הרגשתי שאני הולך למות בספרד, בהלה גדולה. מאז היו עוד 200 אלף התקפי חרדה
יובל סגל, נשוי ואב לשלושה, נולד ב־1971 בעפולה וגדל בכפר־סבא. עד גיל 21 היה סייף, אלוף הארץ בכל הגילים ושירת בצה"ל על תקן ספורטאי מצטיין. אחרי הצבא עבר לתל־אביב, החל לדגמן ואף זכה בפרס דוגמן השנה. למד משחק בבית הספר של יורם לוינשטיין. שיחק בעשרות סדרות ותוכניות ('קצרים', 'פרשת השבוע', 'פלפלים צהובים', 'טקסי דרייבר ו'פאודה'). הופיע גם במספר סרטים (בהם 'מתנה משמיים'), וכיכב בעשרות הצגות. בימים אלה מוביל את ההצגה 'ארוחת פרידה' בבית ליסין.
מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?
"כילד נהגתי ללכת כל יום לגן בתחפושת ואז לחזור הביתה ולהתפשט. תמונות הילדות שלי הן או מחופש או בעירום. פעם התחפשתי לצוללן עם בלוני חמצן וסנפירים. בגלל הסנפירים הייתי צריך ללכת ברוורס עד הגן. אני זוכר גם שקפצתי פעם אחת מהגג של הבית הפרטי שלנו עם מטרייה. רציתי לחקות את מרי פופינס. שבוע אחרי עליתי לגג עם בלונים, אבל אז כבר קראו לאמא שלי לעצור אותי".
מה הפחד הכי גדול שלך?
"כמי שסבל שנים מהתקפי חרדה היו לי פחדים גדולים מהמון דברים. עד החופש הגדול הנוכחי נמנעתי לטוס. הפעם עשיתי את זה. אני ומיה נשואים 12 וחצי שנים, וזו החופשה הראשונה שלנו בחו"ל".
מתי היה התקף החרדה הראשון שלך?
"נדמה לי שזה היה בספרד, עבדתי שם בתור דוגמן לפני משהו כמו 21 שנה. הייתי במועדון ופשוט חטפתי את הדבר הנוראי הזה שמטפס ומשתלט לך על הגוף. הרגשתי שאני הולך למות, בהלה גדולה מאוד. מאז היו עוד מאתיים אלף. שנים סחבתי את זה איתי אבל לאט־לאט, עם השנים והעייפות, זה עובר. לא אומרים דברים כמו 'יותר אין לי התקפי חרדה'. אתה לומד לחיות עם הפרטנר הזה".
מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך?
"המשפחה והבית. זה לא מובן מאליו. במסגרת תקופת החרדות חזרתי לגור עם ההורים תקופה מסוימת והרגשתי כמו מישהו שחזר להתחלה. אבא שלי עצר איתי ברמזור ליד איזה ג'יפ כזה ואמרתי לו, 'החלום שלי הוא שתהיה לי משפחה וג'יפ כזה'".
מה הדבר הכי גרוע שמישהו כתב עליך או אמר עליך?
"אדם מבוגר יחסית שרכב על אופניים טרח לעצור, לחזור אחורה ולומר לי שהוא היה אתמול בהצגה שבה שיחקתי ושהייתי מזעזע. זה נראה לי מטומטם, אבל אחרי זה אתה מתחיל לחשוב, 'יש בזה משהו?' אני לא מאלה שחושבים שכל מה שאני עושה הוא מצוין, אבל עם השנים אני לומד ממה להיזהר קצת בתוך העבודה הזו ואיפה לא לפתוח כדי להיפצע. לפעמים אני בכל זאת נכנס לטוקבקים ואז קולט את הפיצוצים".
האם היית מוכן לעלות 20 קילו במשך שלוש שנים תמורת חצי מיליון דולר?
"אם אמשיך לאכול בלילות כמו שאני אוכל היום, אני אעלה את ה־20 קילו האלה בלי קשר לכסף".
מה הדבר היחיד שחסר לך כדי לשפר את איכות חייך?
"הייתי שמח לחזור לשתות קצת אלכוהול כדי להשתחרר. אני לא שותה מחשש שזה לא יעשה לי טוב. ובכלל הייתי רוצה טיפה יותר לבלות, להשתחרר. אני מאוד תפוס במובנים האלה".
מה העצה הכי טובה שאבא שלך נתן לך?
"אבא שלי לא היה מנותני העצות. הוא בעיקר תמיד הזהיר אותי ונתן לי להבין שעל טעויות משלמים. לאמא שלי יש משפט שאני זוכר מהילדות: האמת היא השקר הטוב ביותר".
יש לך הרבה חברים?
"יש, אבל אני לא טיפוס שמנהל חברויות. אורח החיים שלי כולל חזרות או צילומים ובית. או שאני קם בבוקר, עושה ספורט בים וחוזר הביתה. אני לא נפגש עם חברים בזמן הפנוי. את הלב אני שופך אצל אשתי".
איזו שמועה מטורפת הייתה עליך?
"שאני ודורית בר אור התחתנו. לא יודע למה".
מה היה החיפוש האחרון שלך בגוגל?
"אתרי גלישת גלים באיטליה, רציתי לבדוק אם יש דבר כזה".
באיזה ריאליטי היית מוכן להשתתף כמתמודד?
"'הישרדות', 'המירוץ למיליון' וגם 'האח הגדול'. הציעו לי ולא עשיתי אבל אין לי התנגדות מוסרית או עקרונית. אני חושב שב'האח הגדול' יש משהו מרתק, לפגוש את עצמך בסיטואציה מאוד דחוסה ואינטנסיבית. 'המירוץ למיליון', אם אשפר את יכולת הטיסות שלי, נראה כמו חוויה מטורפת. מעניין לפגוש את עצמי בסיטואציות קיצוניות כאלה ולראות מה יוצא".
מה היה הרגע הכי מביך שלך?
"היו לי יבלות על מיתרי הקול. עברתי ניתוח לפני כמה חודשים אחרי שהייתה תקופה שאיבדתי את הקול לגמרי. היה פשוט אוויר. במשך כמה שנים זה היה בא והולך. לפעמים הייתי עולה על הבמה ולא שמעו מה שאני מדבר. הייתי מרגיש את הקהל משתעל ומנסה לעזור לי להיחלץ. זה היה די נורא. מקווה שלא יחזור".
מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?
"בתפיסה שלי, בכל עימות צריכים לבקש ממני סליחה, כי אני רגיש מדי ולוקח את הדברים בצורה מאוד טוטאלית. אבל במציאות אני זה שצריך להתבגר. אף אחד לא באמת צריך לבקש ממני סליחה".
ממי אתה צריך לבקש סליחה ולמה?
"מבני הבית שלי שצריכים להכיל את מצבי הרוח שלי. אני יכול להיות מקסים ויכול לצעוק ולהתרגז. אני גם צריך לבקש סליחה מכל מיני חברים בכיתה, כי הייתי יכול להיות קצת כוחני כלפי אנשים".
מה הדבר הכי מוטעה שחושבים עליך?
"שאני אבא מגניב כזה. אני לא. אני יותר אולד סקול במובנים מסוימים. לא מתנהל כאילו אני מגדל פה נסיכים. חשוב לי הכבוד של הילדים כלפי המבוגר, למשל".
ריהאנה או ביונסה?
"ארקדי דוכין. הצניעות והכנות יותר מדברת אליי מאשר תרבות השואו".
אתה מוצא ארנק ובתוכו עשרת אלפים אלף דולר ותעודת זהות של יצחק תשובה. מה אתה עושה?
"מחזיר, ברור. ככה חינכו אותי. אפילו בלי לצפות למתנה".
מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?
"לתת לפחד לנהל אותי. להיות יותר אמיץ. זה לא פחד ספציפי. ההתנהלות שלי היא 'אולי יותר טיפה להיזהר פה, להימנע שם'. הייתי רוצה להיות הרבה יותר חיובי בגישה שלי. ועוד דבר, הייתי רוצה להיות סוציאלי. כשאני נכנס למסגרת של אנשים, אני נוטה להיעלב ולהיפגע. הייתי רוצה להיות יותר קליל".
לפנייה לכתב/ת 
