כך תכריחו את השנה להיות טובה
לא מספיק סתם לחגוג את ראש השנה, צריך לעשות כל מיני דברים ספציפיים במהלך החג, אחרת מה זה שווה? הנה, יש כאלה שלא שותים קפה שחור כדי שחלילה לא תהיה שנה שחורה. ולא חסרים מנהגים מקוריים אחרים. העיקר שתהיה שנה טובה
עוד שנה חדשה הגיעה וכולם מתכוננים אליה בהתרגשות, כי שלא כמו השנה האזרחית החדשה, השנה העברית מסמנת הרבה הבטחה עבורנו היהודים להתחיל דף חדש. כי מה לעשות, השנה הקודמת תמיד נראית כמו אחת שזקוקה לתיקון. לא זוכרת אף פעם מישהו שאמר לי: "וואלה, איזו שנה מדהימה היתה לי, רק שתהיה עוד אחת כזאת". זה בדרך כלל הולך ככה: "איזו שנה נאחסית היתה לי, ברוך שפטרנו".
כן, אין כמו ההבטחה שטומנת בחובה השנה החדשה ומאוד מרגש לחשוב שהנה דברים הולכים להסתדר לטובה, החשבון בבנק יטפח, נקבל עבודה חדשה ומוצלחת יותר, אהבה חדשה תמתין לנו מעבר לפינה, היחסים עם הבעל/האישה ישתפרו, הילדים יביאו ציונים טובים יותר, ניסע לכל מיני יעדים אקזוטיים. בקיצור, כל מה שלא הלך לנו בשנה החולפת ישתפר אם רק נתחיל את השנה הזאת ברגל ימין ובאמונה מוחלטת שאלוהים יאהב אותנו ויחליט שהגיע הזמן שיהיה לנו רק טוב.
יצאתי לבדוק עם ישראלי לוס אנג’לס עד כמה חשוב להם החג הזה, איך הם חוגגים אותו ועד כמה הם מאמינים שהרבה תלוי באיך שאנו מתייחסים לראש השנה עצמו.
יניב מזר: "אני מגיע מגיע ממשפחה מרוקאית ואחד המנהגים שיש לנו הוא לא להרבות בשינה בראש השנה. אנו רוצים להיזהר שלא ליישן את המזל שלנו. אצלנו אומרים: "כיצד המשפט מתנהל והנאשם ישן ותערב עליו שנתו?". אז בראש השנה אני ממעיט לישון וגם בעשרת הימים הבאים עד ליום כיפור, כי אני מתעורר מוקדם לסליחות. אני לא מחשיב עצמי לאיש דתי, אבל מסורתי. אני לא חובש כיפה בחיי היומיום, אבל אני אדם מאמין. וכן, אני מאמין באמונה שלמה שאם נתחיל את השנה החדשה בצורה טובה וברגל ימין, היא תהיה מוצלחת יותר. אנו חוגגים את החג בבית, מזמינים את האחים שלי שגרים כאן וחברים טובים. זהו אחד החגים האהובים עלי כי הוא חג של תקווה והתחדשות".
אורנית שניידר: "בבית אנו מאמינים שאם אנחנו כועסים או בוכים בראש השנה, אז זה מה שיקרה איתנו כל השנה. אז בראש השנה אנו מקפידים שלא לכעוס, אפילו אם יש דברים שמשגעים אותנו, לוקחים הכל באיזי. האם זה עובד? אני לא בטוחה כי אני לא בוכה או כועסת בראש השנה, אבל אני לא יכולה להגיד לך שאני לא כועסת במהלך השנה, יחד עם זאת יתכן מאוד שהייתי כועסת ומוצאת דברים לבכות עליהם הרבה יותר אילו הייתי בוכה וכועסת בראש השנה. אני בכל מקרה נזהרת ולא לוקחת צ'אנסים. נחגוג אצל אחותי ומשפחתה. אנו חוגגים בשיטת הפאט-לאק, בה כל אורח מביא איתו איזה תבשיל כי יהיו לה 25 אורחים וזה המון בישולים".
אביבית לוין: "אנו אוכלים הרבה מתוק בשנה החדשה. המשפחה שלי מרומניה ואנו אוכלים כמה שיותר מתוק כדי שתהיה לנו שנה מתוקה. השנה האחרונה לא היתה ממש מתוקה וגם לא זו שלפני כן, אני לא יכולה להגיד לך שהמתוק הזה תמיד עובד, אבל אנו שומרים על המסורת. אני אוהבת לשמור על המסורת בשביל הילדים שלי ומקווה שכשהם יגדלו ויהיה להם בית משל עצמם, הם ימשיכו לחגוג את החגים כפי שחגגנו אותם בבית. אנחנו נחגוג בבית עם המשפחה. בגלל שאנו צמחונים לא יהיה לנו על השולחן ראש דג או כבש, אבל יהיו לנו כל הדברים האחרים שמסמלים את החג הזה".
ג'קלין טביבזאדה: "מוצאה של המשפחה שלי מפרס וההכנות לקראת ארוחת ערב החג נראות אצלנו כמו הערכות לקראת מסיבה גדולה. הדגש הוא על ארוחת החג שכוללת הרבה מאוד תבשילי חג עם ירקות: סלק לסילוק כל האויבים, חבושים, דלעות וגם הרבה מאכלי בשר. אני לא חושבת שהחג, או איך שאנו מקבלים את פניו, יכול להכריע איך השנה שלנו תיראה, אבל זוהי עוד הזדמנות לראות את כל המשפחה ולבלות ביחד. אני מרימה טלפון לכל החברים והמשפחה ומאחלת לכולם שנה טובה, כך שזו גם הזדמנות להתעדכן מה קורה עם חברים ובני משפחה שאני לא בקשר רצוף איתם".
ירון לוי: "סבא וסבתא שלי מלוב ולמרות שהאוכל עליו גדלנו הינו חריף בעיקר, הרי בראש השנה אנו נזהרים מלטבל את הדגים והאוכל בפלפל חריף ובמקום מלח על השולחן, אנו מניחים סוכר וגם מטבילים את פרוסת המוציא בסוכר ולא במלח, כך שתהיה לנו שנה מתוקה. השנה שעברה לא היתה מספיק מתוקה, אבל אם תשאל את אמא שלי היא בטח תגיד כי לא אכלנו מספיק מתוק. אני לא מאמין שכל המנהגים האלו או איך שאנו מתחילים את השנה באמת מכריעים איך שאר השנה תעבור עלינו, אבל לא מזיק להאמין ולנסות להפוך אותה לשנה מוצלחת, זה תלוי במידה גדולה ביחס שלנו ובצורה בה אנו מתמודדים עם דברים".
אילנית מזוז: "אנו נמנעים משתיית קפה ואני מאוד אוהבת קפה, אז זו די הקרבה. זה מנהג של יהודי צפון אפריקה, מאמינים שאם נשתה קפה או שתיה שחורה, כך תהיה השנה החדשה שלנו. אנו אוכלים הרבה מתוק, חוץ מהתפוח בדבש גם חבושים, שומשום ואניס בסוכר. אני מאוד מאמינה באמונות תפלות, במנהגים ומסורות, ואם תחילת השנה עוברת עלי טוב, כך באמת עוברת עלי כל השנה. יש לפעמים גליצ'ים, אבל בגדול זה באמת עובד. נחגוג את החג עם המשפחה של בעלי, יש לנו הרבה ילדים במשפחה, אז יהיה הרבה שמח והרבה רעש".
אפרת ינאי: "אחד המנהגים האהובים עלי בראש השנה הוא התשליך. יש כאלו שעושים את זה לפני יום כיפור, אבל אנו הולכים ביום הראשון של ראש השנה לים, משליחים פירורי לחם מן הכיסים ונפטרים מכל עוונותינו. אנחנו עושים את הטקס הזה כל שנה עם חברים, כולנו לובשים לבן ומגיעים לים עם הילדים, מרוקנים את הכיסים ונושאים תפילה שתהיה לנו שנה טובה. אני מורה בבית ספר יהודי, אז תמיד בראש השנה יש לי חופשה בת מספר ימים מבית הספר ואנו מנצלים את זה לנסוע מחוץ לעיר. השנה אנו נוסעים לקמפינג בביג סור ונחגוג את השנה החדשה בחיק הטבע כמו תמיד. ממליצה לכולם להתחיל ככה את השנה החדשה".
דור שניר: "כשהיינו ילדים שלחנו ברכות שנה טובה אחד לשני, היום מי כבר שולח מכתבים או אגרות ברכה בדואר? אני דווקא מתגעגע למנהג הזה, אבל זה כמובן הרבה יותר פרקטי ומהיר להרים טלפון או לשלוח אימייל. אני מקבל הרבה מאוד ברכות חג בוואטס-אפ, אבל אישית אני מעדיף להרים טלפון אישי לכל החברים, מכרים והמשפחה בארץ ומאחל להם שנה טובה. אין לנו מנהגים מיוחדים בבית, יש לנו את כל הדברים הרגילים על השולחן, תפוחים, דבש, רימונים, חלה עגולה. יש לי חברים ישראלים חילונים שבכלל לא חוגגים חגים אלא אם כן הם מוזמנים לארוחת החג ואז הם באים, אז נזמין אותם אלינו. אני לא מאמין שהשנה שלהם גרועה או טובה יותר משלי רק בגלל שהם לא חוגגים את ראש השנה. נחמד לחשוב שהנה השנה שלנו תהיה יותר מוצלחת בגלל שקיבלנו את פניה על פי ההלכה, אבל זה לא עובד ככה. זה בסך הכל עוד יום. אז למה אני חוגג? כי זה נחמד, זוהי מסורת יפה, בשביל הילדים, אבל לא בגלל הדת".
דניאלה שרון: "אין לנו מנהגים מיוחדים בראש השנה למעט לבישת לבן. זה נותן לנו הרגשה חגיגית ונקיה של התחלה חדשה. אני לא מתה על דברים מתוקים, אז בראש השנה אני אוכלת תפוח אבל נמנעת מהדבש. אולי בגלל זה עדיין לא זכיתי לשנה מתוקה באמת. אני גם לא אוהבת דגים וראש כבש גורם לי בחילה, אז גם את אלו אין לי על השולחן. השנה נחגוג בחצר הבית החדש שלנו, הזמנו 20 חברים עם ילדים, אז יש לי הרבה מאוד בישולים להכין. אנחנו לא דתיים או מסורתיים בכלל, ביום כיפור אנחנו לא צמים, בפסח אנחנו לא אוכלים רק מצות, אבל אנחנו אוהבים לחגוג את החגים היהודים בכלל היופי שבהם".
יפית רובינצקי: "המשפחה שלי מארגנטינה, אבל אני לא בטוחה אם המנהג הזה באמת ארגנטינאי או שמשהו ששייך רק למשפחה שלי. אנו חוגגים את ערב החג מתחת לכיפת השמיים כדי להיות קרובים יותר לטבע ואלוהים. אני בד"כ עורכת את שולחן החג בחצר הבית למרבה המזל, מזג האוויר מאוד נעים בתקופה הזאת של השנה. כל אחד מאיתנו מסביב לשולחן אומר ברכה אחת שהוא רוצה לברך את עצמו בה וברכה נוספת עבור כל שאר המשתתפים. זהו מנהג מאוד יפה ורבים מהאורחים והחברים שלנו אימצו אותו ועושים אותו בעצמם".
אדם אהרוני: "בשנה שעברה חגגתי בפעם הראשונה בבית משפחה דתית מחב"ד. אני חדש בעיר והכרתי אותם בבית הכנסת וכשהם שמעו שאין לי איפה לעשות את החג, הם הזמינו אותי אליהם. זו היתה חוויה מקסימה. אף פעם לא חגגתי ככה, היתה באמת אווירה קדושה של חג. השנה הוזמנתי על ידי חברים, אבל גם המשפחה הזאת הזמינה אותי אליה שוב וכנראה שאלך".
נורה זהבי: "ראש השנה הוא אחד החגים החשובים ביהדות והוא נופל השנה גם ביום ההולדת שלי, אז זו בכלל סיבה טובה לארוחה חגיגית. נחגוג בבית של חברים קרובים איתם אנו חוגגים כבר 20 שנה. יגיעו עוד משפחות שחוגגות אתנו כבר הרבה שנים. אני רואה את זה הרבה מסביבי, חברים שחוגגים ביחד מאז שעברו ללוס אנג'לס, במשך השנים זו הופך למסורת וזה מאוד נחמד. החברים כאן הופכים למשפחה שלך ונעים וכיף לחגוג ביחד. כל אחד מהחברים מביא אתו מנהגים ומסורות מהבית הפרטי שלו וזה מאוד מעשיר את החג. הילדים שלי למדו ככה על מנהגים של יוצאי צפון אפריקה, מזרח אירופה, פרס ועירק. אחד המנהגים שאני הבאתי איתי לשולחן החג מהבית הוא: כל אחד מהיושבים בשולחן מספר על דבר אחד טוב שקרה לו במהלך השנה ומעשה טוב אחד שעשה למען הזולת. זה מאוד נחמד לשמוע וגם מעורר השראה. הילדים מאוד נהנים מזה, הם כל הזמן חושבים על מה הם יספרו וזה מעודד אותם גם לעשות מעשים טובים, כך שיהיה להם על מה לספר בערב החג".
מומלצים
