ההימור של ויגודמן
לפני כשנה וחצי, אחרי תפקידי מפתח בחברות מובילות במשק כמו שטראוס ומכתשים אגן, נכנס ארז ויגודמן ללשכת המנכ"ל בטבע. עבורו הייתה זו הגשמת חלום, כיבוש היהלום שבכתר של המשק הישראלי. כשהתיישב על כיסאו הייתה מונחת לפניו משימה הרת גורל – לחלץ את העגלה שנקראת טבע, ופעם כונתה "מניית העם", מהבוץ שבו דישדשה בשנים האחרונות אחרי מאבק גדול בתוך הדירקטוריון וההנהלה, שהסתיים בהדחת ג'רמי לוין.
האתגר הגדול ביותר שעמד בפני ויגודמן היה הצורך להתמודד עם היום שאחרי פקיעת התוקף על תרופת הדגל של החברה, הקופקסון, לטיפול בטרשת נפוצה. הקופקסון, אחת מתרופות המקור היחידות שפיתחה טבע, ייצרה לה חמישית מההכנסות וחלק גדול אף יותר מהרווח. אולם בשבועות האחרונים, אחרי שהושקה המתחרה הגנרית הראשונה והזולה שלה שפותחה על ידי מומנטה וסנדוז, החלה טבע לחוות את אותה ירידה צפויה במכירותיה.
אחד הצעדים הראשונים של ויגודמן בחברה היה להוציא לפועל את תוכנית ההתייעלות שעליה עמלו בחברה ושאותה הכיר כמי שמכהן בה כדירקטור מאז 2009. אך מתחת לפני השטח ויגודמן חיכה להזדמנות שתאפשר לו להפוך את טבע מהענקית שהיא כיום לגדולה עוד יותר – לחברה ששווה 100 מיליארד דולר.
ב־3 החודשים האחרונים נגררה טבע למאבק שליטה לא סימפתי עם דירקטוריון מיילן שעליה היא ניסתה להשתלט. היה היגיון בניסיון ההשתלטות על חברה שמפתחת אף היא מוצרים גנריים (חיקויים לתרופות מקוריות שהפטנט עליהן פקע), אבל הדרך לא מצאה חן בעיני משקיעי טבע שדאגו להראות זאת לויגודמן במחיר המניה.
במקביל להמשך ההתכתשות מול מיילן, שהפעילה ביום חמישי את "גלולת הרעל" נגד ניסיון ההשתלטות של טבע, בישל ויגודמן מאחורי הקלעים את התוכנית החלופית של רכישת חטיבת התרופות הגנריות של אלרגן. וכפי שהראו זאת משקיעי טבע אתמול, התוכנית החלופית טובה הרבה יותר.
למה לטבע לרכוש חברה שמייצרת תרופות גנריות? מלבד הקופקסון ועוד כמה תרופות מקור שרכשה בשנים האחרונות, טבע מתמחה בגנריקה והיא המובילה בעולם בתחום. רכישת החטיבה מאלרגן תשמור על המובילות של טבע ותאפשר לה, בזכות המומחיות שלה, לייצר יותר רווח על ההכנסות המשולבות שלה ושל אלרגן (בזכות צמצום הוצאות מטה וכו').
הרווח הנוסף הזה נועד להעניק לאנשי טבע, ובעיקר לאנשי הפיתוח של תרופות המקור שלה, זמן נוסף כדי להשלים את הפיתוח של מוצרים חדשים וייחודיים, דוגמת הקופקסון, שהם מנועי הצמיחה לשנים הבאות. בינתיים יקבלו ויגודמן וחברי ההנהלה מעט שקט מהמשקיעים שיראו כיצד רווחי החברה ממשיכים לגדול, למרות אובדן הבלעדיות על הקופקסון.
עבור ויגודמן זה גם סוג של הימור: טבע ביצעה לאורך העשור האחרון כמה רכישות גדולות, חלקן הצליחו, חלקן הרבה פחות. כישלון ביצירת הסינרגיות עם אלרגן שאותה הבטיח אתמול, לצד חוסר הצלחה ביצירת מנועי צמיחה חדשים, עלולים לפגוע במוניטין שלו.

