הרואין שיק
'הצרפתי' הוא סרט פשע אפקטיבי אך לא מקורי עם אווירת סבנטיז
לא מעט אנשים זוכרים לטובה את 'הקשר הצרפתי', סרט הפשע הענק מהסבנטיז שבו רדף הבלש ג'ין הקמן אחרי חברי המאפיה הצרפתית ממארסיי שבשעתו הציפו בהירואין את רחובות ניו־יורק המוזנחים. נראה שבבסיס סרט הפשע החדש 'הצרפתי' בכיכוב ז'אן דוז'רדן מ'הארטיסט' עומד רעיון קטן ונחמד מאוד: בואו נספר לכם את הזווית הצרפתית של הסיפור, על מה קרה באותן שנים במארסיי עצמה, ונעשה את זה באותו סגנון סבנטיזי מחוספס וקופצני.
זה גם חינו הגדול של הסרט. מדובר בסרט צרפתי שחושב כמו סרט פשע אמריקאי. העלילה מתמקדת בשני גיבורים: מצד אחד דוז'רדן מגלם את החוקר ההגון ששם לעצמו למטרה להפיל את ארגוני הסמים, ומנגד נמצא השחקן המצוין ז'יל ללוש בתור ראש המאפיה המקומית, אדם אכזרי אך בעל קוד מוסרי משלו. הם כמובן ייפגשו לאורך הסרט רק פעם אחת, ואם זה מזכיר לכם את 'היט' אתם לא לבד.
ובכלל, 'הצרפתי' לוקח בחדווה רבה סצנות כמעט מכל סרט פשע אמריקאי קאנוני שאתם יכולים לחשוב עליו, מ'הבלתי משוחדים' ועד כל מה שעשה סקורסזה בז'אנר, ויש גם תרומה צרפתית מסרטי הפשע של מלוויל. זה גם חסרונו המרכזי: בסופו של דבר הסרט הוא אוסף של העתק־הדבק מסרטים טובים יותר, ואין בו גדולה או מקוריות משלו.
למזלו של הסרט, את עלילת הפשע הקצת שגרתית פורש הבמאי סדריק חימנז באפקטיביות רבה. והעובדה כי הסרט מבוסס על סיפור אמיתי ומרובה בפרטים ואנקדוטות קטנות, גורמת לצופים להרגיש כאילו הם קוראים רומן פשע עב כרס ומתוחקר היטב.
לא מעט מהקרדיט מגיע לדוז'רדן וללוש שסוחבים את הסרט הלא קצר הזה על הכתפיים עם הרבה כריזמה. דוז'רדן, שנעלם קצת אחרי הזכייה ההיסטורית באוסקר, מוכיח שעדיין יש לו נוכחות של כוכב מלא שארם. הסרט הזה דווקא לא ממש הצליח בקופות בצרפת. נקווה שמזלו ישתפר בהמשך.

