי להשבר. היא מבכה את בניה מעל הבמה ולא שוכחת להעביר את המסר שכה חשוב לה לטעת בקהל היושב מולה, שהיא לא מתייאשת."אני ממשיכה ללכת בראש מורם על האדמה שאבי ברך עליה 'שהחיינו' כשירד מהאוניה שהגיעה מקזבלקה, אני גאה במדינה ולא אפחד לעולם. נפשי לא שבורה ואף אחד לא ישבור אותי".

 

מימין: מרים פרץ, דליה עייש, האלוף יעקב עייש, אבי אורן ()
מימין: מרים פרץ, דליה עייש, האלוף יעקב עייש, אבי אורן

 

יותר מ-400 איש נכחו בערב הגאלה ה-9 של ארגון ידידי צה"ל בארה"ב, סניף ניו-ג'רזי. הארגון שהוקם לפני תשע שנים בידיהם האמונות של איש הנדל"ן אבי אורן ואיש העסקים, חייל בודד לשעבר, סמי בר-אור, שובר שיאים משנה לשנה, וגם השנה משיג את הרף שהציבו לעצמם המארגנים. קרוב ל-1.2 מליון דולר גוייסו בערב ההתרמה למען החיילים הבודדים המשרתים בצה"ל.


 

הערב נפתח בקבלת פנים שנערכה במלון הילטון (לשעבר שרתון) ב-East Ratherford. האורחים התקבלו באולם הקוקטיילים שם הוגש בופה עשיר והוצגו עבודות אמנות, צילומים הסטוריים ותצוגות מרהיבות של פריטים ייחודיים. ההרכב 12th Night Klezmer של הצ'לן אלעד קביליו הנעים את קבלת הפנים ומיד בתומה עבר הקהל לאולם הגדול שם נערך הארוע המרכזי. בהנחייתו של טל בר-אור, 'הבן של' ודמות מוכרת בפני עצמו, הזמין את הזמרת והשחקנית נוי סוסובר לשיר את ההמנונים של ארה"ב וישראל. בפתח הדברים הוקרן סרטון על שני חיילים בודדים שמשרתים בישראל. כאילו יצאו מתוך המסך, עלו לבמה שון אסטרין ופנחס סילברסטיין וסיפרו את סיפורם. אסטרין עלה לארץ מברה"מ, ואביו שהלך לעולמו כשהיה בן 15 השאיר לו צוואה: "תעשה משהו חשוב בחייך, ותשנה את החיים של מישהו". אסטרין בחר לממש את צוואתו בשירותו הצבאי בתור קצין. סילברסטיין הצהיר שכדי שיוכל לקרוא למדינת ישראל "שלי" הוא הרגיש כי הוא צריך לעשות משהו בשביל להצדיק את האמירה. הבחירה הטיבעית שלו היתה שירות צבאי מלא כשהוא משאיר את משפחתו בטינק, ניו-ג'רזי, ועולה לארץ לשרת בגולני, נפצע, לא מוותר וממשיך את שירותו הצבאי. שניהם הצהירו ללא הנד עפעף עד כמה הארגון עושה את ההבדל בשירות הצבאי שלהם. החיילים יודעים שהם בשטח, ויש מי שדואג לכל מחסורם, דבר ששומר על המוטיבציה הגבוהה שלהם.


 

  

כיבד בנוכחותו את הארוע נספח ההגנה של צה"ל בוושינגטון האלוף יעקב עייש שנשא דברים על מעמדו של צה"ל בעולם ומצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. הערב התכבד בנוכחותם של שישה חיילי צה"ל שהגיעו מישראל ובינהם קצינת החינוך נוגה שחר, שליה אביתר, קצינת ארטילריה וניצן אלימלך, קצין בכיפת ברזל.

 

את סניף ניו-ג'רזי הידוע כ"סניף של החיילים הבודדים" הקימו ב-2005 סמי בר-אור שרתם את כל המשפחה שלו למבצע, ובנו טל מנחה את הארועים באדיקות בכל שנה, מייק גרוס שחי באנגליה ואבי אורן. סת' רוזנברגר, ששרת כחייל בודד בגדוד 50 של הנח"ל מנהל את הסניף.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נוי סוסובר שרה את ההמנונים
מומלצים