עורכי דין "עבדו" על לקוחה וישלמו

עו"ד משה זינגל ועו"ד איל בר לב ייאלצו להחזיר ללקוחה שלהם שכר טרחה של מאות אלפי שקלים. ביהמ"ש השלום בת"א קבע כי שני עורכי הדין לא דיווחו לה כי אפשר לסיים הליך שפתחה בו נגד חברת השקעות בנדל"ן בהסכם פשרה, ובמקום זאת הגישו תביעה לבית המשפט.

ביהמ"ש הסיק כי מטרתה של הגשת התביעה הייתה לקבל ממנה שכר טרחה נוסף. לאחר הגשת התביעה הסכים עו"ד זינגל לפשרה שהוצעה לו קודם והציג את המהלך כהישג לפני הלקוחה. במשפט התברר כי הלקוחה לא ידעה בזמן אמת על הפשרה.

הלקוחה, איילה אברהם, פנתה ל־TGI השקעות נדל"ן והפקידה אצלה צ'קים לרכישת מגרשים. בשלב מסוים פנתה לשלושה עורכי דין בראשות עו"ד זינגל כדי שיסייעו לה לקבל את כספה ולבטל את העסקה.

תחילה פנתה לעו"ד ארנה גונן גלזן, וזו הפנתה אותה לעו"ד איל בר לב. בהמשך פנה עו"ד בר לב לעו"ד זינגל, ושניהם חתמו איתה על הסכם שכר טרחה. אברהם דרשה מ־TGI לבטל את העסקה ולהחזיר לה את כל כספה.

אברהם ופרקליטה, עו"ד אבי גולדבליט, טוענים כי עוה"ד ניהלו את ההליך נגד TGI בחוסר יושר תוך כדי ניצול תמימותה של אברהם כדי לגזול את כספה. לטענתה, הם סיכלו את הצעת הפשרה שלא על דעתה כדי שיוכלו להגיש תביעה ותהיה להם עילה לגבות ממנה שכר טרחה של קרוב ל־50 אלף דולר. השופטת לימור רייך קבעה כי עוה"ד הפרו את החובות המוטלות עליהם, אם כי התביעה נגד עו"ד גלזן נדחתה בחלקה הגדול.

עו"ד זינגל חויב להחזיר לאברהם כמעט את כל הכסף שקיבל, יותר מ־227 אלף שקל והצמדה, ועו"ד בר לב ישלם לה יותר מ־72 אלף שקל. עו"ד גלזן חויבה לשלם רק 10,000 שקל על גרימת עוגמת נפש לאברהם ולא נדרשה להחזיר שכר טרחה.

לטענת עוה"ד בר לב וזינגל, אברהם סירבה לקבל את הפשרה והתנתה אותה לא רק בהחזר הכסף, אלא גם בפיצוי על הוצאותיה. השופטת קבעה כי אברהם לא ידעה על הפשרה וגרסת עו"ד זינגל לא קוהרנטית. ביהמ"ש קיבל את טענת אברהם כי הגשת התביעה לביהמ"ש לסעד הצהרתי שימשה אמתלה, שמטרתה הייתה לקבל את שכר הטרחה הנוסף.

ביהמ"ש לא נעתר לבקשת אברהם לחייב את עוה"ד להחזיר לה הוצאות של 86 אלף שקל לתשלום לספקים.

עו"ד זינגל: "הלקוחה העידה בביהמ"ש כשלא הייתי נוכח ולא יכולתי לסתור את עדותה. לכן הכל בנוי על עדותה השקרית לכאורה. אערער לביהמ"ש המחוזי".

עו"ד בר לב: "נשלחה לביהמ"ש בקשה לתיקון פסה"ד, ובה נאמר שבכל הקשור בנושא עו"ד בר לב טעה בית המשפט. במקביל אגיש ערעור כדי שתיקון הטעות יבוצע. מעבר לכך, מעולם לא ייצגתי את אברהם בתביעה לפס"ד הצהרתי. היא יוצגה בלעדית על ידי עו"ד זינגל שהגיש את התביעה. לא הייתי חלק מהסכם הפשרה".

עו"ד אורנה גונן גלזן: "פסה"ד שיחרר אותי מכל חבות. נקבע במפורש כי אין עליי אחריות ולא הייתי מעורבת בנושא הכספי בין התובעת לעו"ד זינגל ועו"ד בר לב. בעניין שלי חויבתי רק בנזק לא ממוני בסכום סמלי. התביעה נגדי נדחתה בחלקה הארי. כל שכר הטרחה ששילמה התובעת היה אך ורק לעוה"ד זינגל ובר לב. מעולם לא קיבלתי ממנה שקל, ובסופו של דבר אני צריכה לשלם לה 10,000 שקל מכיסי".