השיעמום הבית"רי

פעם בכמה זמן, כשבית"ר ירושלים נכנסת לצרות, עולה שוב אותו משפט מפורסם וקלישאתי: "בית"ר חשובה לליגה". זה ברור, לא? בית"ר היא קבוצה עם הרבה אוהדים; יש לה כמה יריבויות ספורטיביות חזקות במיוחד; היא תמיד מוסיפה צבע. בזכות הדברים האלה אומרים שבית"ר חשובה לליגה, כי היא תמיד מוסיפה עניין. ארבעה מחזורים לתוך העונה החדשה ונדמה שבית"ר פשוט כבר לא מעניינת כפי שהייתה.

השיעמום הבית"רי מופיע במקומות שונים. הוא פולש לכל אזור במגרש, בלי שום מהלך קבוצתי, ועומר אצילי הוא בעצם השחקן היחיד אצלה שמצליח קצת לרגש עם הכדור. השיעמום ממשיך בתוצאות, עם שתי בעיטות בלבד למסגרת של בני־יהודה אתמול ועם שלוש תוצאות תיקו, שזה הרי הדבר הכי משעמם, בארבעה משחקים. מחוץ למגרש בית"ר כבר לא מעניינת חלק גדול מאלה שנהוג לכנות "האוהדים השפויים" שלה – למשחק האחרון בטדי הגיעו פחות מ־4,000 צופים – ובטח שהיא לא מעניינת את הבעלים שלה, אלי טביב, שקולו לא נשמע ופרצופו לא נצפה.

אז בית"ר חשובה לליגה? לא כמו פעם. כדי לחזור לעניינים צריך קודם כל שבית"ר תחזור להיות חשובה לעצמה. גם ברמת הבעלים, גם ברמת האוהדים, גם באיכות וביופי הכדורגל. לפחות לגבי החלק האחרון לא בטוח שסלובודן דראפיץ' הוא האיש הנכון לסדר את מה שצריך. קודם כל הכדורגל שלו ממש משעמם עד עכשיו, אבל דבר אחד צרם עוד יותר אתמול, החילוף של אצילי בדקה ה־69 עבור נס זמיר, שחקן באותה עמדה.

מאמן שמכיר את הקבוצה שלו – ובכלל, כל מי שמכיר את בית"ר – אמור לדעת שבשנה האחרונה אצילי הוא היוצר הכמעט יחיד של הקבוצה וגם שחקן של דקות אחרונות. מתוך שבעת השערים של אצילי בבית"ר שלושה הגיעו בדקות האחרונות והיו מכריעים. לא שאפשר להשוות את רמת השחקנים, אבל כמו שבמכבי ת"א לא מוציאים את ערן זהבי כשצריכים שער בדקות האחרונות, כך לא מוציאים את אצילי בבית"ר.

למה לא להחליף את לירוי צעירי הלא מדויק? האם דראפיץ' חשש להישאר עם קשר מרכזי אחד? לא הגיוני, הרי 6 דקות מאוחר יותר הוא הוציא את צעירי והחליף אותו באיציק כהן. מוזר. אולי דראפיץ' פשוט רצה לתת לנו נושא חם לדבר עליו? זה כבר יותר הגיוני, מישהו היה צריך להכניס קצת עניין בבית"ר.

ברכות להפועל ת"א, שאחרי שלושה משחקים בגביע הטוטו ללא ניצחון ועוד שלושה משחקי ליגה ללא ניצחון סוף־סוף השיגה שלוש נקודות. קשה לעקוב אחרי כמות השחקנים שהביאה הפועל הביאה הקיץ. 20? 25? אולי יותר? אבל מבין כל אותן רכישות דווקא רמזי ספורי, שחקן בית של הפועל, הוא זה שהבקיע את שער הניצחון.

אפשר לעשות הקבלה בין רמזי לעמדת המאמן. בהפועל מחפשים מחליף במקום מנדיונדו שפוטר והעיניים נשואות לחו"ל. זה בסדר, אפילו מצוין, ואם יגיע המועמד שבהפועל יהיו בטוחים לגביו הם צריכים גם ללכת עליו. אבל, אם הפועל לא תגיע לבאנקר, שלא תתפשר על מישהו אחר מבחוץ. אם להביא מאמן ישראלי בינוני, שלפעמים מצליח ולפעמים לא, עדיף אפילו לתת לוואליד באדיר הזדמנות להמשיך ולראות מה יקרה. כמו שרמזי הבקיע את השער כך באדיר, שהיה שם קודם, אולי יצליח יותר מרכש בינוני אחר.

הבהרה: כל זה נאמר למרות שהפועל ת"א שיחקה רע אתמול, ללא כל סדר, ונדמה שהכל מקרי במשחק שלה.

כשהפועל חיפה עלתה מחדר ההלבשה למחצית השנייה התייצב המאמן שלה טל בנין בעמדת הראיונות ונשאל מה צריך לעשות עכשיו. בנין, בהחלטיות ובקול ברור, קבע שהקבוצה שלו חייבת להעז יותר, וזה גם מה שאמר לשחקנים. שתי דקות חלפו והפועל חיפה זכתה בקרן. ארבעה שחקנים, אולי ארבעה וחצי, נכנסו לרחבה של הפועל ת"א, שמצידה שמה את כל ה־11 בקטע של 16 מטרים.

זה לא נגמר פה. עוד כמה דקות חלפו ולהפועל חיפה היה מצב נייח נוסף, הפעם עם אפשרות טובה להרים כדור לרחבה. כמה שחקנים עלו לכדור הזה? שלושה, לא יותר. באמת יופי של תעוזה. העניין הוא שבמשחק הזה לא היה כדורגל מסודר. מצבים נייחים היו בעצם הדרך להבקיע, כי סדר אמיתי אין. תעוזה, ככל הנראה, מתפרשת אצל כל אחד באופן שונה.

הקטע הוא שעל הנייר בנין דווקא התחיל את המשחק התקפי וגם שילם על זה. פיניירו, שהוא קשר אחורי, שיחק בלם, והקבוצה נשארה בלי אף קשר אחורי על המגרש אלא רק עם התקפיים, דבר נדיר מאוד בכדורגל של היום, וכך גם ספגה את השער. הפועל ת"א כבשה בזכות כניסה לחלק בין ההגנה לקישור, היכן שאמור להיות הקשר האחורי. פיניירו, ששיחק כאמור כבלם, היה יכול להציל את הקבוצה שלו כשהכדור עבר לידו. לא רק שבנין לא באמת העז, הוא גם ביצע מהלך שהוביל לטעות כפולה ולהפסד.