מלכודת קסמים

כשסיגל קפלן צפתה במוצאי שבת בטלוויזיה וראתה בערוץ 2 את הכתבה הנוסטלגית על הקוסם דיקו שחוזר להופיע בגפו, ללא בנו צ'יקו שירד מהארץ, היא חטפה כאב בטן. "הרגשתי ששוב נעצו בי חרב", היא אומרת. "מבחינתי זו הייתה החרב השלישית. החרב השנייה ננעצה בי כשלמרות העדות שלי ושל 12 בחורות נוספות על הטרדות מיניות, מעשים מגונים ואונס, צ'יקו יצא עם עבודות שירות. זה העונש? איפה הצדק?"

באותו הערב צפו ועלו בקפלן, 44, נשואה ואם לשלושה, מדריכת הורים במקצועה, כל זיכרונות החרב הראשונה — אירוע שהתרחש לפני יותר מ־20 שנה ובו הוטרדה מינית על ידי צ'יקו — יצחק זוהר בשמו האמיתי. הפוסט הזועם שהיא העלתה לפייסבוק גרר אלפי תגובות אוהדות והקפיץ חמש נשים נוספות, המגדירות עצמן כ"קורבנות של הקוסם". עכשיו הן נאבקות למנוע את הקרנת הסרט התיעודי "חיים באשליות", שמתאר את עלייתם ונפילתם של צ'יקו ודיקו. סוגיות של זכויות הקורבן מול חופש הביטוי האמנותי מתנגשות כאן בעוצמה.

אף אחד לא תמים כאן

הקוסמים צ'יקו ודיקו, מרדכי ויצחק זוהר, אב ובנו, היו מכוכבי הילדים הגדולים בישראל. הייתה להם פינה בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית "שמיניות באוויר" עם המנחה דליק ווליניץ. הם הוזמנו לעשרות אירועים בחודש בכל רחבי הארץ, הקופות צילצלו ללא הפסקה. אבל מאחורי המרוץ שלהם כלפי מעלה הסתתר סוד אפל. את הסיפור הזה ואת ניסיון הקאמבק הנואש של האב דיקו, מרדכי זוהר, ביקש הבמאי צביקה בינדר להביא למסכים.

צ'יקו ודיקו עם דליק ווליניץ

קרדיט ידיעות אחרונות

בינדר ממש לא היה תמים. כבר אחרי שכיבה את המצלמה וסיים את הפריים האחרון בצילומי הסרט הוא ידע שיהיה כאן בלגן. "הבנתי במה אני נוגע כאן והנחתי שיהיה רעש כי היו אנשים שנפגעו בסיפור הזה", הוא מסביר. "רק מצער אותי שאנשים עוררו את המהומה הזאת לפני שהם בכלל ראו את הסרט. היה ברור גם לי, גם לדיקו וגם לצ'יקו שאני הולך לפתוח בסרט את הכל כי ההסתבכות של צ'יקו היא חלק עיקרי בסיפור עלייתם ונפילתם. היה ברור לכל הצדדים שלא תהיה שום אבן שלא אהפוך וכך אכן עשיתי".

את קפלן, שנשואה לבמאי ולמפיק אהרון קפלן, זה לא משכנע. היא זועמת על בינדר ועל הסרט שלו. "אם אין בארץ צדק משפטי אז לפחות שיהיה צדק מוסרי. למה מגיע לו סרט? אי־אפשר להפריד בין צ'יקו לדיקו, האבא אשם באותה המידה והוא לא מסכן. הוא שמע ממני על המעשים של בנו ובחר לשתוק ולהתעלם, הוא לא מביע שום סליחה. אם כל כך חשוב לכם לעשות עליו סרט, למה שלא תראיינו את אחת הקורבנות?"

הפינה בתוכנית של דליק ווליניץ הייתה זו שהפכה את צ'יקו ודיקו לכוכבים. הוא גם הסכים להתראיין לסרט "חיים באשליות". בתגובה לסטטוס של קפלן, ענה שלשום דליק: "אין דבר יותר מבחיל ממה שצ'יקו עשה. כשבמאי הסרט ביקש ממני להתראיין התניתי זאת בדברים שאומר על צ'יקו. דיקו הוא דמות טראגית בסיפור וצ'יקו, את יודעת...".

אתמול אחר הצהריים דליק כבר היה זהיר יותר. "אני מעדיף שלא לדבר יותר מדי על זה, כי זה מעורר הרבה הדים לא ממש חיוביים. יש כאן דמות טראגית של אב, שלא כיוון לשם את מעשיו ולא מבין איך הגיע לשם. אני מאוד מקווה שהקאמבק של האבא יצליח כי מגיע לו. הוא איש עם אהבה גדולה מאוד שהתחיל כסנדלר, והיום הוא פשוט קוסם נהדר".

פרשת ההטרדות המיניות לא הייתה היחידה בה הסתבך זוהר הבן. שנים מאוחר יותר הוא נעצר פעמיים בשל הונאות מס ומעשי רמייה ונידון לשנתיים מאסר בכלא. כיום, הוא מתגורר בחו"ל לאחר שעזב את הארץ לתמיד. בינדר הבמאי, כמו דליק, טוען כי לתפיסתו האב הוא אחד מקורבנותיו של בנו. "זה נפל עליו כמו רעם ביום בהיר. אפילו אם האבא ידע מה הבן שלו עושה, כמו שטוענות חלק מהמתלוננות, הוא לא באמת הבין את חומרת העניין".

"מה? את מטומטמת?"

קפלן כמובן לא מסכימה עם בינדר. היא הכירה את הקוסם צ'יקו, יצחק זוהר, מהימים שבהם למדו יחד בבית הספר. בעקבות פגישה מקרית ברחוב הזמין אותה זוהר לעשות אודישן לתפקיד שוליית הקוסם במופע שלו. הוא ביקש ממנה להגיע עם ביקיני, "כי כך מתלבשת השוליה". המפגש ביניהם נערך בדירתו של זוהר.

"הייתי סטודנטית בבית צבי והעבודה קסמה לי. 100 דולר להופעה, חשבתי שכך אממן את לימודיי", היא מספרת. "הוא ביקש שאלבש את הביקיני ואכסה את העיניים, צ'יקו הסביר שהשוליה מופיעה בעיניים מכוסות וזה דווקא נשמע לי הגיוני. הוא נתן לי להחזיק את מקל הקסמים ולנופף בו, ואחר כך אחז בכף ידי, הדגים לי תנועות והוביל את כף היד שלי לכל מיני מקומות. הרגשתי שהוא מוביל את היד שלי עד לאיבר המין שלו, שכבר היה מחוץ למכנסיים".

ולא התנגדת?

"ניסיתי להוריד את הכיסוי מהעיניים, ואז הוא מיהר לסגור את הרוכסן. ברור שמאז אני לא מפסיקה לשאול את עצמי 'מה, את מטומטמת? מה עבר לך בראש כשעמדת מול גבר עם ביקיני ובעיניים מכוסות?' אבל היה באיציק משהו מתעתע. הכל נעשה בחינניות ותוך כדי שיחה על ההופעות. בסוף האודישן הוא אמר 'טוב, מבחינתי זה בסדר, אני אתן לך תשובה בשבוע הבא', והכל נשמע נורמלי. אבל כשיצאתי מהדירה נחתה עליי תחושת אשמה נורא גדולה".

לא חשבת להתלונן?

"התביישתי. יצאתי מטומטמת או תמימה ברמות על. בשנת 94' עוד לא דיברו בגלוי על הטרדה מינית. אמרתי לעצמי שאני מעדיפה לשתוק ולשכוח. קיוויתי שאם אשכח זו תהיה ההוכחה שזה מעולם לא קרה".

קיווית שצ'יקו יבשר לך שזכית בתפקיד שוליית הקוסם?

"כן, קיוויתי שהוא יציע לי הופעה כדי להוכיח לעצמי שהכל היה בסדר. אחרי יומיים, כשהוא לא צילצל, השגתי את הטלפון של הבחורה שעבדה בתור השוליה, היא אמרה לי ישר שהיא לא עוזבת את התפקיד. חטפתי הלם. רק אז נפל לי באמת האסימון".

קפלן השיגה את מספר הטלפון של האב דיקו. "הוא נשמע מזועזע, הבטיח לברר את העניין ומאותו הרגע נעלם. הוא לא חזר אליי ולא הצלחתי לתפוס אותו בטלפון. הוא ידע טוב מאוד מה הילד שלו עושה".

שנה לאחר מכן שמעה קפלן שהוגשה תלונה נגד צ'יקו ושבמשטרה מחפשים עוד מתלוננות. "התלבטתי ובסוף החלטתי לא לשתוק יותר. כשהחוקרת ירדה לפרטים הכי אינטימיים, שוב הציפה אותי הבושה. הרגשתי שכל מי שיושב מולי שואל את עצמו 'מה, היא סתומה? איך היא לא חשדה?' ואז הזמינו אותי לעימות עם צ'יקו. השוטרים היו מאוד אמפטיים כלפיי, אבל צ'יקו הסתכל לי בעיניים ואמר 'לא היה שום דבר, היא מנסה לנצל את השם שלי כדי להתפרסם'. ככה הוא טען, בשיא השלווה".

איך הגבת?

"השתוללתי, צעקתי, נשברתי, אמרתי לשוטרים שאני לא מסוגלת להמשיך וכשיצאתי מחדר החקירות נפלתי לרצפה ובכיתי. הדבר היחיד שהחזיק אותי היה הידיעה שהסוטה הזה ישלם את המחיר על כל הגועל נפש שהוא עשה לי ולאחרות".

זה לא קרה. "יום לפני המשפט התקשר מישהו מהסנגוריה והודיע לי שהמשפט בוטל ושהגיעו להסדר טיעון של עבודות שירות. עונש מגוחך, זאת הייתה עבורי הטרדה מינית שנייה".

הוריה, לדברי קפלן, עדיין לא יודעים על הפרשה שהיא חשפה, אבל עם ילדיה היא כבר דיברה. "הראיתי להם את הפוסט ואת התגובות של ההוקעה והסלידה. ביקשתי שאם יש להם ספק קטן בהתנהלות של מישהו מולם שיבואו להתייעץ איתי או עם מישהו אחר שהם בוטחים בו, גם אם החלום שלהם יתנפץ".

הפוסט של קפלן הקפיץ את אורית ליסטק־ירון, 47, נשואה פלוס אחת, פיזיקאית בהשכלתה. בשבע השנים האחרונות היא גרה עם משפחתה בבלגיה, אליה נשלחה כדי לעבור השתלת לב, לפני שנה יצא לאור רומן הביכורים שלה, "נעמי בשלמותה". ליסטק־ירון מספרת: "החוויה עם איציק הותירה בי תחושה עמוקה של גועל והשפלה. זה היה ביום ההולדת ה־18 שלי. בבית הוריי הייתה תכונה גדולה ולפתע טלפון — איציק, שהכרתי אותו מהשכונה, מבקש לבוא. אמרתי לו שהשעה לא נוחה והוא המשיך ללחוץ, טען שהאסיסטנטית שלהם עזבה במפתיע ויש צורך דחוף במחליפה. אמרתי 'בסדר' וצ'יקו הגיע מיד. הוא ביקש להסתגר 'במקום שקט' ולקחתי אותו לחדרי. התנהלותו הייתה עניינית, כאילו אין זמנו בידו, כשבעצם אני הייתי דחוקה בזמן מפני שהאורחים שלי כבר היו בסלון".

מה קרה בחדר?

"איציק הסביר שחלק גדול מתפקיד האסיסטנטית הוא לפתות את הקהל ולכן עליו לראות אם אני מסוגלת לכך. הוא ביקש שאלבש גרביונים וחצאית קצרה, שאתכופף מעל שולחן העבודה ואספור עד 10 בכמה שפות. מכיסו הוא שלף מטפחת וכיסה את עיניי. הרגשתי מאוד לא בנוח, אבל חזות איש העסקים והקול התקיף גרמו לי להשתיק את קולי הפנימי. בתום כמה דקות הוא התלונן שהרעש מפריע לו, קם והלך. מובן שלא שמעתי ממנו עוד. התחושה שנותרה בי הייתה של גועל ובושה עמוקה. 29 שנים נמנעתי מלספר על כך לאיש וגם ברגע זה, בעת כתיבת השורות, האצבעות שלי רועדות".

א' ממרכז הארץ, 44, רווקה, מנתחת מערכות מידע במקצועה, הגיעה לאודישן אצל צ'יקו בגיל 21. "הוא ביקש ממני ללבוש בגד גוף של אסיסטנטית. אמרתי שלא הבאתי, אז הוא ביקש שאוריד את המכנסיים. עמדתי מולו בתחתונים וחולצה".

זה לא נראה לך חשוד?

"לא, היה לו כוח שיכנוע מאוד גדול וזה נשמע לי הגיוני. הוא ביקש ממני להחליף פוזות, במשך חצי שעה עמדתי מולו בתחתונים, אבל הוא לא נגע בי. רק ביים וצילם. כשיצאתי מהמשרד הרגשתי מושפלת ואמרתי לעצמי 'איזו טיפשה, איך נתת לזה לקרות?'". כשראתה את הפרומו לסרט אמרה א' לבן זוגה "הברנש הזה הטריד אותי. מדברים על אבא שלו בנוסטלגיה ובחיבה", היא כועסת, "ומדלגים לגמרי על הקטע של ניצול והשפלת נשים". שתי נשים נוספות שהגיבו לפוסט של קפלן והזדהו כקורבנות של צ'יקו סירבו להתראיין. אחת מהן כתבה לי: "עוד לא החלמתי. לפצע הזה אין תרופת קסם".

העונש הכי גדול

בינדר לא מרגיש צורך להתנצל על הסרט שעשה. עבורו יש כאן גם עניין של חופש ביטוי. "פסטיבל ירושלים האחרון", הוא אומר בתגובה לקריאות להחרים את הסרט שלו, "הוכיח לנו שאפשר לעשות סרט על יגאל עמיר, ובטח שאפשר לעשות סרט גם על צ'יקו ודיקו. יצאתי למסע הזה מסקרנות קולנועית של ילד בן 9 שגדל על עולם הקוסמים, שמבחינתו צ'יקו ודיקו היו כוכבים ענקיים ויום אחד נעלמו. אני מציע לכולם לראות את הסרט, ואחרי זה לשפוט אותו".

ניסית בכלל להגיע למתלוננות נגד צ'יקו כחלק מהעבודה על הסרט?

"בכתב האישום יש איפול על המתלוננות, הן לא מוזכרות בשמן ומעולם לא העידו. יש לי את כל הסיפור בעיתונים, את כתב האישום ואת העסקה שנסגרה. מה אני צריך את המתלוננות? מה גם שכל הסיפור נסגר בהרבה פחות ממה שזעקו הכותרות".

ועדיין הוא הורשע בסעיף מאוד חמור — בעילה אסורה בהסכמה.

"עברתי על העיתונים מאותה תקופה והייתי בהלם ממש, התקשורת רצחה את שניהם בלי רחמים. אני מביא בסרט 20 כותרות עיתונים שמספרות את כל הפרשה, מההתחלה ועד הסוף, אז שלא יגידו שזה לא מופיע בסרט. יום אחד האשימו אותו בפדופיליה, יום אחר הביאו ילדות למסדר זיהוי והן סימנו אותו כאילו הוא אנס אותן. בכתב האישום שלו היו עשרות סעיפים, ובסוף רק על אחד מהם סגרו איתו עסקת טיעון וזהו. חוץ מזה העונש הכי גדול שלו היה שהוא גמר את הקריירה של עצמו ושל אבא שלו". •