כבר עברו השנים

למרות שלאגדה הזאת לא היה סוף טוב וגיבוריה לא חיו באושר ובעושר, סיפור חייו של זוהר ארגוב יפרנס עוד הרבה סרטים, מחקרים ומופעי מחווה. איך הפך הזמר הזה, שפעל בסך הכל עשר שנים והוציא שבעה אלבומים, למיתולוגיה הכי גדולה במוזיקה הישראלית, ואיך השירים שלו רלוונטיים מתמיד, גם שלושה עשורים אחרי מותו. "את מי יזכרו בכלל עוד 50 שנה?", זועק יהודה קיסר, הגיטריסט המיתולוגי בעצמו של ארגוב, ומסיט את הכובע מקצה ראשו. "רק את זוהר ארגוב, אף אחד אחר לא יחזיק במבחן הזמן. הוא היה מוכר 500 אלף קלטות בימים ש־20 אלף היה זהב, זה משהו שלא ראינו מאז ולא נראה יותר בכלל".

אמנון ארגוב, אחיו של זוהר, מצטרף לשיחה. "אנחנו מדברים על אמן שקבור באדמה כבר 28 שנה", הוא מזכיר, "ועדיין לא נולד מישהו שמגיע אליו. ואל תשכח מה זה כל הסיפור של זוהר ארגוב — שלוש שנים עלייה, שלוש שנים התרסקות. זהו. והאגדה סביבו רק הולכת וגדלה. ואני מתרגש, באמת. זה כיף אדיר להיות אחיו של זוהר. אוהבים אותו במקומות שאף אחד לא האמין שישמעו בכלל את החומרים שלו, ואנשים באים ומחבקים אותי, אומרים שכיף להם לשמוע אותו".

"יש היום הרבה זמרים טובים", אומר מוני ארנון, הצלע השלישית בהרכב שכינסנו ומי שהקליט כמה משיריו הגדולים של ארגוב כמפיק מוזיקלי, "אבל לרבים מהם אין את מה שהיה לו — אישיות. הוא ידע לבחור את השירים הנכונים, ולהוסיף להם את עצמו. זמרים ים־תיכוניים היום נשמעים אותו הדבר. אני מקליט שיר 15 שעות ברצף ולא מצליח לזמזם אותו, כי הוא נשמע בדיוק כמו הקודמים לפניו. אצל זוהר זה לא היה ככה, אף פעם".

קיסר: "היינו נותנים לזוהר טקסטים באולפן כדי שיקליט. הוא היה לוקח אותם, קורא, ואז קורע וזורק לפח. היינו שואלים למה לפח, והוא אמר שזה טקסטים לא טובים והוא לא רוצה לשיר אותם. אז שאלנו למה לקרוע, והוא אמר שהוא גם לא רוצה שאחרים ישירו אותם. כזה אמן היה זוהר".

ימי הזוהר. ארגוב במסיבת סיום בתיכון

קרדיט ידיעות אחרונות

חיפשו אותו

ברביעי הבא ייערך באמפי פארק זאפה בראשון־לציון, עיר הולדתו של זוהר, מופע הצדעה ענק לזוהר ארגוב בסימן 60 להולדתו. מיטב הזמרים הישראלים יעלו לעשות כבוד למלך של המוזיקה הים־תיכונית: אביהו מדינה, אברהם טל, אייל גולן, ארקדי דוכין, דקלה, נתן גושן, פאר טסי, קובי אפללו, שלומי סרנגה ועוד, יבצעו תחת כיפת השמיים את השירים שנחרטו לנצח בפסקול הישראלי. אמנון ישיר שם שיר שכתב לזכר אחיו הגדול, מלווה בגיטרה האגדית של קיסר — שלאחרונה הוציא גרסה משלו ל"בדד", כמחווה לזמר שגידל על ברכיו. לצד המופע המבורך היו גם לא מעט ביקורת ומחאה — בעיקר סביב העובדה שהמופע מוקדש לזמר שישב בכלא, ושהיה מכור לסמים קשים ועצור על ניסיון אונס. הוא אומנם התאבד בתא המעצר ומעולם לא הורשע, אך העננה סביבו נותרה. "המחאה הזאת מכוונת למקומות הלא נכונים", מבהיר קיסר. "אנשים מבלבלים בין מה שהוא נשפט עליו לבין מה שהוא ישב עליו בכלא. כולם חושבים שהוא אנס, אבל הוא לא אנס ולא נשפט על זה".

ארגוב: "זה מאוד מקומם אותי. מלמדים היום בבתי הספר על אנשים שהיו ברוטאליים, מכורים, שעשו הרבה טעויות ודברים הרבה יותר חמורים מזוהר ארגוב, והם חלק מחומר הלימוד לבגרות. למה להוציא את זוהר מהקבר ולעשות בו לינץ' בכל פעם שעושים לו מחווה? את האמנות שלו אף אחד לא יכול לקחת ממנו. מה הם רוצים, להכריח את הקהל לשנוא אותו?"

קיסר: "להפך! כל המחאות האלה רק מעצימות אותו. ראית מישהו שאמר שלא ישיר את השירים של זוהר או לא יגיע להופעה?".

ארגוב: "הייתה עליו פעם כתבה אחרי שהוא נתפס עם סמים והתקשורת התחילה לצבוע אותו בשחור, וזוהר קלט שזה כואב לי. הוא היה האלוהים שלי ופתאום כולם תוקפים אותו. אז הוא תפס אותי לשיחה ואמר לי שלא משנה מה אומרים עליו — אם זה דברים טובים הוא שמח, ואם רעים אז הוא עצוב, אבל העיקר שמדברים עליו ולא שוכחים אותו. ביום שלא ידברו עלינו לא נהיה על המפה, ולכן הוא נהנה מהטוב ומתמודד עם הרע, ולא מצפה שתמיד יהיה טוב. המשפט הזה נשאר איתי מאז".

קיסר: "אתה רואה את זה גם בפוליטיקה. כל מי שמגיע לפסגה, ישר מנסים להפיל אותו".

אבל היו שם סמים, מזה אי אפשר להתעלם. סמים קשים מאוד, והתמכרות. וכלא.

ארגוב: "נכון, היו סמים. ההבדל הגדול זה שהוא נתפס ואחרים לא. אני מכיר כמה מהאמנים הכי גדולים בישראל שמסתובבים בינינו היום והיו מכורים, ואולי עדיין, אבל עליו מדברים בלי סוף. הוא הידרדר לסמים בצורה מטורפת ובלי שליטה ועל זה אין ויכוח. אבל לקחת את מחלת ההתמכרות ולהפוך את זה ללינץ'?".

קיסר: "היו מורידים אותו מהבמה באמצע הופעה כדי לעשות לו בדיקות סמים, הופכים לו את האוטו באמצע הכביש, אורבים לו מאחורי הקלעים, הכל כדי להשפיל אותו כמה שאפשר. חיפשו אותו. כבר לא היה לו איך להימלט מזה".

הסיפור של אלינור

הזכרונות מזוהר מחזירים את אמנון לבית המשפחה בראשון־לציון, אי שם בשנות ה־60. "עשרה אחים ואחיות, מצוקה כלכלית גדולה, ובתוכה נולד זמיר", הוא נזכר. "זוהר היה כל הזמן במלחמה על ביטוי עצמי. הוא היה מסתובב בשכונה עם מטאטא כאילו הוא גיטרה, והיה מבצע עם הפה גם את השירה וגם את כל הכלים. פעם יצאתי מהבית, שמעתי מחיאות כפיים ומסתבר שכל השכנות יצאו לחצרות וזוהר בן ה־11 עומד במרכז החצר, שר להן ומתופף על פחים של זיתים. הוא הרכיב לעצמו כלי נגינה מכלי מטבח ועשה להם הופעה שלמה".

ארנון: "היתרון שלו היה המעוואלים, זה היה המבחן של האינטליגנציה המוזיקלית שלו והוא עבר אותו בהצטיינות. תמיד היה מוסיף את טביעת האצבעות שלו לשיר, אף פעם לא השאיר אותו כמו שקיבל אותו".

ארגוב: "אם משהו לא היה מסתדר לו בול על הגרון בשיר, הוא היה מחליף מילה. ואז היו עוצרים אותו, 'זוהר, מה עשית? זה לא הטקסט', והוא היה אומר: 'מעכשיו זה הטקסט'. הוא רצה שהכל יהיה מושלם, ומרגע שהקליט שיר, הוא הפך להיות לגמרי שלו. סוד המזלות, ים של דמעות, בדד — את כל השירים האלה הוציאו בעבר זמרים אחרים, אבל זוכרים אותם רק בזכות זוהר".

איך בעצם הוא הפך לכוכב?

"הוא תמיד היה כוכב בשכונה, בבית הספר. הרבה זמן לא האמנתי שמישהו בכלל יקשיב בחוץ לזמר האלוהי הזה שיש לי בבית, ובאמת כשהוציאו לו סינגל ראשון אף אחד לא הקשיב לו".

קיסר: "ואז מוני ואני עשינו לו את התקליט אלינור, והכל השתנה. לפניו היו רק שלושה זמרים בני עדות המזרח — שימי תבורי, ניסים סרוסי ואבנר גדסי, אבל הם הקליטו גם רוק ופופ ישראלי, והיו מאוד מאולצים כדי להידחף למיינסטרים, למצוא מקום ליד צביקה פיק. ואז בא זוהר עם השירים שלו ו'אלינור', וזו הייתה מהפכה".

ארגוב: "הוא הקליט בשביל הנשמה שלו, כי זה בער בו. הוא לא בא לעשות קריירה. הוא אהב חתונות וחאפלות יותר מאשר מופעים גדולים, כי הוא רצה לשיר ולשמח. ההצלחה הייתה רק משהו מהצד".

קיסר: "נסעתי איתו פעם להופעה באולימפיה בפריז, ואחרי שסיימנו את כל הרפרטואר שלנו הקהל המשיך למחוא כפיים ולדרוש עוד. אז זוהר לקח את המיקרופון ופשוט התחיל לשיר שירי ארץ ישראל, שבחיים הוא לא שר קודם, 'אוויר הרים צלול כיין' וכו'. היינו בשוק. הוא ידע את כל המילים. כי הוא היה אמן אמיתי, עם כבוד למוזיקה".

איך אתם רואים את ההשוואה בינו לבין אייל גולן?

ארנון: "זה שונה לגמרי, לגמרי. האפשרויות היום הרבה יותר גדולות ממה שהיה לזוהר".

קיסר: "אם תיקח את כל תקופת התהילה של אייל ותלביש אותה על זוהר, כנראה שהוא כבר היה מופיע היום על הירח".

ארגוב: "מה גם שאייל מספר בכל מקום שהוא גדל על זוהר והתחיל עם השירים שלו. זה אומר הכל". •

dani—s@yedioth.co.il