שרד כדי לספר
בן יהב נבט נסע לצילומי 'הישרדות' בהונדורס עם אש בעיניים וחזר, לדבריו, שבור נפשית. הוא טוען שנציגי ההפקה אירגנו חסינות למשתתפת מפורסמת, השפיעו על מתמודדים לשנות החלטות בניגוד לחוקי המשחק, גרמו להדחתו ואז שלחו אותו למתחם קטנטן וחשוף לקור ולגשם, דרשו ממנו לעשות את צרכיו במקום שאפשר לראות אותו, איימו עליו והתעלמו מהמצוקה שהפגין. מקורבים להפקה מאשרים שהייתה התערבות בוטה, מתמודדים מגבים את טענותיו של נבט על מה שעבר, אבל בהפקת התוכנית מתעקשים: הכל הכפשות ושקרים
בן יהב נבט מוחה את הדמעות. "אתה יודע איך אני מרגיש אחרי 'הישרדות'?" הוא אומר. "כמו מעריצה שאנסו אותה בחדר של הלהקה ואז זרקו אותה בבעיטה למטה. אני כל כך אוהב את התוכנית. הייתי משוכנע שמה שאני רואה בטלוויזיה, הכל אמיתי. אבל הם שברו אותי. אני כבר לא אהיה אותו בנאדם".
את מה שעבר בן יהב נבט לא תראו בעונה החדשה של 'הישרדות', שתעלה בקרוב ברשת בערוץ 2. ספק אם תראו אותו מתבוסס בצרכיו במתחם שנאסר עליו לצאת ממנו. אולי תצפו בהתקף החרדה שעבר עליו בלילה גשום במיוחד, אך לא תיחשפו לאירועים שהביאו לכך. ובטוח לא תשמעו את תחנוניו במשך ימים ארוכים שכבר יוציאו אותו מהמשחק. בשבוע שעבר נבט הגיש תלונה למשטרה נגד הזכיינית רשת ועורך 'הישרדות' רועי סטריקובסקי. בכך יצר תקדים: הוא מתמודד הריאליטי הראשון שמגיע למשטרה עם טענות למעשים פליליים שלכאורה בוצעו במהלך התוכנית, בהם כליאת שווא. נבט גם עומד להגיש תביעות נגד רשת ובהן ידרוש פיצוי של לפחות 2.5 מיליון שקל, על הטראומה שלדבריו עבר.
מן הצד שני, ברשת מכחישים מכל וכל את טענותיו של נבט שמופיעות בתלונה למשטרה ובטיוטת כתב התביעה. בזכיינית טוענים שהוא ממורמר על כך שהודח מוקדם, שהוא איים על עורך התוכנית סטריקובסקי ושהם מתכוונים להגיש נגדו תביעה על נזקים שגרם, לטענתם, בכך שלא שיתף פעולה עם ההפקה אחרי החזרה מהצילומים בחו"ל, בניגוד לתקנון שעליו חתם. גורמים בזכיינית אף מייחסים לו הטרדה מינית של פסיכולוג שעבד בתוכנית, ולפני כשבועיים העורך סטריקובסקי הגיש נגד נבט תלונה למשטרה בטענה לאיומים.
אבל נבט לא מתכוון לחזור בו. הוא אף גיבה את עצמו בשיחות עם מספר מתמודדים ועובדת בהפקת התוכנית, שמאשרים את טענותיו (ר' מסגרת), ובמהלך הכנת הכתבה עבר בדיקת פוליגרף ונמצא דובר אמת. "ברשת פשוט מנסים להרוס אותי וללחוץ עליי כדי שאתקפל", הוא אומר. "אני לא מתכוון לתת להם את התענוג הזה. האנשים שהשפילו אותי, שהשתמשו בי לצורכי רייטינג, צריכים לשלם על הנזקים הנפשיים שנגרמו לי. אחרי מה שעברתי בצילומים, קשה לי לחזור לחיים שלי. אני בטראומה. מתקשה לישון. אני לא מצליח לעבוד, לא לנהל חיים נורמליים. לקחתי כבר שלושה כדורי הרגעה היום, כשמותר לי אחד. פשוט אין לי ברירה".
לפני כן לקחת פעם כדורי הרגעה?
"כשאמא שלי נפטרה לפני שמונה שנים הביאו לי ואבן, כדור הרגעה, אחרי שהתמוטטתי בלוויה. אבל אפילו אז לא הייתה לי בעיה לישון בלילה, לא היו חרדות. אף פעם לא הייתי בטיפול פסיכיאטרי. היום אני שבר כלי".
נבט, 35, הוא מאמן מכירות העוסק בפיתוח תהליכי שירות ומכירה. בסוף 2014, כשמילא את טופסי ההרשמה לעונה הנוכחית של 'הישרדות', הוא עבד וגר בניו־יורק. כדי להתקבל לתוכנית, עבר אודישנים מורכבים ותחקיר, שבמסגרתם פרש את סיפור חייו: הוריו התגרשו כשהיה בן שש, האב ניתק את הקשר לאחר מכן, אמו, שאליה היה קשור מאוד, נפטרה מסרטן. "ונידבתי את האינפורמציה שאני גיי", הוא אומר. "יצאתי מהארון ב־99', אין לי שום עניין עם זה בכלל".
לאחר שעבר את השלבים האלה, שלחו אותו למפגש עם פסיכולוגית, שאישרה את השתתפותו, ולאחר מכן למבדקים פיזיים ובדיקות רפואיות, "ואז הגעתי לחתום על החוזה במשרדים של רשת", הוא מספר. "אני מודה שיצאתי כל כך מטומטם. אפילו לא קראתי מה כתוב. אומרים לך שהתקבלת, אז אתה חותם על הכל. שאלתי אם משלמים משהו והם אמרו לי שלא. אמרתי לעצמי שאנסה להסתדר למרות שזה בעייתי. בראש שלי היה רק ניצחון ב'הישרדות'".
העונה החדשה של תוכנית הריאליטי הפופולרית מחברת בין סלבס למתמודדים אנונימיים. בעוד האלמונים, ונבט בתוכם, לא רואים שקל אלא אם הם זוכים במשחק, המפורסמים - רוסלנה רודינה, הזמרת דנה ברגר, השחקנית מיטל דוהן, כדורסלן העבר שמעון אמסלם, מלכת היופי לשעבר טיטי איינאו, הדוגמנית ג'ני צ'רוואני, הסטייליסט מושיק גלאמין ויוצא 'המירוץ למיליון' לירון (טילטיל) אורפלי - מקבלים תשלום נדיב. שתי הקבוצות גם הגיעו בנפרד ללוקיישן, הונדורס שבמרכז אמריקה.
"איך שהגעתי לנתב"ג, לקחו ממני את הדרכון", מספר נבט על יציאת האנונימיים מישראל. "טסנו 32 שעות, לכל מתמודד היה מעין שומר שצמוד אליו במהלך הטיסה, ואסור היה לנו לדבר זה עם זה. את הטלפון בכלל השארתי בארץ, ידעתי שלוקחים לכולם. אחרי הנחיתה לקחו אותנו למלון, להסגר של ארבעה ימים בחדרים. אתה לא רואה את המתמודדים האחרים. מביאים לך אוכל. זה כמו בכלא, רק עם אוכל טוב ושומר שהולך סביבך עם נשק. אמרתי להם, 'אני רוצה שתיקחו אותי לטייל קצת בחוץ', ופעם אחת הוציאו אותי. הם היו נורא נחמדים. הייתה טלוויזיה, אבל לא אינטרנט. והיה לי רק חלון עם נוף לים".
ביום השלישי המשחק כמעט התחיל, באופן שהתוותה ההפקה. "כל הקונספט של הצילומים הראשונים זה שאנחנו, האנונימיים, הולכים בבוץ, נעקצים. אז לקחו אותנו החוצה, אבל החזירו אותנו למלון, ואמרו לנו להשאיר את הנעליים עם הבוץ, כדי שנוכל לשים אותן גם לפעם הבאה וניראה מלוכלכים כמו שהם רוצים. למחרת לקחו אותנו שוב ופגשנו את הסלבס. זה היה רגע מרגש עבורי כי עד אליו בכלל לא הייתי בטוח שאני במשחק. דיברתי ישר עם כולם. עם טיטי איינאו, דנה ברגר, מושיק גלאמין. אני נורא אוהב אנשים וחברה".
בהתאם לחוקי המשחק של 'הישרדות', גם הפעם המשתתפים חולקו לשני שבטים. "איתי היו כמה סלבס, ועוד שישה אנונימיים. בכל שבט יש גם נציג של ההפקה שמלווה אותו כמעט כל הזמן. לשבט שלנו היה את לימור, שהיא גם עורכת משנה. הנציגים האלה מרעילים אותנו אחד על השני, מעבירים מידע מאחד לשני, הם רק לא ישנים באותו מתחם".
המשחק התחיל, ולפני מועצת השבט הראשונה טוען נבט שיצר ברית עם חמישה מהמתמודדים האנונימיים והם קבעו שידיחו את הסלבס בזה אחר זה. הם החליטו להתחיל בסלב מפורסמת במיוחד, אבל ברגע האמת, נבט הוא זה שנבעט, לטענתו בגלל התערבות ההפקה (ר' מסגרת). "אחרי ההצבעה גיא זו־ארץ אמר שאני מודח אבל לא יוצא מהמשחק. צבעו על הפנים שלי פסים של זומבי, ולקחו אותי הצידה. כאן מבחינתי מתחילה תקופת ההתעללות".
תאר מה קרה.
"הביאו אותי לחכות במעין חורשה שבה היו נמלים אדומות שקרעו לי את הגוף. צרחתי לשומר שלי. אבל זה לא עזר. פגשתי את אותו שומר אחרי חודש, והוא סיפר לי כמה ריחם עליי, כי הוא גם הוא נעקץ, והוא היה עם בגדים ארוכים ונעליים סגורות. אני עומד שם רעב, אחרי יום קשה, ורואה את השבט הולך. תוך שנייה קיפלו הכל. היה חושך לגמרי. אמרו לי, 'אנחנו מביאים לך אורז עוד מעט'. אבל אף אחד לא הגיע".
לא יכולת להתארגן על אוכל בעצמך, לקטוף קוקוס למשל?
"ממש לא. כל קוקוס שאוכלים מול המצלמות הונח על ידי ההפקה. גם כל קנה סוכר. כל המתמודדים שהודחו אחרי קיבלו ישר אורז. לי הביא השומר שתי חתיכות קטנות של פפאיה שהוא מצא וגילגל לי סיגריה. אותו שומר אמר לי, 'הפקה חארות, אני מצטער אבל זה מה שהצלחתי להשיג'. הלכתי לישון על הדק, במקום שבו הייתה המועצה. בלילה קילפתי את הצבע ששמו לי על הפנים כי זה שרף לי".
למחרת, הוא מספר, קם מורעב ומותש. הוא חשב שיפונה לווילה של המודחים, כלומר לתנאים טובים יותר. "ואז באה לימור מההפקה, התחלנו ללכת וכל הדרך היא אומרת לי, 'אתה חוזר לשבט, אתה נכנס בהם, אתה מקלל אותם על שהדיחו אותך'. הגענו למתחם שנקרא 'זומבי', וכל השבט נעמד מולי".
מה אמרת להם?
"'אתם מהממים, תותחים, כל הכבוד. זו הדחה שלא ראיתי אותה קורית. מעריץ אתכם'. גם בטסטה (העדויות מול המצלמה של המתמודדים - ר"ש) אמרתי שאני לא כועס. הרסתי ללימור את מה שהיא רצתה לביים".
מתחם זומבי הוא הגרסה החדשה של 'הישרדות' לאי המתים, המקום שאליו שולחים את המודחים. רק בעוד שבאי המתים המודחים היו חופשיים להסתובב על רצועת החוף, זומבי הוא שטח קטנטן - שניים על שלושה מטרים בערך - ולנבט היו מותר לשהות רק בתוכו. "זה מתחם שמחולק לחלק אמצעי ועוד טבעת", הוא מסביר, "בצמוד אליו יש מעין ביצה, ואני אמור להיות בחלק הפנימי. העצים בנויים בהצלבה ומרכיבים מעין גדר בגובה מטר וקצת. אפשר לצאת פיזית, אבל מנפנפים לך כל הזמן שזה מנוגד לחוזה ושיתבעו אותך ב־300 אלף שקל. אתה כלוא על ידי חוזה. למעשה הוכנסתי לכלא, כי אם אסור לי לצאת לפי החוקים ואני מאוים בתביעה, איך אצא?"
אבל אתה יכול לומר, 'לעזאזל הכל, אני עוזב, הבריאות חשובה יותר מהכסף'.
"ולאיפה בדיוק אני הולך? עם איזה דרכון? עם איזה כסף? לאן? הרי לקחו ממני הכל. אני תלוי בהם לגמרי בשביל לחזור לארץ. ועזוב את זה, לימור אומרת לי, 'אתה עדיין במשחק. אני לא יכולה להגיד לך איך תחזור, אבל אתה עדיין במשחק'. היא שיכנעה אותי שיש לי עוד סיכוי להגשים את החלום שלי. אני יושב שם בהתחלה, עדיין הכי אופטימי. נתנו לי ארגז עם אבן אש, אורז, מחבת, מאצ'טה. לא הצלחתי להדליק אש. בסוף אכלתי את האורז חי".
מים קיבלת?
"ג'ריקן של מים, אמרו לי לשתייה בלבד לשבוע. אני אומר ללימור, 'איפה אני אעשה צרכים?' היא אומרת לי, 'בזומבי'".
מה זה אומר?
"בצד ימין של העץ, מקום שעדיין פתוח לכולם, שיכולים לראות אותי אם הם באים ליד המתחם. מתמודדים, הפקה, שומרים. בגלל זה בעצם חירבנתי על עצמי. הלכתי פעם לעשות צרכים ובדיוק עבר מישהו, אז הרמתי מהר את המכנסיים".
למה לא ביקשת לעשות את הצרכים שלך בחוץ?
"ברור שביקשתי, התחננתי. לימור אמרה לי, 'אתה לא יכול לצאת מהמתחם. יציאה מהמתחם, משמע פרשת מהמשחק, אלה החוקים'. מההפקה גם אמרו לי כמה פעמים שאם אצא זו הפרת חוזה. הגיע הלילה של היום הראשון ורעדתי מקור, אני בגופייה ומכנס קצר. הייתי אחרי יומיים כמעט בלי אוכל, אולי שתי כפות של אורז בבוקר".
אבל זו המהות של 'הישרדות' - לרעוב, לסבול, לשרוד.
"סבבה, אבל לא להיות כלוא במתחם שבו אמורים להביא אליך אוכל, נכון? זה לא קיים. שינו לגמרי את הכללים ו'שכחו' לספר לי".
ולמה לא אמרת שוב שאתה רוצה לעזוב?
"ביום השני כבר אמרתי, 'תשמעו, זה לא מתאים, לא הגיוני, אני לא יכול יותר להיות פה, רוצה ללכת, תעזבו אותי'. הם לא התייחסו אליי בכלל".
וככה השלמת עם זה?
"צרחתי, התחננתי, 'אני רוצה ללכת הביתה, אני לא יכול יותר, אני סובל', אבל אף אחד מההפקה לא הגיע. כשלימור באה יותר מאוחר, וכשאני מדבר על יותר מאוחר זה כמה שעות, היא אמרה לי, 'אתה חזק, אתה יכול, קטן עליך, עברת דברים קשים בחיים, תחשוב על הסטיגמה שישימו עליך, ההומו שנשבר'. היא נכנסה לי לראש ושיכנעה אותי שאני חייב למלא את הייעוד שלי כביכול. זה נורא קשה כשהם לוחצים עליך שם, משכנעים אותך שיהיה בסדר. אתה משתנה ברגע כי כל הזמן יש את הרצון הזה לצאת טוב בטלוויזיה אחר כך. אתה חושב על המשפחה, אנשים שמכירים אותך, עבודה. אתה לא רוצה לצאת הומו בכיין".
רופא רואה אותך?
"כל בוקר יש בדיקה של רופא מקומי. אבל מה אני אגיד לו, 'תציל אותי'? זה לא הגיוני".
מתחם המגורים של שאר השבט היה לא רחוק מהזומבי, "והיו מתמודדים שבאו אליי קצת", אומר נבט, "דיברו איתי. שמעון אמסלם כל בוקר הגיע אליי. אבל זה כלום, כל האינטראקציה עם המתמודדים היא אולי רבע שעה ביום. הם הולכים למשימה, אני נשאר לבד עם שומר. ביום הראשון זה היה מקומי עם נשק, אחר כך היה מישהו מההפקה. כשבאתי ואמרתי להם, 'תקשיבו, קשה לי', הם ענו, 'אתה ידעת לאן נכנסת'".
אולי מישהו באמת דיבר איתכם לפני כן על מתחם הזומבי ולא שמת לב?
"אף פעם לא נאמרה מילה על זה. בכלל לא הופיע בתקנון".
נבט החליט לפנות לעזרת כמה מהמתמודדים. "אמרתי לשמעון אמסלם ולמתמודד בשם יהודה שושן, 'תעזרו לי. אני לא יודע מה לעשות כבר'. שושן אמר לי, 'תצא החוצה'. עניתי לו, 'אני לא יכול לצאת החוצה, אני בחוזה'. אני חייב להסביר שכאתה שם, אתה לא חושב בהיגיון. בראש שלך אתה שבוי של ההפקה, ממש ככה. ושוב, נגיד שאני כבר לא שם על כלום, לאן אני אלך?"
שב בחוץ עד שיפנו אותך.
"אמרו לי מההפקה, 'אתה לא יכול לזוז מפה סנטימטר'. אחרי שלושה ימים ממש התמוטטתי. כבר הסרחתי מחרא. ואז לימור הגיעה ואמרתי לה, 'אני לא אמור לעבור דברים כאלה קשים. גם שושן ואמסלם אמרו לי שאני יכול לצאת'. ואז היא אומרת לי, 'תזכור למה באת למשחק, תחשוב על ההומואים בבית שיראו אותך פורש, מה יחשבו עליך, איזה נמושה אתה'. היא נכנסה בי, עשתה לי רגשי ואמרה, 'אתה יודע מה, אני אבדוק אם אני יכולה להקל עליך'. אחר כך היא חזרה והודיעה לי, 'אני אוציא אותך לטייל, וגם למקלחת בים שלוש פעמים ביום'".
נשמע כמו פתרון סביר לתוכנית מהסוג הזה.
"זה כמו שתגיד שהליכה של עשר דקות בחצר כלא הופכת כלא למקום סביר. אבל כשאני בים, מישהו מההפקה מזרז אותי, 'קדימה, קדימה, אנחנו צריכים להמשיך לצלם'. כאילו אני משאב של התוכנית. זה גם מוזר. אני רוצה להתקלח, למה מישהו צריך להיות לידי? אתה הולך לחרבן, מישהו עומד עם הגב אליך. איפה האינטימיות שלי? היה פעם שהייתי צריך לשירותים ואף אחד לא הגיע לקחת אותי. להערכתי, חיכיתי חמש שעות. זה היה סבל נוראי".
בטוח יש אנשים שחושבים עכשיו, זה לא נורא. גם נועם טור היה לבד בעונה הראשונה באי המתים ולא אמר שום דבר.
"לנועם טור הייתה אפשרות לבנות לעצמו מחסה מעצים והוא יכול היה להתקלח מתי שרצה, לא היה כלוא בסוג של כלוב. אלה תנאי זהב לעומת מה שעברתי".
כמה זמן היית שם?
"שבעה לילות, שמונה ימים. הייתי כל יום על סף התמוטטות. יורד גשם, אתה לא יכול לישון. הראש שלך לא צלול להחליט החלטות. נורא קל להשפיע עליך. הרגשתי כמו שק חבטות מותש. ביום הרביעי הדברים השתפרו אחרי שהבינו בהפקה שדיברתי עם אמסלם ושושן ואחרי שמתמודדים עשו מעין מרד נגד ההפקה בגלל מה שעובר עליי. הרי כל לילה הם שמעו אותי צורח, 'תעזרו לי, אני לא יכול יותר'".
מה זאת אומרת מעין מרד?
"סיפרו לי שאמסלם תפס את לימור מההפקה ליד כל המתמודדים ואמר, 'אנחנו לא מוכנים להמשיך את המשחק, לא ייתכן מה שאתם עושים לבן יהב'. ואז היא אמרה, 'אוקיי, אני משחררת את כולכם מהחוזה' - וחלק מהאנשים האלה קיבלו כסף טוב כדי להשתתף. אבל בכל זאת זה עזר. הם הבינו שעשו משהו לא בסדר. לימור פתאום הפכה קשובה יותר והתנאים שלי מעט השתפרו. לימור הביאה לי ברזנט ואורז לאכול. אני חושב שבחיים לא אכלתי משהו ככה והתרגשתי ככה".
ומפה והלאה היה בסדר?
"יחסית לגיהינום שעברתי, ברור. גם תפסתי קצת אומץ. באחד הימים שאחרי הייתה התקפת טרמיטים. פתאום אני קולט שכל השבט בורח, וטרמיטים מכסים אותי כולי. צילמו אותי ככה - לפני שגם הצלמים ברחו למים. הייתי עשר דקות עם טרמיטים - עד היום אני מתגרד מזה - עד שאמרתי, פאק איט, אני רץ למים. ואחר כך עוד אמרתי להם, 'אני מצטער שרצתי בלי אישור', מרוב שפחדתי מתביעה בעניין החוזה. הם אומרים לי, 'זה בסדר, שכחנו להוציא אותך'. או שביום השישי שלי שם חיכיתי למישהו מההפקה שיבוא להוציא אותי. הוא לא הגיע".
אבל קודם אמרת שיש תמיד תנועה מסביב ואתה מפחד לעשות צרכים בפומבי, ועכשיו אתה מספר שאף אחד לא הגיע.
"הם לא הגיעו בגלל שלא היו תמיד בסביבה. כשפניתי אל אנשי הפקה שהיו לא רחוק ממני, הרבה פעמים הם היו עסוקים, ביקשו שאני לא אפריע לצילומים ובכלל לא היו מתפנים אליי. פעם חיכיתי כמה שעות, ואז פשוט אמרתי ללימור, 'אני הולך לחרבן. לא מחכה'. היא ענתה לי, 'אוקיי, רק שלא יראו אותך המצלמות'. ומאותו יום, כל מי שהגיע אחריי לזומבי היה יכול לצאת מתי שהוא רוצה. התנאים כבר לא היו שווים לכולם. אחר כך גיליתי שמתמודדת סלב שהודחה מהשבט השני לזומבי, קיבלה מעין מחסה בנוי מהגשם. זה לא היה לי".
באותו לילה, למרות השיפור בתנאים, נבט מספר שהיה לו התקף חרדה. "ירד עליי מבול אדיר. הייתי עם הברזנט שהם הביאו לי, אבל נרטבתי כי המים, ואני בתוכם, כבר הגיעו לגובה מסוים. נכנסתי להתקף פאניקה והיו לי רעידות. צרחתי, 'הצילו, תעזרו לי'. שעה צרחתי ואף אחד לא בא. היה חושך גמור. נשברתי. חשבתי, אם אני יוצא, אני יכול להיפצע. הכל מלא מסביב בעצים עם שפיצים. אבל כשראיתי שאף אחד לא בא, אזרתי אומץ, יצאתי מהזומבי והלכתי לשבט. דרכתי על אנשים ישנים, ביקשתי שיעזרו לי. רעדתי".
ומה קרה?
"סוף־סוף הגיע מישהו מההפקה, והביאו רופא וצלם ובום מן. הייתי משוכנע שקפאתי מקור, אבל הרופא אמר שאני עובר התקף. אני פותח עיניים, רואה מצלמה מולי. אמרתי, 'מה אתם מצלמים אותי במצב כזה?' וכל הזמן אני רועד, בהיפר־ונטילציה. וכל מה שהם רצו באותו רגע זה שאני אחזור לזומבי. 'בוא, אנחנו ניקח אותך לזומבי', הם אומרים לי. הביאו לי תה ושמיכה".
ואחרי שחזרת?
"עדיין ירד גשם מטורף וכיסיתי את עצמי בשמיכה ועם הברזנט, והייתי צריך להשתין, אז פשוט עשיתי על עצמי כי לא היה לי כוח לקום כבר. עד כדי כך הייתי חלש ומותש. אחרי הלילה המטורף הזה, לקחתי את המאצ'טה, גילפתי את כל העץ ובניתי לעצמי מלונה. הם כמובן התלהבו וצילמו אותי. שוב, חייבים להבין שהראש שלך לא חושב על זה שיש לך זכויות, אתה לא חושב על כלום, אתה פשוט מבין שאתה לא יכול לעשות כלום. המשפט 'אתה לא רוצה לצאת בטלוויזיה הומו שפורש' הידהד לי בראש".
נבט יצא מהזומבי אחרי התפתחות עלילתית והתבקש להגיע למשימה שלפני הדחה סופית. "היה לי קרב ראש בראש עם מתמודד על מי נשאר בזומבי ומי מודח לווילה. העדפתי להפסיד כמובן. רועי, העורך, ביקש ממני לבחור להיאבק באחת הבנות, אבל בחרתי במתמודד כדי שאפסיד. אמרתי לרועי, 'תשמע, לא אכלתי, אני מותש, אני חייב רופא'. רציתי ללכת הביתה".
כל מה שאתה אומר כאן, המצב הנפשי הקשה שאתה מעיד עליו, יבוא לידי ביטוי מול המצלמות?
"ממש לא. ניסיתי לשחק אותה, להיות מצחיק, לא רציתי לצאת מטומטם. באיזשהו שלב כבר נתתי להם טסטות כמו שהם רוצים. חשבתי, 'הם האויב, אני צריך לשתף פעולה כדי שיהיה לי יותר טוב'. וכשלא זרמתי איתם, הם נתנו לי משפטים ודיקלמתי כמו בובה. אני יודע שזה אולי נשמע לך מוגזם, אבל זה בכלל לא כשאתה במצב כזה שם. הייתי שבור".
איך נפרדת מהשבט?
"נכנסתי ביניהם והם חיבקו אותי כולם. לימור כמובן אמרה לי, 'זה הזמן שלך לקלל אותם, אבל במקום זה נעמדתי ואמרתי, 'אני רוצה לספר לכם למה באתי ל'הישרדות'. אני רוצה להיות אבא, אבל המדינה שלי מונעת את זה ממני. הייתי משוכנע שאני אוכל להביא את כל הכוח שלי בשביל לנצח את המשחק ולא הצלחתי. אני אנסה לעשות את זה בדרך אחרת'. אני אומר את זה ואני בוכה".
ונגמר?
"כן, רק צריך להזכיר שעוד קודם הייתי צריך לעשות את זה פעמיים, גם בלונג שוט. שום דבר לא אותנטי בדבר הזה".
אחרי החוויות במתחם הזומבי, העבירו את נבט לווילת המודחים. הווילה היא למעשה שני מבנים, והמתמודדים שנשלחים לשם מתועדים על ידי צוותי צילום לצורך פרק מיוחד בתוכנית. שם, הוא מספר, במקום שיתאושש, ציפה לו סיוט מסוג אחר. "אני נכנס, מצלמים אותי, ואז מתברר שאני לא יודע איפה חתמתי על זה, אבל נרשמתי לריאליטי שנקרא וילה".
טוב, זה היה גם בעונה שעברה.
"אוקיי, אבל אני הייתי אחרי טראומה והם ראו את זה. בכל אופן, בהפקה רצו לעשות פרק של מודחים. אני נכנס ובפנים נמצאות שתי מתמודדות, שלאחת מהן נשברה היד. מתברר לי שהן רבו, שאחת מהן צרחה בלילה, 'אני רוצה לרצוח אותה', והשנייה אמרה לה, 'מגיע לך ששברת את היד'. לתוך זה אני נכנס והמפיק הראשי גרגורי החליט שהמתמודדים בווילה יטפלו בזאת עם היד השבורה, ככה שאני, אחרי כל מה שעברתי, סועד פצועה, עושה לה צמה, שם לה חזייה. הזוי".
איך שיתפת פעולה אחרי כל מה שעברת?
"אני מבחינתי נאנסתי. כל מה שאמרו לי לעשות, כבר עשיתי. אין לי דרכון, אין לי כסף, אני זורם עם כל מה שהם אומרים לי, מחייך, צוחק, משחק את המשחק עד הסוף, וכשאין מצלמות, מתפרק. רק בטסטה הראשונה שלי בווילה, קיבלתי אומץ ואמרתי, 'אני לא מצליח לרפא את עצמי עדיין ממה שעברתי ואני רק מתעסק בבנות. זה מטורף מה שקורה פה'. באיזשהו שלב, זאת עם היד השבורה נסעה הביתה, נשארתי עם שתי מתמודדות. בנקודה מסוימת הגיע למתחם של הווילה יהודה שושן".
מה קרה אחרי שהוא הגיע?
"הוא פשוט התעלל בי. ירד עליי על השומן, על ההומוסקסואליות. אמר לי שאני צריך לעבור טיפול המרה, שהוא בחיים לא יעסיק הומואים כי הוא לא רוצה שישימו לו את זה מול הפנים".
למה לא ביקשת לעבור?
"לא גרתי איתו באותה וילה, אבל זה לא משנה כי היינו כל הזמן שם ביחד, הדיירים של שתי הווילות. עורך בשם דן הגיע אלינו, והתלוננתי על מה שאני עובר. אתה יודע מה הוא ענה לי? 'אני רוצה שתפתח את זה מול המצלמות'. זה מה שעשיתי. אני צורח על שושן והוא עליי. בקיצור, נורא נורא צהוב, נורא יפה, נורא התלהבו בהפקה.
"דן העורך חזר למשרדים שלו, ושושן המשיך בהתעללות שלו. ירד עליי, קילל אותי, צחק על המיניות שלי. כל מילה שאמרתי, הוא סתם לי את הפה. כולם שמעו את זה. מתמודד מהסלבים, שבינתיים הצטרף, סתם לו כמה פעמים את הפה. ואז נגמרו צילומי הריאליטי וילה. צילמו את שושן ואותי כאילו סולחים אחד לשני. אחרי שהלכו המצלמות, הוא פירק אותי".
למה לא ביקשת את הדרכון כדי לעזוב?
"ביקשתי, לא נתנו. ודווקא אז עברתי את ההתעללות הכי קשה איתו. שושן כל הזמן אמר לי, 'אני רוצה ללטף אותך, תן לי סיבוב, תן לי לגעת לך קצת בציצי, בבטן'. אמרתי לו, 'אני לא מוכן שתיגע בי'. אבל יום אחד בבריכה הוא עשה את זה, מול המפיקה וליטף לי את הבטן. הייתי מזועזע. התלוננתי בפני הקב"ט יניב והוא אמר לי, 'עזוב, הוא סתם צוחק איתך'. עוד לפני שהוא נגע בי החלטתי שאני עושה לעצמי זומבי בווילה, לא אוכל איתם ארוחת ערב יותר, מתבודד. מתמודד אחר שיכנע אותי לבוא ושהוא ישמור עליי".
אתה מספר ששושן הטריד אותך. בהפקה מספרים שהגעת למסיבה בביתו שבה אירח את המתמודדים אחרי הצילומים ואף קנית לו מתנה. איך זה מתיישב עם הטענות שלך?
"זו הייתה פעילות משותפת של משתתפי התוכנית, וזו הסיבה היחידה שהגעתי, אחרי שמשתתפים אחרים הפצירו בי להגיע. חזרתי מ'הישרדות' שבור. ביקשתי להוכיח לעצמי שאני לא מפחד משושן ורציתי לנסות ולהשאיר את האירועים הקשים שעברו עליי איתו מאחוריי. לצערי, זה לא עזר. אולי זה כמו אישה מוכה שמבטלת תלונה שלה במשטרה יום אחרי ומנסה להגיד לעצמה שהמציאות יפה יותר".
בוא נחזור אל הווילה בהונדורס. למה לא ביקשת פסיכולוג אחרי מה שקרה?
"ביקשתי עוד לפני האירוע הזה, כשראיתי ששושן מתעלל בי. חיכיתי שלושה ימים ורק אז הוא הגיע ואמר לי, 'אל תתייחס אליו, תנסה לבודד את עצמך. תתרחק ממנו'. תגיד לי, מה זה תתרחק ממנו? לאן אנחנו נלך? הרי אנחנו ביחד".
בהפקה טוענים שהטרדת את הפסיכולוג.
"שאלתי את הפסיכולוג בצחוק אם הוא גיי, כי אחת המתמודדות נדלקה עליו. זה הכל. את זה הם מחשיבים כהטרדה מינית? מגוחך".
היו שם נציגים של רשת?
"בא לבקר אותנו בכיר בשם שאול מגנזי (המשנה למנכ"ל רשת - ר"ש). הוא לקח אותי לשיחה ליד מתמודדת אחרת, אמרתי לו, 'תשמע, הפקה מדהימה'".
מה? איך אתה מסביר את זה שלא התלוננת?
"יש לי ברירה? מה אני אגיד לו, 'אנסתם אותי?' כשהדרכון עדיין אצלו? פחדתי. מה שכן, לא יכולתי ממש לשתוק. אמרתי לו, 'אתה יודע שעשית עבירה פלילית בעניין הזומבי'. והוא אומר לי, 'מה פתאום? הייתי שם, אחלה זומבי, אחלה חוויה'. אמרתי לו, 'גם שבויי מלחמה לא עוברים את מה שעברתי'. וזהו. לדעתי הוא אף פעם לא ראה זומבי ממש. יכול להיות שגם לו שיקרו".
כמה ימים היית בווילה?
"להערכתי בסביבות שלושה וחצי שבועות. ביקשנו מההפקה לחזור לארץ ולחצנו בכל יום מחדש. אמרו לנו שהם מסכימים להקדים את החזרה ארצה בתנאי שכולנו מסכימים פה אחד לחזור ביחד - כלומר באותה טיסה - ואם אחד מאיתנו לא מסכים, כולם יישארו בווילה עד לסיום ההפקה. כשאמרתי למפיקה מהווילה שאני לא מוכן לטוס עם שושן, היא אמרה שאין לה מושג מה היא יכולה לעשות ונתנו לי לדבר עם הפסיכולוג בטלפון. הוא אמר לי, 'אתה בנאדם חזק, תעבור את זה'. איכשהו זה עבר".
ומה קרה אחרי שנחתת בארץ?
"נכנסתי למונית והתחלתי לבכות. רק שם הרגשתי חופשי. הנהג לא הבין למה אני בוכה".
בשיחה שנערכה לאחרונה בין נבט למפיקה שהייתה בווילה, המפיקה מאשרת את כל טענותיו לגבי שושן - ההטרדות המילוליות, הנגיעה בבריכה - וכן את ההמתנה הארוכה שלו לפסיכולוג ואת הסירוב שלו לטוס עם שושן. כמו כן היא אומרת שם לנבט שאימתה את טענותיו כשנשאלה על כך על ידי אנשי הפקה אחרים.
אחרי כחודש וחצי של צילומים, חזר נבט לישראל. "ישנתי לילה אחד כדי לחזור לעצמי ונסעתי לרשת. ביקשתי פגישה עם המפיקה האחראית עירית. ישבתי איתה כמעט שעתיים, סיפרתי לה את כל מה שסיפרתי כאן. היא רשמה את הכל ואמרה לי, 'זה לא הגיוני. זה לא הגיוני'. אמרתי לה, 'אני סיימתי עם 'הישרדות'. לא מוכן להשתתף יותר בשום דבר שאתם עושים. אני טס לחו"ל כדי לרפא את עצמי, כדי לעבוד ולהשיג לעצמי כסף, אני לא רוצה לשמוע מכם'".
ובאמת התנתקת מהם?
"התקשרו אליי כמה ימים אחר כך שאני צריך להגיע לצילומי השלמה, ולא אמרו כלום על מה שעברתי".
לא הציעו לך טיפול פסיכולוגי?
"שום דבר. רק דיברו איתי מהיחסי ציבור והסבירו שאני אצטרך לעשות כל מיני דברים בשביל קידום התוכנית. אחר כך נטע מההפקה ביקשה שאחזור מניו־יורק לצילומים, שיכנעה אותי שאחרת לא אצא טוב. חזרתי במיוחד, הפסדתי כסף על כרטיסי טיסה. ביקשתי עזרה כספית, והם אמרו שיעזרו.
"הייתה לי גם שיחה עם רועי, העורך, שבה הוא שאל למה שאלתי את הפסיכולוג אם הוא הוא גיי והסברתי לו בדיוק למה שאלתי. הוא שאל גם אם אני הולך לטיפול פסיכולוגי ואמרתי שאני מנסה לטפל בעצמי. הוא אמר לי, 'אתה הולך להיות הכוכב של התוכנית. אתה בכלל לא מבין'".
למה ביקשת עזרה כספית?
"הייתי חייב שכר דירה, כי הבחור שהיה דייר משנה שלי כשהייתי בצילומים לא שילם את השכירות במקומי, בניגוד למה שסיכמנו. טסתי לניו־יורק בניסיון לברוח מהכל, בניסיון לרפא את עצמי ולנסות לעבוד ולהרוויח כסף, אבל לא הצלחתי למכור שום דבר. וזה אני, שלפני התוכנית הצטיינתי בזה. מאז 'הישרדות' איבדתי את כושר העבודה שלי. ואז, לא רק שלא כיסיתי את ההוצאות שלי ואת הכרטיס שקניתי, אלא שבגללם הייתי צריך לשלם עוד 150 דולר כדי להקדים את הטיסה מחו"ל לארץ, אחרי שדרשו שאחזור לצילומי השלמה. אמרתי להם שאני יוצא לרחוב, שאין לי כסף לחיות, שבגלל התוכנית אני מפורק כלכלית. ציפיתי שיעזרו לי אחרי שחזרתי במיוחד בשבילם".
ועזרו לך?
"לא, ניסיתי לדאוג לעצמי. הלכתי לבנק ולא קיבלתי עזרה. אחר כך התקשרתי לנטע ואמרתי לה, 'אתם רצחתם אותי, אתם אנסתם אותי, אתם התעללתם בי, ואתם לא יכולים לעזור לי?' והכל בצרחות. ביקשתי שיעזרו לי לשלם שכירות. רציתי את הכסף שהפסדתי בגלל שהקדמתי עבורם טיסה. היא אמרה לי, 'לך תעבוד כמה חודשים ואחר כך יהיה באזז מהתוכנית וזה ישתלם לך'".
בהפקת התוכנית אומרים שסיפרת להם שיש לך בחובות של 300 אלף שקל.
"פשוט לא נכון. שקר מוחלט".
עורך הדין של נבט, רון טורקלטאוב, מספר שבמהלך השיחות עם נציגי רשת, הועלתה אפשרות שנבט ייקח חלק בפעילות תוכן של הזכיינית. "לא רוצה להשתתף בשום תוכנית", אומר נבט, "זה לא רלוונטי. מה שרלוונטי כרגע זה רק הכדורים שאני לוקח כדי לשרוד את היום".
לטיוטת כתב התביעה של נבט מצורפת חוות דעת של הפסיכיאטר ד"ר ולדמר ויבורסקי. ביו השאר נכתב שם "הנבדק זקוק לטיפול נפשי אינטנסיבי ודחוף (שיחות וכנראה גם תרופות ואף שקילת צורך באשפוז יום/מחלקה פתוחה). להערכתי בשלב ראשון שתי פגישות טיפוליות בשבוע במשך שלוש שנים".
אתה מקבל טיפול נפשי?
"אחרי ששלחתי לרשת מכתב לפני תביעה משפטית, ראתה אותי פסיכולוגית מטעמם, אבל לא לשם טיפול אלא כדי להחליט מה עושים הלאה, לאבחון. דרשתי מהם טיפול פסיכולוגי. אני מחכה".
העורך סטריקובסקי הגיש נגדך תלונה על איומים. הבוסים שלו הצמידו לו מאבטח.
"זו תלונת שווא שהוגשה רק אחרי שעורך הדין שלי שלח את מכתב ההתראה לפני התביעה. בהפקה יזמו את התלונה כדי לנסות למנוע ממני להגיש את התלונה שלי כדי לאיים עליי. תסתכל עליי, אני שבור לרסיסים - נראה לך שמישהו צריך מאבטח כדי להישמר ממני? זו בדיחה גרועה!"
אתה מבין שיטענו נגדך שאתה מתלונן בעקבות מרמור על זה שהודחת מוקדם? גם ברשת נופפו בזה.
"אבל זה שהודחתי ראשון לא היה אישיו בכלל. אותי מעניין מה שקרה לי אחרי ההדחה".
ומה תגיד לאלה שיטענו שאתה פותח את כל זה בגלל בצע כסף?
"אני רוצה רק לתקן את הנזק שנגרם לי. מתמודדים ששמעו על התביעה שלי אמרו לי, 'תזיין אותם. מגיע להם'. אני שומר את הסיפור שלי בבטן כבר חודשים ארוכים מפחד שהם הכניסו בי, כי אני חתום על סודיות. כל חיי, כשמשהו קרה, הייתי מוצא דרך לחלוק את הדברים עם חברים ומשפחה. יכולתי לשפוך את הלב ולהתגבר. כאן אתה עובר את החוויה הכי קשה בחיים שלך, ואין לך עם מי לדבר, כי אסור. אחרי שדיברתי איתך בפעם הראשונה, פגשתי את החברה הכי טובה שלי, סיפרתי לה מה היה, והיא פשוט התמוטטה".
ומה אם תצא מעולה בתוכנית?
"זה לא רלוונטי. שאול הסמנכ"ל התרברב ואמר לי בפגישה שלנו, 'יש להם את היכולת ליצור משפט שלם מבלי לשמוע שהוא ערוך, והם מומחים בזה'. אם אני אצא מעולה זה רק בגלל שהם ערכו את זה עכשיו כדי שאני אצא מעולה. אבל לקחו ממני את החופש שלי, את השפיות שלי. אז מה זה משנה איך אצא? יש את הסדרה 'UnREAL' (סדרת דרמה אמריקאית שמתארת ניצול והשפלה של מתמודדים בתוכנית ריאליטי - ר"ש) . זה בדיוק מה שעברתי, אחד לאחד. אני כבר לא אני".
razs@yedioth.co.il
לפנייה לכתב/ת 
