הודו: אונס "מתקן" בתוך המשפחה להומואים
הומו שניסו לאלץ לשכב עם אמו, לסבית שנאנסה על-ידי קרוב משפחה כדי שתהפוך ל"נורמלית": התופעה האיומה של אונס "מתקן" מוכרת גם באפריקה ובקריביים, אבל בהודו הוא נעשה לא רק על-ידי זרים, אלא גם על-ידי בני המשפחה עצמם. סרט חדש מפנה זרקור לתופעה
משפחות בהודו משתמשות בשיטה האיומה של אונס "מתקן" בניסיון להמיר את נטייתם המינית של בניהן ובנותיהן - הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים. כך מספרת הבמאית של הסרט ההודי הראשון שעוסק בנושא, דפתי טדנקי, שקוראת לחברה ההודית להתמודד עם המעשה האכזרי הזה.
אונס "מתקן" הוא מנהג שקיים גם באפריקה ובאיים הקריביים, אבל בדרך כלל הוא מוכר ככזה המבוצע על ידי זרים או על ידי מכרים, ואילו בהודו הוא מערב את בני המשפחה עצמה. לדברי הבמאית, החיפוש אחר מידע עבור הסרט שלה "סאטיאבטי", שנקרא על שם הגיבורה הלסבית שנאנסת על ידי בני משפחה, סייע לה להבין מה הגורמים המניעים משפחות לבצע אונס "מתקן" בהודו.
"מדובר בחברה שמרנית מאוד שבה אנשים פוחדים מאוד לספר למישהו שהבן שלהם הומו או שהבת שלהם לסבית, והם חושבים שהם יכולים לשנות את הנטייה המינית שלהם אם הם יקיימו מגע עם מישהו מהמין ההפוך", אומרת הבמאית בת ה-27. "הם לא יכולים לבקש מאנשים מבחוץ לעשות את זה כי הם מודאגים משמה של המשפחה ומהמוניטין שלה, אז הם דואגים שבן משפחה יעשה זאת".
זו שאומרת את האמת
טגנקי אומרת כי אף שקשה למצוא קורבנות שמוכנים לדבר על שעברו, היא נתקלה בשני מקרים בעיר בנגלורו שהיו "איומים". במקרה אחד נאנסה צעירה לסבית על ידי בן משפחתה כדי להפוך אותה ל"נורמלית", ובמקרה אחר משפחתו של בחור הומו ניסתה לגרום לו לקיים יחסי מין עם אמו.
הומוסקסואליות הוכרזה בשנת 2013 מחדש כבלתי חוקית בהודו, אחרי ארבע שנים שבהן הייתה חוקית. קביעתה כבלתי חוקית נעשתה בפסיקה של בית המשפט העליון שהיממה ארגוני זכויות אדם. האו"ם כינה את המהלך "צעד משמעותי אחורה עבור הודו". חוקי המדינה הקולוניאליים של הודו, מימי השלטון הבריטי, קובעים כי על יחסים חד מיניים אפשר להעניש בעד עשר שנות מאסר.
טדנקי אומרת כי מקרים של אונס "מתקן" נשארו מושתקים בבתים וכי קורבנות פחדו לדבר מחשש שייעצרו בעצמם. "כשמשהו קורה לך אתה הולך לחפש תמיכה מצד משפחתך, אבל כשהמשפחה שלך מבצעת את ההתעללות והמשטרה עלולה לעצור אותך - לאן אתה הולך?", היא אומרת מהעיר היידראבד.
הסרט מגולל את סיפורה של סאטיאבטי, שם שפירושו "זו שאומרת את האמת". היא מתאהבת באישה, למרבה הזעזוע של בני משפחתה. הסרט בוחן את הדאגה של המשפחה מהשם הרע שייצא לה בשכונה שבה היא גרה, שכונת של משפחות ממעמד הביניים, ועוקב אחרי ההורים ואחרי האופן שבו הם מתכננים את האונס ה"מתקן" שלה.
טדנקי מקווה שהסרט, שאורכו 90 דקות, יהיה מוכן להקרנה בספטמבר, אבל על רקע העובדה שהוא עוסק בנושא הנחשב לטאבו, היא מתקשה למצוא מממנים
שיעזרו לה להשלים את הסרט, שהוא סרטה הראשון. היא וחבריה השקיעו בסרט את כספם שלהם, אבל כדי להשלים אותו הם זקוקים לעוד 1.6 מיליון רופי (25 אלף דולר), סכום שאותו הם מנסים לגייס מההמונים.
"קיבלתי הרבה הכרה והערכה על הסרט, אבל כשזה נוגע לתמיכה של ממש כמו מימון - אין כלום", היא אומרת. "חשוב להשלים את הסרט הזה - לא רק עבור הודו אלא גם עבור העולם כולו. זה קורה גם במדינות אחרות, ואנשים צריכים לדעת את זה".
