ה"מבצר" של רחבת הכותל

תוכנית חשאית עומדת לקבוע עובדות בשטח הכי רגיש במדינה: "בית הליבה", בניין ענקי דמוי מצודה, אמור לקום ממש מול הכותל – בחלק שמוביל מהאתר לרובע היהודי – ולשמש את "הקרן למורשת הכותל המערבי".

אם התוכנית תאושר, מי שיתפלל מול אבני הכותל וייסוב לאחור, יראה מולו מבנה חום ענקי ואטום שיסתיר את בתי העיר העתיקה מאחוריו.

הקרן למורשת הכותל המערבי הוקמה ב־1988 כעמותה שעיסוקה העיקרי הוא הפעלת מנהרות הכותל ואחזקת ופיתוח הכותל המערבי וסביבתו. השר האחראי עליה הוא ראש הממשלה. מדובר בגוף רב־עוצמה, שצובר במרוצת השנים כוח וגם נכסים במתחם. "בית הליבה", או בשמו הרשמי "בית הקרן למורשת הכותל המערבי", הוא אחד מכמה פרויקטים שהקרן מקדמת ושחלקם כבר נמצאים בשלבי בנייה: הרחבת "בית שטראוס" בצמוד לכניסה לעזרת הגברים של הכותל, הרחבת מבואת הכניסה לאתר מנהרות הכותל וגם "מעלית הכותל" שתקשר בין הרובע היהודי לרחבת התפילה – פרויקט שנבלם לפי שעה בגלל קשיי תקציב.

בעשור האחרון עלתה מדי פעם לכותרות התוכנית של "בית הליבה", בשלבי ביניים של תכנון ועיצוב שלא זכו לאישורים. לפני כחצי שנה הוחלט לא לאשר את ממדי הבניין כפי שנקבעו במקור, והוועדה המחוזית ירושלים דרשה להציג שתי חלופות שיצמצמו את ממדיו.

קרדיט ידיעות אחרונות

החלופות הוגשו לפני כחודשיים בצירוף ההצעה המקורית, שהקרן עדיין מתעקשת על אישורה. גם בחלופה הקטנה, מדובר במבנה עצום: 1,505 מ"ר. עד לפני כשבוע ניתן היה להגיש התנגדויות לתוכנית במשרדי הוועדה, אך רק מתי מעט ידעו זאת. וכך מגיעה התוכנית לישורת הסופית ללא כל כנס מקצועי, דיון פומבי או מעורבות ערה מצד הוגי דעות, אנשי דת ושאר הגורמים שעלולים להיות בעלי עניין.

לפי התוכנית, ב"בית הליבה" יהיו שתי קומות גבוהות (4.70 מ' כל אחת), שיכללו בין היתר כיתות לימוד, אודיטוריום, ספרייה, משרדים, מרכז למידה וחדר מיוחד שבו יציגו לתיירים את תולדות הכותל.

בסיבובי ההתנגדויות הקודמים הציגו בכירי הארכיאולוגים בארץ את התנגדותם לתוכנית. פרופ' יורם צפריר, שזכה לאחרונה בפרס אמ"ת על הישגיו הארכיאולוגיים, הוא אחד מהם. השבוע אמר: "כשמולך עומדים כוחות מאוד גדולים שמרגישים שהכותל הוא שלהם, זו בעיה. אנחנו כבר מרימים ידיים".

מועד הגשת ההתנגדויות הרשמי חלף, אך ענת אלבז, מזכירת ועדת המשנה להתנגדויות, מציינת כי עדיין ניתן בימים הקרובים להגיש התנגדויות. הן יועלו בדיון שנקבע ב־6.9 במשרדי הוועדה בהשתתפות אדריכלית הפרויקט, עדה כרמי־מלמד, היזמים, המתנגדים וכן מתכננת מחוז ירושלים.

כרמי־מלמד דווקא שלמה עם הפרויקט: "אני חושבת שזה המקום הכי מכוער במדינה", היא אומרת על רחבת הכותל, "הבניין ייתן שקט ויזואלי וירחף מעל הארכיאולוגיה שלמטה. זה בניין שבמהות שלו יוצר שער לעתיקות שמתחת לרחבה".