חברים זה לא הכל

חברים זה לא הכל "ארוחת פרידה" מצליחה להצחיק, בעיקר בזכות שלושת השחקנים המצוינים: יובל סגל, יעל לבנטל ומורדי גרשון

"ארוחת פרידה"

צמד המחזאים הצרפתים מתיה דלאפורט ואלכסנדר דה לה פאטלייר, שהיו אחראים ללהיט הקומי, "שם פרטי", חוזרים להכות בבורגנות הצרפתית השבעה והמרוצה מעצמה במחזה החדש שלהם, "ארוחת פרידה". גיבורי הקומדיה הם פייר וקלוטילד, זוג באמצע החיים, שמחליטים לרענן את חיי החברה שלהם בכך שיחליפו חברים. בשביל להגשים את המטרה הם מתכננים סדרת ארוחות חגיגיות שבהן יסגרו בצורה חלקה את החשבונות עם החברים מהעבר.

 

הקורבן הראשון של השיטה החדשה הוא אנטואן, חבר ילדות של הבעל, המגיע לארוחה ללא אשתו, שמשתתפת באיזושהי הצגת פרינג' מוזרה. אנטואן הוא בחור מתוסבך וטרחן עם צחוק מעצבן — על פניו מועמד אידיאלי להדחה מחוג החברים הקרובים של הזוג הבורגני המצליח. אבל באופן מוזר הוא מצליח לעלות על הכוונה הנסתרת של פייר וקלוטילד, ומהרגע הזה הופך את היוצרות ומתחיל להוכיח לפייר עד כמה הוא באמת זקוק לו. בדרך הוא גם מחבל בזוגיות ההרמונית בין פייר לאשתו.

 

המחזה כתוב בסגנון שנון וקצבי, אבל חייבים להודות שהטקסט הרבה פחות מצחיק מהמחזה הקודם של דלאפורט ופאטלייר, אולי בגלל שנושא החברות הוא לא בדיוק חומר גלם קלאסי לקומדיה. עדיין, יש כאן לא מעט רגעים משעשעים, הרבה בזכות הבימוי המיומן של אלון אופיר ושלושת השחקנים המצוינים — יעל לבנטל, מורדי גרשון ויובל סגל — שהולכים עם הסיטואציה המביכה עד הסוף. במיוחד לבנטל יודעת להגשים את הפן הקומי של הטקסט בהערותיה הסרקסטיות. סגל וגרשון, מצידם, בונים מערכת יחסים מורכבת של ידידות גברית, שלא ממש ברור מאיפה היא צמחה בעבר, אבל הם מתקשים להיפרד ממנה בהווה. הסוף מותיר אותם בעמדת המתנה לעתיד. מה שבטוח הוא שהרעיון הפשטני להחליף חברים כמו שאנחנו מחליפים גרביים מתגלה כרעיון עוועים טיפשי וחסר תוחלת.

 

"ארוחת פרידה", תיאטרון בית ליסין, הערב 20:30, מחר 21:30 ובשבת ב־18:00 ו־21:00, מוזיאון ארץ ישראל בתל־אביב

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים