האיש שכבש את חבש: מסע מצולם באתיופיה
גם העוני והרעב הקשים המציפים את רחובותיה, לא מפריעים לתושבי אתיופיה לקבל את פני הנכנסים בשעריה בשלווה וחמימות אינסופיים. עמיחי ינקוביץ' ביקר במדינה העצומה, וחזר נפעם מהחוויה הייחודית והאותנטית שהביקור שם זימן לו. מסע בתמונות
ההחלטה לגבי טיול הצילום הקרוב שלי נפלה, אתיופיה זה היעד הבא. עם מחקר בסיסי, כמה המלצות חמות וציפיות לא ממש ברורות, רק דבר אחד היה בטוח, זו הולכת להיות חוויה אחרת מכל מה שאני מכיר. הטיסה לאתיופיה אורכת רק ארבע שעות. בפועל, היא לוקחת אותך עשרות ואף מאות שנים אחורה.
העוני האפריקאי והקושי הגדול של החיים במדינת עולם שלישי, לא מפריעים לשלווה והחמימות של האתיופים שמזמנות מפגש אותנטי, מעניין ומלא הנאה.
עדכונים שוטפים גם בטוויטר של ynet
אתיופיה עצומה בגודלה (פי 50 מישראל), יופיה ניחן הרבה מעבר לטבע והנוף. זוהי מדינה עם היסטוריה עשירה ואתרים מרשימים, תרבות מרתקת וקשר מיוחד ועתיק עם היהדות ועם ישראל.
מדי שנה, ב-19 בינואר, חוגגים האתיופים את חג הטימקט. זהו האירוע הדתי החשוב ביותר באתיופיה, ובו חוגגים את "ההתגלות" של היישות האלוהית בגופו של ישו.
הנה אתיופיה שאני פגשתי:

ילד משחק ברחובות העיר גונדר, מרכז אזורי ועיר תיירותית שבמרכזה שוכן "המתחם הקיסרי" ההיסטורי, המוכרז כאתר מורשת עולמית (צילום: עמיחי ינקוביץ')

השוק המקומי בלליבלה מתעורר לחיים בכל שבת, אליו מתקבצים מרבית תושבי העיר והכפרים הסמוכים. בשוק ניתן למצוא הכל, החל מתבלינים בשלל צבעים וכלה בשוורים מיוחמים (צילום: עמיחי ינקוביץ')

שעת התפילה בבוקר יום ראשון מחוץ לכנסיית 'ביתה מדהאנה עלם' (כנסיית גואל העולם שבלליבלה). הכנסייה האתיופית הושפעה בעבר מהיהודים שהגיעו מחצי האי ערב - מנהגים וסממנים כמו ברית מילה ביום השמיני, אי אכילת חזיר, קדושת יום השבת ועוד הם מאבני היסוד שלה (צילום: עמיחי ינקוביץ')
לכתבה הקודמת של עמיחי ינקוביץ' - קובה מבעד לעדשה
הכותב הוא מנחה בפיקסל - סדנת צילום בסמארטפון

נערה מוכרת סמוסה ברחובות העיר
צילום: עמיחי ינקוביץ'
מומלצים