yed300250
הכי מטוקבקות
    קרדיט ידיעות אחרונות
    ורד קורן, פרט מתוך 'קראפט 2015 ,'Witch
    7 לילות • 17.08.2015
    בין עבודות
    סדרת הדגל של מוזיאון רמת–גן מניבה שתי תערוכות ששווה לבקר בהן
    דנה גילרמן

    המוזיאון לאמנות ישראלית רמת־גן הסתמן בתחילת דרכו בסוף שנות ה־80 כאחד המוזיאונים המובילים בארץ. הוא הוביל מהלך של הצגת אמנות מקומית, ומיקומו הנגיש משך אליו קהל. אך התערבות של פוליטיקאים בניהולו באמצע שנות ה־90 ותמהיל לא לגמרי ברור של תערוכות הפכו אותו עם הזמן לשולי ולא אטרקטיבי (על פי דו"ח פילת, ב־2013 פקדו את המקום כ־20.2 אלף מבקרים, לעומת מוזיאון פתח־תקווה למשל, שבו ביקרו כ־154 אלף איש). עם זאת, ביקור בו בימים אלה מזמן הפתעה נעימה בדמות שתי תערוכות, השייכות לסדרת הדגל של המקום, 'שישי ראשון'.

     

    הסדרה הוקמה לפני תשע שנים על ידי האוצרת והאמנית יהודית מצקל ז"ל, במטרה לתת במה לאמנים בתחילת דרכם. מאז הוצגו בה יותר ממאה תערוכות, מרביתן באוצרותה של איילת השחר כהן, שהחליפה את מצקל. בתערוכה 'שישי ראשון - אחרי' מציגים 23 אמנים צעירים עבודות חדשות שנה ושנתיים אחרי שזכו לתערוכות יחיד בסדרה. אלה מקבלות ביטוי בקטלוג המלווה את הפרויקט הנוכחי, כך אפשר לראות את האופן שבו התפתחו אותם אמנים מאז. בין העבודות בולטים במיוחד תצלומיו המוזרים והמשעשעים של רועי בושי (שבו הוא מצלם את עצמו בדמותו של אוסקר גוסטב ריילנדר, אחד מאבות הצילום), אבני החלל המדומות של רותם מנור, פסלי הקיר של נעם בר, תצלומי הגוף של יעלי גבריאלי והאובייקטים של סיון גרוס. אך למרות הרעיון הטוב שבבסיס התערוכה וההצבה המוצלחת, מכיוון שהיצירות מתייחסות לגוף עבודות קודם של אותם אמנים ולא זו לזו, התצוגה נותרת מעט מפוזרת.

     

    באותה עת בקומה השנייה של המוזיאון, במסגרת המקורית של 'שישי ראשון', מוצגת תערוכת היחיד 'witchקראפט' של ורד קורן, שמשלבת בנונשלנטיות מחויכת בין מזרח למערב. קורן יצרה מיצב קסום שעשוי במעין רישול חינני. היא מלהטטת ומדלגת בין מחוזות קדושים בשנחאי ובבני־ברק, מפסל מטופל של אליל אפריקאי לעבודה משעשעת שבמרכזה אדמו"ר. אחד החלקים היפים במיצב הוא בריכת נוי שבה פרחי מים. מבט מקרוב מגלה שהבריכה עשויה מצינור השקיה צהוב, החבצלות מנייר והמים נוצרים משילוב בין רשת ותאורה.

     

    קורן מחברת בין חומרי ציור מסורתיים כמו דיו ונייר אורז לחומרי יומיום כמו טושים, בריסטולים וצינורות השקיה, ובין תכנים מאגדות סיניות מסורתיות לבין פתקים שהשליכה שכנה לחצר ביתה ובה היא מאשימה אותה בעבודת אלילים. החולין והקדושה, המיסטיקה והמבט הביקורתי, מתערבבים זה בזה ויוצרים שעטנז שמרגיש טבעי לגמרי.

     


    פרסום ראשון: 17.08.15 , 20:02
    yed660100