טרגדיה יוונית

העימות החזיתי בין הממשלה הסוציאליסטית שבאתונה לראשי האיחוד האירופי גבה אתמול מחיר מהיוונים – ובמזומן. החשש מקריסה כלכלית ופרישה מגוש היורו, שהובילה אתמול לנהירה המונית של יוונים אל הכספומטים, אילצה את הממשלה להמליץ על הגבלת המשיכה ל-60 יורו לאדם ביום – אך אולי יותר מכל, חיזקה בקרב היוונים את התחושה כי בקרוב יתנוסס על השטרות שייפלטו מהכספומט השם המיתולוגי "דראכמה".

יוון מוכת המשברים הכלכליים נכנסה אתמול למצב חסר תקדים של חוסר ודאות לגבי עתידה, ואם לא תשלם את חובותיה לקרן המטבע העולמי בהקדם היא עלולה להגיעה כבר מחר לחדלות פירעון, מצב המקביל לפשיטת רגל (על סכנת חדלות הפירעון – ראו מסגרת). תושבי יוון, מצדם, חששו מקריסה של המערכת הבנקאית, הסתערו על הכספומטים במהלך סוף־השבוע – ולפי ההערכות משכו קרוב לשני מיליארד יורו (על הפאניקה בכספומטים – ראו ידיעה נפרדת). בסופו של יום, נותרו כספומטים רבים ריקים לחלוטין מכסף מזומן.

מתעקש. ראש ממשלת יוון ציפראס, אתמול | צילום: AP

AP

ביקורת קשה ביבשת

בעקבות כך, גבר החשש מתגובת שרשרת שתוביל להתרוקנות הבנקים מיורו, מה שיחייב את יוון לחזור ולהדפיס דראכמות – המטבע שאותו נטשה ב־2001, כאשר הצטרפה לגוש היורו. לאור זאת, המליץ אמש הגוף ליציבות כלכלית ביוון כי הן הבנקים והן הכספומטים יהיו סגורים היום, וכי החל ממחר תוגבל המשיכה מחשבונות יווניים ל־60 יורו לאדם ביום. בעלי חשבונות זרים יוכלו להמשיך ולמשוך כסף כרגיל, בהתאם להגבלות של הבנקים או חברות האשראי שלהם, ולכן לא נראה כי המהלך הזה ישפיע על התיירים במדינה (על החששות בקרב המטיילים ביוון – ראו עמ' 4). על מנת שההמלצות ייכנסו לתוקף נדרש צו נשיאותי, שנכון לאמש טרם נחתם – ולכן התורים בכספומטים רק התארכו, שכן התשובים ניסו למשוך כמה שיותר מכספם בטרם תיכנס ההגבלה לתוקפה.

קרן המטבע או העם

השלב הנוכחי בדרמה היוונית החל בסוף־השבוע, לאחר שראש הממשלה אלכסיס ציפראס – שנבחר השנה מטעם מפלגת שמאל מובהקת, ומנהל קו תקיף מול האיחוד האירופי – הודיע על קיומו של משאל עם ביום ראשון הקרוב שבו יידרשו היוונים להכריע אם לקבל את תוכנית הצנע של האיחוד. באירופה מציבים את תוכנית הצנע כתנאי לקבלת חבילת סיוע והימנעות מחדלות פירעון, ודחייתה עלולה להוביל לכדי יציאתה של יוון מגוש היורו. ההכרזה על משאל העם עוררה ביקורת קשה ביבשת, בעיקר בקרב נושיה של יוון, וגם בתגובה לכך הטיל אמש הבנק האירופי המרכזי פצצה נוספת – כשהכריז שאין בכוונתו להגדיל את הסיוע הכספי לבנקים היווניים.

הודעת הבנק האירופי המרכזי משמשת כמסר ברור לממשלת יוון, שלפיו אין בכוונתה של אירופה לתמוך במערכת הבנקים היווניים לאחר מחר – המועד האחרון לתשלום החוב בן 1.6 מיליארד היורו של יוון לקרן המטבע הבינלאומית, חוב שכבר כעת ידוע שלא יהיה ביכולתה לשלם. לכן, השאלה הגדולה כרגע היא האם תכריז מנהלת קרן המטבע הבינלאומית כריסטין לגרד על יוון ביום רביעי כמדינה במעמד של פשיטת רגל, או שתמתין עד הכרעת היוונים במשאל העם ביום ראשון. לגרד ובכירים נוספים בקרן המטבע העולמית כבר הביעו תמיהה על ההחלטה להעניק לאזרחים את ההכרעה בנוגע להסכם כלכלי כה מורכב, וניתן לראות בכך רמז להחלטה הצפויה.

"סוחטים אותנו"

אמש, לאחר ישיבת חירום נוספת של הממשלה שבסופה הוכרז על כך שהבנקים יישארו סגורים לפחות גם היום, שב וביקש ציפראס מהמוסדות האירופים הארכה של מועד הפירעון עד לקבלת התוצאות של משאל העם – ושמר על רמת המתח בעימות מול האיחוד, כשסירב למצמץ ראשון. "דחיית של הבקשה שלנו להארכה קצרה היא מעשה חסר תקדים בסטנדרטים אירופים, שמפקפקת בזכות של עם ריבוני להכריע על גורלו", אמר ראש הממשלה היווני. "מטרת ההחלטה היא לסחוט את העם היווני ולמנוע את התהליך הדמוקרטי של משאל עם – אך הם לא יצליחו. העם יהיה כעת נחוש אף יותר לדחות את התנאים וההצעות הבלתי מתקבלות על הדעת של הנושים".

אל מול התבטאויותיו הלוחמניות של ציפראס, קרא אמש מנהיג מפלגת האופוזיציה המרכזית אנטוניס סמאראס לבטל את משאל העם השנוי במחלוקת ולהקים ממשלת חירום לאומית. במקביל, החלו להגיע אותות מצוקה מכיוון וושינגטון: נשיא ארצות־הברית ברק אובמה שוחח עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שמובילה את הקו התקיף מול יוון, ואמר לה כי זה "קריטי" לפתור את המשבר.