"בנות זה עם משוגע"
כדורגלן העבר, הזמר וכוכב הריאליטי הסדרתי טום קשתי מסתער על תוכנית חדשה ומופרעת מתמיד, "הקודחים", הזדמנות מצוינת להתעניין במצבו הרומנטי, לבדוק אם יש בחייו אהבה או לפחות דייטים בעלי פוטנציאל, ולברר איך זה לגור בדירת חדר קטנה, דלת מול דלתה של אמא
על דלת דירתו של טום קשתי מתנוסס השלט המצטנע "קשתי אימפריה". האימפריה שלו היא חדר אחד שמיטה זוגית ממלאת את רובו. מול המיטה עומדת ספה, המהווה את הסלון, ובצד עומד שולחן בר, הלא הוא המטבח. "הסוד שלי הוא במקלחת", מגלה קשתי, "בניתי בה ספסל וגם תליתי ציור של מפל. אני אוהב לפנק כל בחורה שמגיעה לכאן כדי שהיא תפנק אותי בחזרה. מה תרצי לשתות?"
קפה שחור, בלי סוכר, תודה.
"חכי דקה", הוא מסנן, יוצא וחוזר כעבור עשר דקות, נושא בזהירות ספל זכוכית. "באימפריה שלי אין קפה שחור", התנצל, "אז ניגשתי לדירה של אמא, ממול, וצילצלתי אליה, לעבודה, כדי שתסביר לי איך מכינים. יצא טעים?"
קשתי הוא כדורגלן עבר, כוכב ריאליטי, זמר ודוגמן בהווה, בשאיפה להפוך לשחקן דרמטי בעתיד. כעת הוא מככב בריאליטי הכי הזוי בטלוויזיה, "הקודחים" (HOT): חמישה גברים שנראים די שפויים הולכים בדעה צלולה אחרי מחלפות ראשו של אורן זריף, הטוען שניחן בכוחות על־טבעיים, כדי לחפש נפט בארץ ישראל. ברור שאסור לגלות אם בסופו של דבר הם ימצאו, וברור שאסור לגלות אם בסופו של דבר הם יישארו חברים, אבל, מבטיח קשתי (27), "יהיו הרבה קטעים".
למה נכנסת לדבר הזה?
"בגלל שאני בחור חרוץ ומאמין שכל עבודה מקדמת אותי לעבר המטרה. אנשים מהצד, שראו אותי ב'המירוץ למיליון' וב'גולסטאר', בטוחים שהחיים שלי סבבה, שאני טובל בכסף ומוקף בבחורות מכל עבר".
ואתה לא?
"אני חי טוב, אין לי טענות, אבל את יודעת איך הגעתי לדירה פרטית? בזכות אבא שלי, משה קשתי, שהיה איש נדל"ן ונפטר לפני שנה בגיל 60. ואת יודעת למה ישנתי אתמול, בשתיים בצהריים, כשצילצלת אליי? בגלל שאני ואחי הגדול, אלימלך, מנהלים את הנכסים שאבא השאיר, כדי להקל על אמא, ולנהל זה לא רק לגבות כספים. בשש בבוקר דייר מצלצל ומדווח שיש לו סתימה בשירותים. אני לא יודע לפתוח אותה, אין לי תעודת אינסטלטור, אבל אני מפעיל את אנשי המקצוע הנכונים, ועומד 24/7 לרשות השוכרים ואלה החיים האמיתיים שלי, רחוק מאור הזרקורים".
זה נשמע קשה.
"נכון, אבל אני לא מקטר. מצד שני, כשמציעים לי לחפש נפט, להרביץ מכה ולהפוך למיליארדר, מי אני שאסרב? תגידי, למה את לא שותה מהקפה שהכנתי לך לפי ההוראות של אמא? בחייאת, תשתי".
אמו, פיורלה ("טריפוליטאית שהתחתנה עם אשכנזי ותיקתקה לו שמונה ילדים"), אהבה את טום קרוז ולכן העניקה את שמו לבנה הרביעי. "אמא בחרה לכולנו שמות אמריקאיים, למקרה שנגיע להוליווד. שון, ריי, ג'ניפר, מייסי, נטלי ודיאנה. רק אחי הגדול נקרא אלימלך, על שם סבא. אולי אמא ראתה איזה פרצוף יש לו והבינה שממנו לא ייצא כלום", הוא מתלוצץ. "גם שם המשפחה שלי זה סיפור מהסרטים. במקור הוא בייגלמן, איש בייגלה, ובצד של אבא עיברתו אותו לקשתי כבר לפני שלושה דורות. ישמור השם, בתור טום בייגלמן לא הייתי מגיע רחוק".
החיים הטובים
בגלגול הראשון שלו הוא היה כדורגלן בהפועל תל־אביב ובהפועל פתח־תקווה. "נתתי לכדורגל את כל הנשמה, אבל עברתי פציעה קשה בכתף, הרצועות והסחוס נקרעו. כשהכתף השמאלית שלי יצאה מהמקום, שוב עברתי ניתוח וחודשיים עם יד צמודה. קלטתי שזה סוף הקריירה שלי. בכיתי נורא. בגיל 21 אמרתי לעצמי, 'עברו שנתיים, הכתף במקומה' והלכתי לשחק עם חברים בליגות הנמוכות בשביל הכיף. עליתי למגרש וגיליתי שאני מעולה, שהתשוקה שלי למקצוע הזה לא פחתה, ולמרות שהכל היה חובבני עצרתי כדורים לא נורמליים. שם ראה אותי סקאוט של הפועל פתח־תקווה והפכתי להעברה הכי גדולה בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, מליגה ג' ישר לליגת העל".
מרגש.
"מצד אחד אמרתי, 'כדורגל זה רק תחביב, אני כבר מעבר לשיא'. מצד שני נמאס לי לקום כל בוקר בשש ולקרוע את התחת על פרקטים. אני אוהב את החיים הטובים, בחורות וכסף ובילויים. מרוב אושר חטפתי הלם, אבל כשהגעתי להפועל פתח־תקווה גיליתי שהמצב מסובך. הביאו אותי על תקן שוער שלישי, עם משכורת של 5,000 שקל בחודש, ולא נתנו לי לשחק. ואז האקסית שלי, הדוגמנית אדל בספילוב, לקחה אותי לסוכן שלה כדי שאחפש כיוון אחר".
מה הכיוון?
"כשהייתי בן חמש, ילד עם בייבי פייס, הצטלמתי לפרסומת עם בר רפאלי, שהייתה אז בת שמונה, וחיבקתי אותה. לפעמים אפילו אני לא מאמין שחיבקתי את בר רפאלי! עכשיו תראי איפה היא ואיפה אני. היא יצאה עם לאונרדו דיקפריו מ'טיטאניק' ואני בכיתי בכל פעם ששמעתי את השיר. בגיל שבע לקחו אותי ל'פספוסים' של אלי יצפאן. הביאו אותי לספארי, השאירו אותי בחדר עם תוכי, כשהוא התחיל לדבר איתי עניתי לו וככה ניהלנו שיחה של 40 דקות. לא מזמן שידרו את זה ב'אמבוש'. קטע גדול. אבל בתור ילד לא חשבתי על משחק".
בדיוק כשהצליח לשפר את מעמדו משוער שלישי לשני הגיעה ההצעה מ"המירוץ למיליון" מפני שבאודישן, לדבריו, השופטים בכו מרוב צחוק. "אני הסתלבטנו על אדל, ראו שיש בינינו מתח וים של שטויות. כשהודיעו לנו שהתקבלנו נכנסתי לבלבלה רצינית. מצד אחד לא רציתי לדפוק את הקבוצה, ומצד שני המשפחה לחצה עליי לפרוש. אמרו לי, 'אתה כבר לא ילד, הכתף שלך בסכנה'. נכנעתי. אבל שבוע לפני הנסיעה אמא סיפרה לי על המחלה של אבא והודעתי שאני לא יוצא לדרך".
זיכרון אביו מעלה בעיניו לחלוחית. "הוא היה הכל בשבילי", מודה קשתי. "איש נדיר עם קול של זמיר. אמא שלי רצתה להביא רק שני ילדים והוא לחץ עליה להביא שמונה בגלל שהוא היה חולה על ילדים. כל בוקר הוא יצא לעבודה עם חולצה מכופתרת שעליה מודפסות התמונות של כולנו. כשאבא התחיל לרדת במשקל הוא חשב שזה בזכות הליכת הבוקר שעשה, ושמח. אמא כבר ידעה שזה סרטן המעי ולא גילתה לו כדי לא להחליש אותו מבחינה נפשית. החלטתי להישאר בארץ כדי להיות קרוב לאבא והודעתי ל'מירוץ' שאני לא רץ, אבל כבר הייתי חתום. בלית ברירה ניגשתי לאבא ובישרתי לו".
איך הוא הגיב?
"האריה פרץ בבכי, והבכי שלו גמר אותי. אבא שלי אמר לי, 'טום, אתה יודע כמה אבא אוהב אותך, תעשה גאווה לאבא, תיסע ותיתן להם בראש'. ככה הוא שיכנע אותי. במהלך 'המירוץ' לא הרשו לי לדבר איתו בטלפון, אבל בוקר וערב, כשקראתי תהילים, הרגשתי שאני נלחם בשבילו. הכנסתי לחוזה שלי סעיף שמחייב את ההפקה למסור לי עדכון יומיומי על מצבו ושאם, חס וחלילה, יקרה לו משהו הם מתחייבים להטיס אותי ארצה מיד. למרות שהרופאים הקציבו לאבא שלושה חודשים הוא נלחם ושרד שלוש שנים, שבמהלכן הוא הספיק לראות את אחי מתחתן וראה אותי ב'מירוץ' וב'גולסטאר' ובקמפיינים שעשיתי, ושמע את השיר שלי 'אשליות' שקיבל שלושה מיליון צפיות. כשיצאנו ביחד לסידורים הוא היה עושה לי פדיחות. אומר לאנשים, 'אתם מזהים את הבן שלי?' וכשביקשו להצטלם איתי גם הוא הצטלם".
הכסף האמיתי
קשתי מוחה מעיניו את הדמעות. "הקודחים", הוא מספר, זו הסדרה הראשונה בהשתתפותו שאביו לא יראה. "לפני שאבא שלי נפטר הוא אמר לי, 'תשתדל להיות הטוב ביותר בכל דבר שאתה עושה ותמיד תחייך'. אני לא אגיד לך שלא היו לי התלבטויות, אבל קיבלתי את ההצעה מזיו שמש, העורך של 'גולסטאר', שהוא אחד האנשים היותר מוכשרים בתעשייה. אין משהו שהוא נגע בו ולא הפך ליהלום. אורן זריף אמר לי, 'טום, אחי, עזוב את ההופעות שלך בבת־מצוות ובמועדונים, בוא איתי לחפש את הכסף האמיתי'. אז לקחתי פסק זמן מהחיים, לא הופעות ולא קמפיינים, הקמנו חברה רצינית לחיפוש נפט וכל אחד מאיתנו שם צ'ק על מאה אלף שקל שבגללו לא יכולנו לצאת בכל פעם שחטפנו אכזבה. אני מודה שבאיזשהו שלב איבדתי את התקווה, אבל אם תעזוב מה יהיה עם הכסף שהשקעת בהרפתקה?"
אתה באמת חושב שלזריף יש כוחות על־טבעיים?
"אני לא יודע, אבל לאורן אין דם רע. אין לו עין עליך. הוא בנאדם מצחיק וחביב, וכבר ב'גולסטאר' זיהיתי שתמיד קורים איתו דברים הזויים. גדעון לוי הוא בנאדם שלא האמנתי שאני אגיד לו שלום ברחוב. הוא שמאלני קיצוני, לא הקאפ אוף טי שלי. אבל בחמשת השבועות שלנו באיזה מושב ליד אשקלון נסחפנו לשיחות נפש ולמדתי לחבב אותו. חנוך דאום עוקץ ברמות הכי קשות בעולם, הוא ירד עליי ללא הפסקה. בכל טקס חגיגי הוא שאל את האורחים החשובים, 'אתם יודעים שטום היה שוער שלישי בהפועל פתח־תקווה?' כשאמרתי לו, 'עזוב, אחי, שחרר אותי מזה', הוא שאל, 'מה זה שוער שלישי? עושה מסאז'ים לשוער הראשון?' ניסיתי לרדת על הקרחת שלו, אבל מה שהכי מעצבן אצל חנוך זה שהוא לא מתעצבן מכלום".
עכשיו, כשהקידוחים מאחוריו, קשתי חזר לשחק בליגת החוף של מכבי חיפה ובמקביל הוא לוקח שיעורי משחק פרטיים אצל אלי דנקר ומטפח את הקריירה שלו כזמר. "בתור ילד שרתי באמבטיה ובקריוקי ואבא שלי הכריח אותי ללמוד פסנתר", הוא נזכר. "כשטענתי ש'פסנתר זה לחנונים' אבא איים שאם לא אלך פעמיים בשבוע לשיעור נגינה לא אלך לשום אימון כדורגל. האמת? אני לא חושב שאני הזמר הכי גדול בעולם, אבל כשאני שר, ילדת הבת־מצווה שמחה והקהל בוכה, ואני נזכר בטרטורים ובהתשה שעברתי עם אדל".
הרומן של קשתי עם אדל בספילוב נמשך ארבע שנים תמימות ועשה נפלאות לעונה הקודמת של "המירוץ למיליון", עד שהגיע לקיצו תוך ריבים שנפרטו לפרטי פרטים בכל מדורי הרכילות. "היא גרה עם החבר שלה בניו־יורק", הוא מעדכן, "ולמרות כל מה שהיה בינינו אני תמיד אאחל לה רק טוב. היא ילדה עם לב נקי, ילדה זהב. אם אדל תזמין אותי לחתונה שלה אני אטוס וגם אפרגן בצ'ק".
נכון לרגע זה הוא רווק ומאושר. "אחרי אדל הייתה לי חברה שנתיים, שאני לא רוצה לדבר עליה. בנות הן עם משוגע. בחורה פגועה לא רואה בעיניים, היא הדבר הכי מסוכן בעולם, יותר גרוע מנחש. כל בוקר, כשאני מניח תפילין, אני מבקש שבזיווג הבא שלי אמצא מישהי נורמלית שתדע לבשל, לסדר ולפנק. אם היא תעשה לי טוב אני אעשה לה הרבה יותר".
איך זה שעוד לא מצאת אותה?
"תל־אביב היא עיר בעייתית בגלל שהיא לא עוצרת לרגע. ארבע בבוקר זה כמו ארבע אחר הצהריים, ויש בה יותר מדי פיתויים והצעות. מאז הפייסבוק והאינסטגרם הכל הולך בקלי קלות ולכן קשה לי להתחייב. אבל בתוך תוכי אני בחור טוב. אגב, איך יצא הקפה?" ¥
שלא ישנו אותי
טום קשתי נגד הצרת היקפים
טום קשתי תומך במאבק ש"ידיעות אחרונות" מוביל נגד הצרת היקפים בפוטושופ. "מבחינה הגיונית נראה לי עדיף לצלם דוגמניות במידות שונות ולכתוב במודעות, באותיות גדולות, שזאת עברה פוטושופ וזאת לא עברה פוטושופ", הוא אומר. "למרות שההופעה החיצונית היא פקטור רציני בקריירה שלי, אני לא רוצה שיהפכו אותי ליותר שרירי או יותר רזה. זה מי שאני. מתאים לכם – סבבה. לא מתאים – חפשו מישהו אחר".
מאיפה הקודחים מוכרים לנו? נירו לוי, "האח הגדול"; רון שובל, "גולסטאר"; חנוך דאום, "המתנחל"; גדעון לוי, "מחוברים"

