ישראל נגד גולדן־סטייט
דייויד בלאט מול סטיב קר, לברון ג'יימס מול סטפן קרי, קליבלנד נגד גולדן־סטייט, עם ישראל נגד העולם כולו. הלילה (04:00) תיפתח סדרת הגמר של ה־NBA, בסיומה תוכתר האלופה של אחת העונות המרתקות שידעה הליגה בעשור האחרון.
אבל עיקר תשומת הלב שלנו תינתן לרגע השיא בקריירה הבלתי נתפשת של בלאט. אחרי אינסוף ביקורות, הוא מגיע לסדרה הזו כאנדרדוג בפעם המי יודע כמה. והוא לא כועס על איש. "אמרתי למישהו לאחרונה: אני לא אדם נקמן. לכן אני לא מרגיש צורך לנקום", אמר שלשום מאמן הקאבס כשנשאל על החצים שנשלחו לעברו מהיום שבו חתם בקליבלנד, והוסיף: "מאמן עבר אמר לי: 'ברגע שאתה מתחיל להקשיב לאדם שיושב בשורה השלישית, אתה מהר מאוד תשב לידו. תלך בדרכך'".
והדרך שלו הובילה אותו למוקד הכדורסל העולמי: גמר 2015. רגע לפני ששיאי הרייטינג במזרח התיכון נשברים וכוח העבודה במשק נפגם בשבועיים הקרובים בשל עייפות כרונית, זו ההזדמנות האחרונה לעשות סדר.
היתרון של לברון: כמות המעריצים והגרופיז שמשך אליו העונה קרי, משולה רק לטירוף באמפי־פארק רעננה סביב להקת בנים נוסטלגית. אבל שישה גמרים, ארבעה תארי MVP של העונה הסדירה ושתי אליפויות, מעמידים את לברון ג'יימס בסקאלה אחרת. 172 משחקי פלייאוף לעומת 168 של כל החמישייה של הווריורס יחד. היתרון הוא בניסיון. בספסל היתרון הוא באיכות ובעומק (לטובת גולדן־סטייט), אבל דווקא בצוות האימון, השוויון בין שני הרוקיז זועק לשמיים. קר יודע מה דרוש כדי להיות בשיאך בגמר. כשחקן. בלאט יכול להשתמש בניסיון העשיר שלו כדי להתמודד עם הסיטואציות שיעלו. בסופו של יום, הכדור אותו כדור והחוקים אותם חוקים. למרות שמספר פסקי הזמן שונה...
אליכם, קיירי ובוגוט: כשחזר לאוהיו הסביר לברון, בחנפנות או שלא, שהוא מגיע לקבוצה של קיירי ארווינג, אך השתלט במהרה על העסק. מאז אמצע הסדרה מול שיקגו הרכז המוכשר לא משחק, או במקרה הטוב מדדה, וזה כמובן אחרי שקווין לאב גמר את העונה כבר בסיבוב הראשון מול בוסטון. היסטורית, אי אפשר לזכות באליפות עם סופרסטאר בודד (אלא אם אתם דאלאס 2011). מלבד זאת, בגמר אשתקד כשווייד ובוש נעלמו מהרדאר, לברון קרס פיזית תחת הנטל. קיירי חייב לקחת את האש מלברון וליצור עוד הרתעה בחדירות לצבע.
ואם כבר סופרסטארים נעלמים, קליי תומפסון יהיה חייב לחזור ליכולת שלו מהעונה הסדירה. במיוחד עכשיו כשזעזוע המוח שספג מאחוריו, והאישור מהרופאים לפניו. כוח ההרתעה האמיתי של גולדן־סטייט נמצא בחיבור של הקו האחורי והאיום – אולי המפחיד במילניום הנוכחי – מחוץ לקשת. שלא ישאיר את החצי השני של ה"ספלאש בראדרז", כאח בודד.
המפתחות בפנים: הנקודה המרכזית שעשויה לנצח לגולדן־סטייט את הסדרה, זו היכולת להוריד את כמות הזריקות לשלוש של קליבלנד. לברון יקלע את ה־30 פלוס בכל מקרה, השאלה היא איך מונעים ממנו להגיע למספר דו־ספרתי באסיסטים. א. פחות שמירות כפולות. ב. פחות עזרה מהצד החלש של הקלעים. היכולת של ג'יימס לצופף את ההגנה ולמסור החוצה עלולה להיות הרסנית מבחינת הווריורס. עדיף שימשיך להסתמך על הג'אמפ־שוט.
קליבלנד לעומת זאת, צריכה להאט את הקצב. למרות פלייאוף בינוני, גולדן־סטייט רושמת 22 נקודות בממוצע במתפרצות. המפתח יהיה עד כמה ריבאונד ההתקפה שלה ימשיך לעבוד, או לפחות עד כמה יקשה על ריבאונד ההגנה. כי יש לתפוס ריבאונד קל ולשלוח מסירה מהירה קדימה, ויש להיאבק על כדור חוזר, לחשוש מאיבוד ורק אז להתחיל בהתקפה מסודרת.
מורשת על הכף: רק שיש דברים שהם גדולים יותר מכל ניתוח מקצועי, וזו המורשת. גולדן־סטייט כבר עכשיו נמצאת שם למעלה. מדובר באחת מ־10 הקבוצות היחידות בהיסטוריה שניצחו 67 משחקים בעונה. אחת מ־8 שרשמו יתרון ממוצע של למעלה מ־10 נקודות. זו הקבוצה השישית שמנצחת ב־78 מ־95 המשחקים הראשונים של העונה, כולל פלייאוף. כל חמש הקודמות זכו באליפות. משמע – זכייה תמצב את עונת 2014/15 של גולדן־סטייט כאחת מהעונות הבודדות המרשימות אי פעם.
ומה יקרה אם קליבלנד תנצח? היא תגדע את הקללה הרובצת על כל קבוצות העיר כבר 51 שנה, תהפוך את סיפור החזרה של לברון לאחד המרגשים בתולדות הליגה, תקפיץ את ג'יימס במדרג החשיבות ההיסטורית והכי חשוב – תוציא את ההמונים לבריכה בכיכר מלכי ישראל. טלפון מהנשיא. טלפון מראש הממשלה. טלפון ממירי רגב.
וחמש שאלות בוערות:
מה הסטטיסטיקה הכי חשובה בסדרה? אף מאמן ישראלי מעולם לא הפסיד בגמר ה־NBA.
איך אפשר לעצור את לברון? אי־אפשר.
איך אפשר לעצור את סטפן קר? אי־אפשר.
איך אפשר להחמיץ את הסדרה הזו? אי־אפשר.
מי תהיה האלופה? אי־אפשר לדעת. אבל... גולדן־סטייט, בשישה משחקים.
---------------------------------------------------
אבל עיקר תשומת הלב שלנו תינתן לרגע השיא בקריירה הבלתי נתפשת של בלאט. אחרי אינסוף ביקורות, הוא מגיע לסדרה הזו כאנדרדוג בפעם המי יודע כמה. והוא לא כועס על איש. "אמרתי למישהו לאחרונה: אני לא אדם נקמן. לכן אני לא מרגיש צורך לנקום", אמר שלשום מאמן הקאבס כשנשאל על החצים שנשלחו לעברו מהיום שבו חתם בקליבלנד, והוסיף: "מאמן עבר אמר לי: 'ברגע שאתה מתחיל להקשיב לאדם שיושב בשורה השלישית, אתה מהר מאוד תשב לידו. תלך בדרכך'".
והדרך שלו הובילה אותו למוקד הכדורסל העולמי: גמר 2015. רגע לפני ששיאי הרייטינג במזרח התיכון נשברים וכוח העבודה במשק נפגם בשבועיים הקרובים בשל עייפות כרונית, זו ההזדמנות האחרונה לעשות סדר.
היתרון של לברון: כמות המעריצים והגרופיז שמשך אליו העונה קרי, משולה רק לטירוף באמפי־פארק רעננה סביב להקת בנים נוסטלגית. אבל שישה גמרים, ארבעה תארי MVP של העונה הסדירה ושתי אליפויות, מעמידים את לברון ג'יימס בסקאלה אחרת. 172 משחקי פלייאוף לעומת 168 של כל החמישייה של הווריורס יחד. היתרון הוא בניסיון. בספסל היתרון הוא באיכות ובעומק (לטובת גולדן־סטייט), אבל דווקא בצוות האימון, השוויון בין שני הרוקיז זועק לשמיים. קר יודע מה דרוש כדי להיות בשיאך בגמר. כשחקן. בלאט יכול להשתמש בניסיון העשיר שלו כדי להתמודד עם הסיטואציות שיעלו. בסופו של יום, הכדור אותו כדור והחוקים אותם חוקים. למרות שמספר פסקי הזמן שונה...
אליכם, קיירי ובוגוט: כשחזר לאוהיו הסביר לברון, בחנפנות או שלא, שהוא מגיע לקבוצה של קיירי ארווינג, אך השתלט במהרה על העסק. מאז אמצע הסדרה מול שיקגו הרכז המוכשר לא משחק, או במקרה הטוב מדדה, וזה כמובן אחרי שקווין לאב גמר את העונה כבר בסיבוב הראשון מול בוסטון. היסטורית, אי אפשר לזכות באליפות עם סופרסטאר בודד (אלא אם אתם דאלאס 2011). מלבד זאת, בגמר אשתקד כשווייד ובוש נעלמו מהרדאר, לברון קרס פיזית תחת הנטל. קיירי חייב לקחת את האש מלברון וליצור עוד הרתעה בחדירות לצבע.
ואם כבר סופרסטארים נעלמים, קליי תומפסון יהיה חייב לחזור ליכולת שלו מהעונה הסדירה. במיוחד עכשיו כשזעזוע המוח שספג מאחוריו, והאישור מהרופאים לפניו. כוח ההרתעה האמיתי של גולדן־סטייט נמצא בחיבור של הקו האחורי והאיום – אולי המפחיד במילניום הנוכחי – מחוץ לקשת. שלא ישאיר את החצי השני של ה"ספלאש בראדרז", כאח בודד.
המפתחות בפנים: הנקודה המרכזית שעשויה לנצח לגולדן־סטייט את הסדרה, זו היכולת להוריד את כמות הזריקות לשלוש של קליבלנד. לברון יקלע את ה־30 פלוס בכל מקרה, השאלה היא איך מונעים ממנו להגיע למספר דו־ספרתי באסיסטים. א. פחות שמירות כפולות. ב. פחות עזרה מהצד החלש של הקלעים. היכולת של ג'יימס לצופף את ההגנה ולמסור החוצה עלולה להיות הרסנית מבחינת הווריורס. עדיף שימשיך להסתמך על הג'אמפ־שוט.
קליבלנד לעומת זאת, צריכה להאט את הקצב. למרות פלייאוף בינוני, גולדן־סטייט רושמת 22 נקודות בממוצע במתפרצות. המפתח יהיה עד כמה ריבאונד ההתקפה שלה ימשיך לעבוד, או לפחות עד כמה יקשה על ריבאונד ההגנה. כי יש לתפוס ריבאונד קל ולשלוח מסירה מהירה קדימה, ויש להיאבק על כדור חוזר, לחשוש מאיבוד ורק אז להתחיל בהתקפה מסודרת.
מורשת על הכף: רק שיש דברים שהם גדולים יותר מכל ניתוח מקצועי, וזו המורשת. גולדן־סטייט כבר עכשיו נמצאת שם למעלה. מדובר באחת מ־10 הקבוצות היחידות בהיסטוריה שניצחו 67 משחקים בעונה. אחת מ־8 שרשמו יתרון ממוצע של למעלה מ־10 נקודות. זו הקבוצה השישית שמנצחת ב־78 מ־95 המשחקים הראשונים של העונה, כולל פלייאוף. כל חמש הקודמות זכו באליפות. משמע – זכייה תמצב את עונת 2014/15 של גולדן־סטייט כאחת מהעונות הבודדות המרשימות אי פעם.
ומה יקרה אם קליבלנד תנצח? היא תגדע את הקללה הרובצת על כל קבוצות העיר כבר 51 שנה, תהפוך את סיפור החזרה של לברון לאחד המרגשים בתולדות הליגה, תקפיץ את ג'יימס במדרג החשיבות ההיסטורית והכי חשוב – תוציא את ההמונים לבריכה בכיכר מלכי ישראל. טלפון מהנשיא. טלפון מראש הממשלה. טלפון ממירי רגב.
וחמש שאלות בוערות:
מה הסטטיסטיקה הכי חשובה בסדרה? אף מאמן ישראלי מעולם לא הפסיד בגמר ה־NBA.
איך אפשר לעצור את לברון? אי־אפשר.
איך אפשר לעצור את סטפן קר? אי־אפשר.
איך אפשר להחמיץ את הסדרה הזו? אי־אפשר.
מי תהיה האלופה? אי־אפשר לדעת. אבל... גולדן־סטייט, בשישה משחקים.
---------------------------------------------------
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
