אבן המחלוקת

ד"ר יונה ושרית ברגור, הוריו של סרן זיו ברגור ז"ל כבר מתקרבים לגיל שמונים. המחלוקת סביב המצבה של לי מט החזירה אותם לסיפור הכואב שלהם. במשך שנים הם ניהלו מאבק דומה מול מערכת הביטחון — להוסיף לכיתוב שעל המצבה את שם בתם, איילת, אחותו של זיו. מאבקם המשפטי לא צלח, אך למרות זאת הם הוסיפו באופן עצמאי את שמה של איילת למצבה. את בנם זיו איבדו לפני עשרים שנה. "אנחנו חיים את האובדן של בננו יום-יום ושעה-שעה — המאבק אמנם כבר לא מעסיק אותי מדי יום כמו פעם אבל עדיין מעורר בי כעסים וצמרמורות על התנהלות המערכת", אומר ד"ר ברגור. "אני פשוט לא מבין את ההתעקשות הזאת, במשך עשר השנים האחרונות האחים והאחיות הוכרו כחלק ממשפחת השכול. גם ביד לבנים וגם במשרד הביטחון. אבל בכל הקשור להוספת האחים לכיתוב — ההתעקשות עומדת בעינה".

למה לא לקבל את ההצעה של מערכת הביטחון לכתוב את שם האחים והאחיות למרגלות המצבה?

"כל מי שגורס שהכיתוב האישי למרגלות המצבה הוא התשובה הראויה לציפיות ולדרישות של משפחה שכולה — לא מבין את תחושת ההשפלה שהאחים והאחיות יופיעו למרגלות המצבה ולא יחד עם ההורים".

סרן זין ברגור, מ"פ בצנחנים, נהרג בתאונת דרכים בדרכו חזרה מפעילות מבצעית. "לקראת השלושים", מספר אביו, "איימו עלינו שלא תהיה מצבה אם לא נחתום על הנוסח המקובל של משרד הביטחון". באמצעות עו"ד יעקב נאמן הגישה המשפחה עתירה לבג"צ שנדחתה. לאחריה נדחתה גם עתירה נוספת שהגישו. "אחרי עשר שנים הוספנו בעצמנו את התוספת — 'אח לאיילת'. המאבק הזה מבחינתנו נמשך עשרים שנה. למרות שרצינו שזה יהיה בהליך פורמלי — הרמנו ידיים והוספנו את שמה של איילת בעצמנו. השאלה הבסיסית שעולה מכל המהלך הנוראי והגרוע הזה היא של מי הבן הזה? האם הוא של הוריו ומשפחתו או של המדינה. זו שאלת השאלות. ואם בחייו במשך שלוש שנים הוא שייך למערכת הביטחון ולצבא, אז לפחות במותו תנו להוריו את הזכות ואת החמלה לזכור אותו יחד עם כל בני משפחתו".

הוסיפו את שם האחות ללא אישור. ד"ר יונה ברגור על קבר בנו, זיו | צילום: אביגיל עוזי

קרדיט ידיעות אחרונות

מה אתה חושב על הלוח שהציבה משפחת מט, את הכיתוב על ראש הממשלה ושר הביטחון?

"הם הגיעו לסף ייאוש. אני מכיר את התחושה המדכאת הזאת שהמערכת הצבאית הביטחונית לוקחת על עצמה את הזכות לנהוג כך. הכיתוב שהם הוסיפו הוא באמת כיתוב של ייאוש. אפילו אם זה פוגע בראש הממשלה ובשר הביטחון, מה הדחיפות לצאת בלילה בלי התראה ולהרוס אותו? אני מקווה שלדברים שלי יהיו הדים, שהמשפחות השכולות, בייחוד אלה שיושבות במועצה הציבורית להנצחת החייל, ימצאו בליבם פינה של חמלה עבור משפחה שגורסת קצת אחרת. שום דבר לא פוגע באף אחד אחר וראוי לתת לה את הנחמה הקטנה הזאת".

חילול הקודש

מחאתה של משפחת מט הצליחה להצית מחדש את הדיון הסוער: של מי הבנים שנפלו? של המדינה או של המשפחה השכולה? ומה חשוב יותר: אחידות המצבות בבתי העלמין הצבאיים או רצונן הפרטי של המשפחות להנציח בדרכן את הילדים שנפלו.

צריך להבהיר, משפחות שכולות רבות תומכות בכיתוב האחיד. יותר מכך, הכיתוב שהוסיפה משפחת מט לפיו בנם נפל ב"משמרת של נתניהו ויעלון" הכעיס לא מעט הורים שכולים. "אינני יודע אם ניתן לעשות משהו", כתב אב שכול למועצה הציבורית להנצחת החייל על המאבק של משפחת מט, "אבל מבחינתי זה חילול הקודש של בית עלמין צבאי. הרגשתי מבויש ופגוע בשם כל הבנים שלנו שם. אני משתף אתכם בחוויה האישית שלי כי זה פשוט מרגיש שהר הרצל חלקת צוק איתן חולל היום".

בתלונה אחרת שהגיעה למשרד הביטחון כתב אב שכול: "לאחר שאני רואה את כותרות העיתונים שמדברות על 'מחאה נגד משרד הביטחון', צריך להעביר גם רגשות של משפחות שכולות שמוחות על השימוש בבית העלמין הצבאי לניגוח".

במשרד הביטחון מבהירים שהלוח הוסר בעקבות פניות של משפחות שכולות, שיקיריהן קבורים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, על פגיעה ברגשותיהן. "יש חוק שקבעה הכנסת", מסביר גורם במשרד הביטחון. "אנחנו לא יכולים להפר את החוק, משפחת מט עשתה דין לעצמה".

"אם רוצים לשנות, אני בעד, אבל צריך לעשות את זה בחקיקה, להיאבק באמצעות התקשורת והכנסת", אומר אלי בן שם, יו"ר ארגון "יד לבנים" ואב שכול בעצמו. "המאבק הוא לגיטימי מחוץ לבית הקברות. צריך לשמור על קדושת בית הקברות, יש פה פגיעה בעשרות משפחות שכולות".

לאחרונה הגיש חבר הכנסת עפר שלח הצעה לתיקון חוק בתי קברות צבאיים לפיה ניתן יהיה לאפשר למשפחות להוסיף לכיתוב על כרית המצבה גם את שמות האחים, האחיות, בן או בת הזוג והילדים לפי בקשתם. הדיון שנקבע בוועדת שרים לענייני חקיקה נדחה בשלושה חודשים. "זה נועד למסמס את הנושא", זועמים במשפחת מט על הדחייה וגם דוחים את הטענות כאילו משפחות שכולות רבות מתנגדות למאבק שלהם. "יצאנו מהר הרצל בעשר בלילה. מי מההורים בכלל ידע על זה בלילה? מי התקשר בלילה לאגף להנצחת החייל ביד לבנים? מי בדיוק התקשר למשרד הביטחון? אלה הודעות לקוניות של משרד הביטחון".

כולם היו בנינו?

עו"ד גלית ברונשטיין, מרצה לשעבר בבית הספר למשפטים במכללה למנהל, כתבה על הנושא הזה את המאמר "כולם היו בנינו? שיח שכולים ושיקולי השכול". "הסוגיה הזאת תמיד אקטואלית", אומרת עו"ד ברונשטיין שמשמשת כיום יועצת משפטית וסמנכ"לית תפעול בחברת SQLINK. "הניסיון ליצור אחידות ולכידות באמצעות השכול הוא הרבה פעמים ניסיון מדומה. עם קום המדינה זה היה נכון ומוצדק לצרכים של אותה שעה".

מה את חושבת על הסיפור של משפחת מט?

"לא ברור לי למה לא איפשרו למשפחה להוסיף את שמות האחים מלכתחילה. התקנות בנושא הכיתוב הפכו עם השנים יותר גמישות וזה מפתיע אותי ומאוד מכאיב. כאן חובה להגיד שזו צביעות לטעון שכולנו שווים. חייל עני חוזר לבית עני, חייל בודד חוזר פעמים רבות לבית ריק, לכן קשה לי עם החלטות בשם האחידות. האחידות היא פיקציה - על איזו אחידות אנחנו מדברים? זה גם מתכתב עם משהו שקורה בחברה הישראלית, בימים האחרונים כל הסיפור של ועדת לוקר עוסק בדיוק בזה: שיח שמבדיל בין ג'ובניקים לקרביים".

ברונשטיין, בת למשפחה שכולה, מודה שהיא מתקשה להתנתק מהסיפור האישי שלה כשהיא מדברת על הסוגיה. "אני לא אובייקטיבית, אבא שלי נהרג כשהייתי בת תשע בשלום הגליל, הוא היה חייל בקבע. אני מכירה את שיח המשפחות השכולות מגיל תשע ותמיד הייתה לי בעיה איתו, עם ה'אנחנו משפחה אחת גדולה'. אני מבינה את הרצון, אני לא אנרכיסטית במובן של בואו נזרוק הכל לפח, אבל צריך לעשות חשיבה מחודשת האם השיח לא צריך להשתנות קצת. החברה משתנה, הערכים משתנים, לא צריך ללכת למקומות קיצוניים ולומר שצריך לעשות הפרטה של הצבא אבל הנוקשות הזאת היא לא במקום".

זאת לא רק עמדת משרד הביטחון, רבים מההורים השכולים כן תומכים בכיתוב האחיד. קשה להתעלם מהאלמנט המכבד והמכובד שלו.

"הייתה לנו דמוקרטיה מתגוננת בקום המדינה. היום אנחנו ב־2015, למה אנחנו מפחדים לתת למשפחה לכתוב משהו שיחמם לה את הלב כשהיא תעלה על הקבר הזה? מה הפחד הזה? אלה שאלות גדולות בעיניי."

במשרד הביטחון ביקשו להוסיף גם תגובה רשמית ביחס לנאמר בכתבה: "במשפחתו של לי מט ז"ל רוצים להוסיף את שמות אחיו על מצבתו, דבר שמנוגד לתקנות כיתוב על מצבות שאושררו בעבר בבג"צ. למשפחת מט ניתנה האפשרות להוסיף את שמות האחים על הכיתוב האישי למרגלות הקבר, כפי שעושות מרבית המשפחות, אולם היא סירבה. המועצה הציבורית להנצחת החייל שמורכבת מבני משפחות שכולות, דנה בנושא על פי בקשת האב והמליצה לשר הביטחון שלא לשנות את ההחלטה, מתוך שמירה על ערך השוויון והאחידות. שר הביטחון קיבל את המלצת המועצה הציבורית ואף נפגש עם משפחת מט והודיע לה על ההחלטה שלא לשנות את התקנות". •