מלומד אמריקאי שביקר לאחרונה
מלומד אמריקאי שביקר לאחרונה בארץ שאל אותי בפליאה: "איך זה שאתם לא מפחדים כשמסביבכם הכל בוער"? אכן, ראוי לשאול: מה הם גבולות הפחד הנדרשים במציאות הישראלית, אל מול הברוטליות וההרג ההמוני באזורנו?
מחקרים מראים כי דמוקרטיות מתאפיינות במעברים חדים בין נורמליות לחירום. רמת הפחד של אזרחיהן משתנה לעיתים במהירות מהלך רוח של מלחמה למצבי שגרה. הישראלים מצטיינים בכך במיוחד: ב־2002, בזמן פיגועי ההתאבדות, הגיעה החרדה לשיאה – 92% חששו לביטחונם האישי ולביטחון משפחתם. מאז רמת החרדה נמוכה יחסית, עם עליות בזמן עימותים צבאיים.
חרדות הציבור מונחות גם על ידי פוליטיקאים. נגד בנימין נתניהו נטען פעמים רבות כי הוא מהלך אימים על הישראלים: עושה מניפולציות בשאלת האיום האיראני — כולל שימוש פסול ברטוריקת השואה — ומבליט יתר על המידה סכנות אזוריות כדי להסיט את הדיון משאלות של כלכלה וחברה ומהצורך בטיפול שורש בסוגיה הפלסטינית. בבחירות 2015 גונה נתניהו, גם על ידי נשיא ארצות־הברית ברק אובמה, על כך ש"מסע ההפחדה" שלו חצה קווים דמוקרטיים אדומים — בכך שהזעיק את הציבור היהודי להצביע לליכוד כדי להדוף את התנפלות הערבים על הקלפיות.
אז מהי מידת הפחד הרצויה? האם נתניהו מפעיל אסטרטגית הפחדה על חשבון תקווה? או שמא להפך, הישראלים אינם פוחדים מספיק? עמים שחוו מעשי זוועה קשים חיים בטראומה שנים רבות — וכך גם העם היהודי לאחר השואה. מאז 1948 נפלו במערכות ישראל יותר מ־23 אלף ישראלים, אך למזלנו החברה הישראלית לא חוותה מלחמות ארוכות או טראומות נוסח הזוועות והטירוף שהם מנת חלקם של המונים באזורנו.
אין ספק כי לא פחדנו מספיק לפני מלחמת יום כיפור, בגלל חטא היוהרה. גם בתקופת אוסלו לא פחדנו מספיק, ולמרות שרוב הציבור הישראלי התפכח מאז תחילת שנות ה־2000, גם היום יש רבים שאינם פוחדים מספיק. מחד, יש שאינם פוחדים מספיק מהסדר עם הפלסטינים הכרוך בנסיגה ישראלית מלאה מהגדה המערבית. להם יש לומר כי נסיגה כזאת תוביל כמעט באופן אוטומטי לכניסת כוחות ג'יהאדיסטיים ליהודה ושומרון, והחיים יהפכו לבלתי נסבלום. . כנגד זאת, יש כאלה שאינם פוחדים מספיק מהמגמה של ביטול הגבולות בינינו לבין האוכלוסייה הפלסטינית. כוחות משיחיים הדורשים מדיניות של כיבוש פרמננטי יובילו לחיסול המדינה היהודית, בנוסף לבידוד הולך וגובר בעולם, לנידוי כמדינת אפרטהייד ולסכנה ממשית לחיינו הנורמליים כאן. גם לאלה הדורשים סיפוח עם מתן אזרחות לפלסטינים, כמו למשל משה ארנס, יש לומר בנחרצות כי מצב זה יוביל בהכרח לחיכוך אלים ומתמשך בין שני עמים היכול להידרדר במהירות למלחמה כללית.
נוסחת הפחד הישראלית הראויה היא, אם כן, שילוב מושכל בין אמירתו המפורסמת של הנשיא האמריקאי פרנקלין דלאנו רוזוולט כי "הדבר היחיד שעלינו לפחד ממנו הוא הפחד עצמו", ובין האמירה במקורותינו "אשרי אדם מפחד תמיד". √
---------------------------------------------------
יוסי שיין • חרדה אזורית
נוסחת הפחד
---------------------------------------------------
אז מהי מידת הפחד הרצויה? האם נתניהו מפעיל אסטרטגית הפחדה על חשבון תקווה? או שמא להפך, ייתכן שהישראלים אינם פוחדים מספיק?
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
