איך מתמודדים עם עקיצת דבורה

הן ניזונות משאריות המזון שאנחנו משאירים אחרינו בטבע ומבקרות את הפרחים באדניות במרפסת, לכן מפגשים לא נעימים עם דבורים הם עניין נפוץ. "ארס הדבורה והצרעה מכיל מגוון של חומרים פעילים שגורמים לנזק מקומי", מסביר ד"ר זיו בר, מנהל הרפואה המשלימה במאוחדת. "עקיצה של דבורה או צרעה גורמת לכאב מקומי עז, לאודם ולנפיחות מקומיים שייראו כשלפוחית מורמת מהעור. התגובה המקומית חולפת באופן נורמלי בתוך 10־6 שעות".

ומה קורה במקרים של אלרגיה? רגישות יתר לעקיצות של דבורים או צרעות נפוצה ומופיעה ב־4% מהאוכלוסייה. רגישות זו יכולה להתבטא במקרים הקלים בתגובת יתר מקומית - במקום שלפוחית קטנה יופיע אזור נרחב של אודם שיכול לכסות קוטר של 10 ס"מ סביב מקום העקיצה. התגובה בפני עצמה איננה מסוכנת, אבל משמעה שיש לערוך תבחין עור לרגישות לדבורים.

מתי זה מסוכן? אנשים שיש להם רגישות יתר לארס הדבורה - אלה מגיבים בתגובה קיצונית הנקראת הלם אנפילקטי. זהו מצב שבו התגובה האלרגית לארס מפעילה את מערכת החיסון בכל הגוף בו־זמנית וגורמת לקריסה של מערכות הגוף. אפשר לעיתים לזהות מראש את המועמדים לפתח תגובה כזאת, לפי התגובה העורית הקיצונית לעקיצות הראשונות שלהם. הסימן המדאיג שמחייב התייחסות הוא הופעה של בחילה, כאבי בטן והקאה בתוך 15־10 דקות אחרי העקיצה. פריחה עורית אדומה מפושטת, באזורים רחוקים ממקום העקיצה, תופיע בהמשך, ואחריה קוצר נשימה והידרדרות נוספת. לכן, אם יש הופעה של בחילה, הקאה ופריחה עורית נרחבת - יש להזעיק עזרה באופן מיידי.

מה לעשות כשנעקצים? 
יש לנקות את אזור העקיצה במים קרירים ובסבון. עוקץ הדבורה נשאר נעוץ בעור, ויש לסלק אותו על ידי גירוד שלו החוצה, למשל עם מגבת.

כדאי לקרר את המקום באופן מהיר ובמשך כחצי שעה באמצעות קרח. להרגעת האזור אפשר להשתמש בקרם טראומיל או בקרם קלנדיל, שאותם יש למרוח ולהספיג במנות קטנות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים