הכי מטוקבקות
24 שעות • 03.06.2015
"מרגרט היא מלכה אמיתית,
בא לי לקוד בפניה"
בגיל 76 מרגרט אטווד היא מהסופרות החשובות בעולם ואחת המועמדות המובילות לזכייה בפרס נובל. דורית רביניאן, מעריצה ותיקה, הופתעה לגלות שמאחורי השם הגדול מסתתרת אישה צנועה ולא
נפוחה מחשיבות עצמית. בשיחה פתוחה הן דיברו על הקושי להתפרנס מכתיבה, על החיבה המפתיעה של אטווד לטוויטר וכמובן שגם על החברה הקרובה, אליס מונרו
מאת עמיר בן־דוד
בעוד העולם מפחית את פליטות גזי החממה, בישראל צפויים דווקא להגדילן ומחפשים דרכים להתחמק מהפחתה מסיבית שלהן. כך עולה מדיון מקיף שהתקיים באחרונה בנוכחות נציגים של משרדי ממשלה רבים, במטרה לבחון כיצד נערכים לעמוד בדרישות העולמיות להפחתת פליטות. "במקום להתייחס לכך כהזדמנות, מתייחסים לכך כמחלה שחייבים להיפטר ממנה", אומר גורם שמעורב בדיונים.
בסוף השנה יתכנסו בפריז מנהיגים מהעולם כדי לנסות להגיע לתוכנית מוסכמת להפחתת פליטות גזי החממה, בניסיון להאט את תהליך ההתחממות הגלובלית. בשנה שעברה הגיעו המדינות המפותחות, ובראשן ארה"ב, להבנות עם נציגי המדינות המתפתחות, ובראשן סין, על מתווה עקרוני גמיש שכולם יוכלו לחיות איתו. לפי המתווה, כל מדינה תבצע את המהלכים המקסימליים שהיא יכולה כדי לתרום להפחתה העולמית בפליטות גזי החממה. המדינות גם יתבקשו להראות את רצינות התהליך שביצעו בכל הקשור לקבלת החלטות ויישום המהלכים.
בימים אלה עוסקים במשרד להגנת הסביבה, בתיאום עם משרד רה"מ, האוצר, האנרגיה ומשרדים אחרים, בבחינת האופציות שבפני ישראל. בשבועות האחרונים הציגו אנשי המועצה הלאומית לכלכלה את המסקנות, ולפיהן אם המצב הנוכחי יימשך אנחנו צפויים להגדיל בהתמדה את היקפי הפליטות לכל נפש עד לשנת היעד 2030 בכמעט 10% לעומת כיום. היקף הפליטות לנפש בישראל עומד על כ־10 טון פחמן דו־חמצני לנפש לשנה, והוא צפוי לגדול לכמעט 11 טון. בניגוד לישראל, בארה"ב ובמדינות באירופה פליטות גזי החממה צפויות לרדת בהדרגה.
בעוד היקפי צריכת האנרגיה והפליטות מהמגזר התעשייתי ומכלי הרכב הכבדים בישראל צפויים להישאר ברמות דומות להיום, עיקר הגידול צפוי להגיע ממשקי הבית, מהמכוניות הפרטיות ומהצריכה הביתית של אנרגיה ומשאבים.
אנשי המועצה הלאומית לכלכלה פסלו את האפשרות שישראל תכריז על יעד הפחתה אבסולוטי של גזי חממה, והמליצו להציג יעד הפחתה לנפש. כעת צפוי ויכוח על היקף ההפחתות, והאם ישראל תלך לצעד רציני שיחזיר אותנו לרמת הפליטות שהייתה ב־1990, או שתלך על צעדים מינוריים יותר.
לדברי משתתפים בדיון, התחושה היא ש"מנסים לחפש מה המינימום שאפשר לעשות, ומפספסים את ההזדמנות הגדולה שיש כאן". בשבועות הקרובים אמורים להתקיים דיונים, שבסיומם ייקבע היעד של ישראל שיוצג לממשלה.
---------------------------------------------------
לדברי כמה ממשתתפי הדיון, התחושה היא ש"מנסים לחפש מה המינימום שאפשר לעשות, ומפספסים את ההזדמנות הגדולה שיש כאן"
---------------------------------------------------
תחנת כוח פחמית של חברת החשמל בחדרה | צילום: אלעד גרשגורן
---------------------------------------------------
---------------------------------------------------
אטווד: "גדלתי ביערות הצפוניים של קנדה בלי חשמל ובלי מים זורמים. קראתי וכתבתי לאור עששית, כשמסביב השולחן שאר בני המשפחה"
בעוד העולם מפחית את פליטות גזי החממה, בישראל צפויים דווקא להגדילן ומחפשים דרכים להתחמק מהפחתה מסיבית שלהן. כך עולה מדיון מקיף שהתקיים באחרונה בנוכחות נציגים של משרדי ממשלה רבים, במטרה לבחון כיצד נערכים לעמוד בדרישות העולמיות להפחתת פליטות. "במקום להתייחס לכך כהזדמנות, מתייחסים לכך כמחלה שחייבים להיפטר ממנה", אומר גורם שמעורב בדיונים.
בסוף השנה יתכנסו בפריז מנהיגים מהעולם כדי לנסות להגיע לתוכנית מוסכמת להפחתת פליטות גזי החממה, בניסיון להאט את תהליך ההתחממות הגלובלית. בשנה שעברה הגיעו המדינות המפותחות, ובראשן ארה"ב, להבנות עם נציגי המדינות המתפתחות, ובראשן סין, על מתווה עקרוני גמיש שכולם יוכלו לחיות איתו. לפי המתווה, כל מדינה תבצע את המהלכים המקסימליים שהיא יכולה כדי לתרום להפחתה העולמית בפליטות גזי החממה. המדינות גם יתבקשו להראות את רצינות התהליך שביצעו בכל הקשור לקבלת החלטות ויישום המהלכים.
בימים אלה עוסקים במשרד להגנת הסביבה, בתיאום עם משרד רה"מ, האוצר, האנרגיה ומשרדים אחרים, בבחינת האופציות שבפני ישראל. בשבועות האחרונים הציגו אנשי המועצה הלאומית לכלכלה את המסקנות, ולפיהן אם המצב הנוכחי יימשך אנחנו צפויים להגדיל בהתמדה את היקפי הפליטות לכל נפש עד לשנת היעד 2030 בכמעט 10% לעומת כיום. היקף הפליטות לנפש בישראל עומד על כ־10 טון פחמן דו־חמצני לנפש לשנה, והוא צפוי לגדול לכמעט 11 טון. בניגוד לישראל, בארה"ב ובמדינות באירופה פליטות גזי החממה צפויות לרדת בהדרגה.
בעוד היקפי צריכת האנרגיה והפליטות מהמגזר התעשייתי ומכלי הרכב הכבדים בישראל צפויים להישאר ברמות דומות להיום, עיקר הגידול צפוי להגיע ממשקי הבית, מהמכוניות הפרטיות ומהצריכה הביתית של אנרגיה ומשאבים.
אנשי המועצה הלאומית לכלכלה פסלו את האפשרות שישראל תכריז על יעד הפחתה אבסולוטי של גזי חממה, והמליצו להציג יעד הפחתה לנפש. כעת צפוי ויכוח על היקף ההפחתות, והאם ישראל תלך לצעד רציני שיחזיר אותנו לרמת הפליטות שהייתה ב־1990, או שתלך על צעדים מינוריים יותר.
לדברי משתתפים בדיון, התחושה היא ש"מנסים לחפש מה המינימום שאפשר לעשות, ומפספסים את ההזדמנות הגדולה שיש כאן". בשבועות הקרובים אמורים להתקיים דיונים, שבסיומם ייקבע היעד של ישראל שיוצג לממשלה.
בניית ארובה רביעית ב אתר רבין חברת חשמל חדרה תחנת כוח חברת החשמל
אלעד גרשגורן
---------------------------------------------------
לדברי כמה ממשתתפי הדיון, התחושה היא ש"מנסים לחפש מה המינימום שאפשר לעשות, ומפספסים את ההזדמנות הגדולה שיש כאן"
---------------------------------------------------
תחנת כוח פחמית של חברת החשמל בחדרה | צילום: אלעד גרשגורן
---------------------------------------------------
---------------------------------------------------
אטווד: "גדלתי ביערות הצפוניים של קנדה בלי חשמל ובלי מים זורמים. קראתי וכתבתי לאור עששית, כשמסביב השולחן שאר בני המשפחה"
© כל הזכויות שמורות.
אין להעתיק או לשכפל תכנים מהעמוד
