מייצאים עיצוב ישראלי

איפה שלא תתקעו סיכה על מפת העולם, מבוטסואנה, דרך צ'ילה ועד סין או ארה"ב, סביר להניח שתמצאו טביעת אצבע של יזם או אדריכל ישראלי. בעבר התגאנו ביצוא תפוזים, היום זה ההי טק שמוביל את קטר הייצוא הישראלי אבל בשנים האחרונות הולך ותופס תאוצה ענף יצוא חדש: אדריכלות ועיצוב. יותר ויותר אדרכלים ישראלים נוגסים בזירת העיצוב העולמית. האדריכלים שהצליחו לפרוץ את גבולות הארץ עובדים כמובן גם בישראל ופרויקטים בתכנונם קובצו בספר «דירות בעיר» שיצא לאור לאחרונה ונכנס לרשימת רבי המכר. קבלו הצצה לכמה מהאדריכלים והמעצבים הישראלים המובילים והפרויקטים שלהם בחו"ל.

אבנר ישר

"בחמש השנים האחרונות, המשרד שלנו התפרס על פני 18 מדינות, רובן במזרח אירופה", מספר אדריכל ישר. "היינו מעורבים בעשרות פרויקטים - משרדים, מגורים, מסחר ומוסדות ציבור".

בסנט־פטרסבורג ברוסיה אחראי המשרד של ישר על פרויקט "טריומף פארק" הכולל 10,000 דירות בשכונה חדשה בעיר. "כשהגענו לשם, השטח היה חקלאי והיו בו חממות בצל. כיום חצי מהפרויקט כבר בנוי ומשווק והחצי השני בבנייה", מספר ישר. פרויקט נוסף שלו בסנט־פטרסבורג הוא "פלנטוגראד" (עיר הפלנטות). מדובר בשכונה חדשה שנמצאת בתכנון מתקדם, הכוללת 35,000 דירות, מוסדות ציבור, מרכזים מסחריים, משרדים, בתי ספר, מרכזי תרבות ואולם קונצרטים.

בית פרטי בפנמה. עיצוב של שרון אקר־מיכאל ודניאל חסון

בהודו אחראי ישר על תכנון שכונה חדשה בהיידרבד עם 3,500 דירות ב־16 מגדלים. ישר: "בהודו לא שמים דגש רב על המרחב הציבורי, ובפרויקט הזה הצגנו קונספט שעיקרו הוא המרחב הציבורי, שבו אין מכוניות כלל ויש גנים, עצים, מרכז שכונה ובו חנויות, בתי קפה, בריכת שחייה ומכון כושר. בכל ביקור שלי במקום אנשים מספרים לי כמה הם נהנים לחיות בתנאים כאלו. רעיון ישראלי שמתאים למקומות אחרים", אומר ישר שמתכנן בהודו שכונה של 3,500 דירות בבנייה מעורבת של צמודי קרקע, בניינים נמוכים ומגדלים.

איך העבודה בחו"ל משפיעה עליך מקצועית?

ישר: "העבודה מעבר לים היא בראש ובראשונה חוויה פוקחת עיניים, מרחיבת אופקים. המגע עם תרבויות אחרות, תנאים חדשים, גורמת לחשיבה מחודשת ואחרת, על אספקטים שונים בעבודת התכנון. האור אחר, האקלים אחר, האנשים אחרים. הרבה הנחות עבודה שלפיהן אנחנו עובדים בארץ, דורשות בחינה ולעיתים הגדרה מחדש. החוויה האישית הנובעת מכך היא מצב מנטלי של דריכות, ערנות ולימוד".

האם יש שוני בין עיצוב בארץ לבין חו"ל?

מלון גרנרי בוורוצלב, פולין. עיצוב של גוטסמן שמלצמן

"יש שוני בין עיצובים שונים בארץ. לקהלים שונים ולתקציבים שונים יש עיצובים שונים. השוני בעיצובים נובע מהשוני בין בני אדם. כך, שבתכנון ועיצוב בחו"ל יש הבדל. הטעם הרוסי שונה מאוד מהטעם ההודי, ושניהם שונים מהטעם הישראלי. הצבעוניות בהודו שונה מאוד מהצבעוניות באירופה. אורחות החיים והמנהגים החברתיים, השונים מארץ לארץ, משפיעים גם הם על העיצוב, על בחירת החומרים, הצבעים, השימוש באור.

גל נאור

גל נאור, בתו של יצחק תשובה, הובילה בניו־יורק את עיצובו מחדש של מלון הפלאזה. "זהו פרויקט מאוד מורכב שכלל שימור מחמיר של חוץ ופנים. לקחנו מלון של 860 חדרים, והפכנו אותו לבניין עם שימושים מעורבים הכולל 175 דירות ייחודיות, 252 חדרי מלון, אולמות אירועים וכנסים, ושתי קומות של מסחר ובילוי", היא מספרת.

בנוסף אחראית נאור על כמה בנייני מגורים בניו־יורק:

מלון טילטון בוורוצלב, פולין. עיצוב של גוטסמן שמלצמן

• The Link, ברחוב 52 והשדרה ה־8, מגדל מגורים חדש בן 48 קומות המכיל כ־200 דירות.

• Astor Place 21, בניין לשימור הממוקם בלב מנהטן, בסמוך למכללת קופר יוניון. מדובר בבניין מסוף המאה ה־19 שנבנה כספרייה. בתכנון החדש הוקמו 49 דירות ייחודיות שלכל אחת מהן עיצוב שונה.

• Hugh O’niell, בניין לשימור בלב צ'לסי שהפך לבניין מגורים.

• Grand Madison, בניין לשימור במנהטן שבו תוכננו 200 דירות, לופטים ודופלקסים.

בית דואר שהפך למלון בוטיק בברלין. עיצוב של גל נאור

בברלין אחראית נאור על עיצוב בית הדואר Postpalace שהפך למלון 5 כוכבים עם 252 חדרים, ועל תכנון בית הדואר Postfuhramt שהוקם באמצע המאה ה־19 וכעת יש בו תמהיל של מלונאות, מגורים, מסחר, וגלריה לאמנות.

כעת משתתפת נאור בתחרות אדריכלים לעיצוב בניין במינכן, שאף הוא היה בית דואר וכעת יהפוך למלון. ובלונדון נאור מתכננת קונספט שלם לאחד מבנייני הפרלמנט 1 Buckingham Gate סמוך לארמון המלכה.

נאור: "העבודה בחו"ל משפיעה רבות על הדרך שבה אני ניגשת לפרויקט, בוחנת ומנתחת אותו. אחד העקרונות המנחים בפילוסופיה האדריכלית שלי הוא להיות Site Specific. כל פרויקט חייב להיבחן במקום שבו הוא ממוקם ובתרבות אליה הוא שייך. לטעמי, זהו חלק מהותי בבניית קונספט ומהות לפרויקט. מעבר לכך, העבודה האדריכלית בנויה תמיד משילוב של צוותים מקצועיים רבים: הנדסה, ביצוע, היסטוריונים, יועצים שונים לדיסיפלינות השונות, אנשי שיווק, אנשי מיתוג, אנשי תפעול, בעלים וכן הלאה. זה תמיד מרתק לשמוע, לראות וללמוד היבטים חדשים וטרנדים חדשים. אני מוצאת את עצמי חולקת את ההבנות שרכשתי בדרך בין הפרויקטים. לטעמי זה מעשיר, מאתגר ומעודד לשפר וליצור כל פעם מחדש".

פיצו קדם

בית מגורים בניו־יורק. עיצוב של גל נאור

במשך שנים דואגת משפחת בינדלה להאכלתם של תושבי שווייץ במזון איטלקי. המשפחה שהפכה למוסד בשווייץ מפעילה 42 מסעדות ומחזיקה יקב בטוסקנה. לישראל הם הגיעו במקרה, בעקבות הבן הצעיר שהתאהב בתל־אביב ופתח בה בשנה שעברה את המסעדה בינדלה. משם היתה הדרך קצרה לחיבור בין אדריכלי המסעדה התל־אביבית שאיתם עבד, פיצו קדם וסטודיו ברנוביץ־אמית, ובין המסעדנים הוותיקים. כעת שוקדים קדם וברנוביץ על תכנונה של מסעדה חדשה בשווייץ, באזור Europaallee, מתחם ישן שמתחדש ומשלב בין מגורים, משרדים ומקומות בילוי הסמוכים לתחנת הרכבת הראשית. המסעדה מתפרסת על פני 450 מ"ר וממוקמת בבית הדואר הישן של ציריך שמיועד לשימור, והאדריכלים התבקשו לשלב בין ישן לחדש ובין מסורת לעדכניות. העיצוב שואב השראה מהחומריות של הבניין ההיסטורי ומתחנת הרכבת הסמוכה. "האדריכלים השווייצרים שעבדו עם המשפחה תמהו בתחילה מדוע מביאים אדריכלים מישראל, אבל זה עבר ברגע שהצגנו את ההדמיות", מספר קדם.

יש הבדל בין העבודה בישראל לעבודה בחו"ל?

"העבודה בחו"ל מחדדת עד כמה אדריכלות היא שפה בינלאומית שחוצה גבולות גיאוגרפיים ומחברת בין כולם. ההבדל המהותי הוא שבתרבות בחו"ל יש הרבה יותר הערכה לדמות האדריכל ולתפקיד שלו. בחו"ל מצפים מהאדריכל להרבה יותר — ללקיחת אחריות אינסופית, לפיקוח ולשליטה בכל פרט".

במשרדו של קדם שוקדים על פרויקטים נוספים מעבר לים, החל בבתים ללקוחות פרטיים בקורפו וברובע המארה בפריז, ועד למשרדים במגדל הסחר העולמי החדש במנהטן.

בית פרטי בלונדון. עיצוב של דנה אוברזון

לילך לב ואילן גרגיר

משרד האדריכלים לב גרגיר עוסק בשגרה בתכנון דירות ובתי יוקרה. לפני כמה שנים תיכננו צמד האדריכלים דירת נופש בתל־אביב עבור בני זוג אמריקאים. "בני הזוג הגיעו אלינו עם חששות כבדים וחוסר אמון בנוגע לאדריכלות המקומית. הם רצו להטיס לארץ את האדריכל שהם עובדים איתו בחו"ל. בפגישות שהיו לנו איתם הצלחנו לשכנע אותם שייתנו לנו הזדמנות, אבל רק לאחר שהוצגו בפניהם ההדמיות הם הרגישו בטוחים", מספרת לילך לב.

כשהגיע הרגע לשפץ את הלובי במשרדי החברה של אותם בני זוג, הם פנו שוב ללב־גרגיר. "העבודה מול האדריכל המקומי בארה"ב הייתה מעניינת לשני הצדדים. יש להם ידע רב, אבל הוא בתחומים מאוד ספציפיים. יש להם חנות חומרים ענקית שכולה טפטים, שטיחים וחומרי גמר. בישראל מגבשים קונספט ועובדים סביבו. תמיד מתחילים ברעיון. זה משהו שזר להם. הבדל נוסף הוא שהם לא משתמשים בצבע לבן. במינסוטה יורד שלג שמונה חודשים והחוץ בוהק רוב הזמן, לכן הם נמנעים מצבע לבן בחללי הפנים, אפילו בתקרה".

לובי בניין במינסוטה. עיצוב של לילך לב ואילן גרגיר

עופר רוסמן (משרד הירש־רוסמן־אביצור)

פתיחתן של שתי תחנות הכוח שנבנו בגבון הייתה בגדר חג לאומי. נשיא המדינה האפריקאית הגיע לטקס הפתיחה של המבנה שתוכנן ונבנה על ידי ישראלים. שתי התחנות תוכננו על ידי משרד האדריכלים הירש־רוסמן־אביצור, שגם פיקחו על הבנייה באתר. "בגבון אין ידע מספק בבנייה, בטח לא בסוג מבנים כזה. מה שהיה מדהים בתהליך הוא שהתכנון היה צריך להיות תפור עד הבורג האחרון כי כל המבנה נשלח בספינות מישראל — החל בקונסטרוקציה, דרך אסלות וניקוז וכלה בנורות. כל בורג הגיע מישראל, אפילו פריטי הנגרות של חדר הבקרה. היינו צריכים להיות מאוד מדויקים", מספר עופר רוסמן. "האתגר היה מטורף. כשאנחנו מתכננים לסקטור פרטי וציבורי הרבה פעמים דוחפים אותנו להתחיל לעדכן תוך כדי תנועה. במקרה הזה הכל היה צריך להיות סגור ותפור עד הבורג האחרון. אם כאן שוכחים לתכנן מתלה למגבת זו לא בעיה לרכוש ולהרכיב, שם אין — מה ששכחת ולא נשלח עם המכולה יתעכב במשך חודשים".

דניאל חסון

בין שלל עיסוקיו, מעצב הפנים דניאל חסון מתכנן בתי מגורים יוקרתיים מעבר לים. כיום הוא עסוק בתכנונו של בית בקאן ובנייתה של וילה למגורים בפנמה, שאותה הוא מתכנן בשותפות עם האדריכלית שרון אקר־מיכאל.

לעבוד בחו"ל זה שונה מלעבוד בארץ?

חסון: "זה בדיוק אותו דבר. כשעבדתי על בית בלונדון היה לי קבלן ישראלי ו־90% מחומרי הגמר נבחרו בישראל, אצל חברות ישראליות, ונשלחו ללונדון. בבולגריה תיכננתי רשת בתי קפה ועבדתי עם מפקח מקומי, ובפנמה יש אדריכל מתאם. אני נוסע כל חודשיים בין הפרויקטים ומוודא שהכל מתנהל כשורה".

אין הבדלים בתפיסות?

"קיימת בחו"ל תפיסה שונה לגמרי של חלוקת חלל ומרחב. הם ניגשים לחלל ולחומריות בצורה אחרת. הסגנון הישראלי אקלקטי כי אנחנו מורכבים מערב רב של עמים שהתקבצו וכל אחד הביא קצת משלו. אני משחק בין סגנונות באקלקטיות מרובה כי אני חושב שזה מה שיש לנו בארץ".

שרון אקר־מיכאל

בארץ מתמחה שרון אקר־מיכאל בתכנון ועיצוב בתים פרטיים ודירות, ובימים אלה היא עסוקה בתכנון האדריכלי לבית פרטי בפנמה, שמתפרס על פני ארבע קומות ו־4,000 מ"ר שייבנו על גבי מגרש 3 דונם. בקומה הראשונה סלונים ומטבחים, בקומה השנייה חדרי שינה, ושתי הקומות העליונות מיועדות לילדים. על הגג תוכננו חדרי כושר וספא.

"זו פעם ראשונה שאני עובדת בחו"ל", היא מספרת. "הלקוחות הגיעו לדניאל חסון שצירף אותי לצורך התכנון האדריכלי. הם פחות התחברו לעיצוב שיש בפנמה והחליטו לתת במה לאדריכלים ישראלים".

איך זה לעבוד בפנמה?

"קנה המידה וגודל השטח מטורפים וכך גם הסביבה. הבית יושב על הים ותיכננו בו בריכות כמו במלון בוטיק. יש שם מרחבים ומרחבי בנייה שאין בארץ. חדר השינה של ההורים, למשל, הוא בגודל 50 מ"ר. אלה לא גדלים שאנחנו רגילים לעבוד בהם בישראל".

קל לעבור לעבוד במרחבים כאלה?

"הקושי הוא להשתמש ב־1,000 מ"ר. אילו פונצקיות צריך ואיך מיישמים אותן בתוך הפרופורציות האלה. האתגר הוא ליצור חלל נעים שאפשר לחיות בו, למרות הגודל".

יש באדריכלות שלך משהו ישראלי?

"לא, אבל אני לא באה לעבודה בחו"ל מעמדת נחיתות. הרמה בארץ מאוד גבוהה, בפנמה יש קהילה גדולה של יהודים ויש גאווה של הלקוחות על כך שהאדריכל שלהם ישראלי".

עמי שמלצמן ואסף גוטסמן

משרד האדריכלים גוטסמן־שמלצמן הוקם בפריז בשנת 2003 על ידי האדריכלים עמי שמלצמן ואסף גוטסמן ויש לו סניף מקומי ברשפון. "ההחלטה שלנו לעבוד בחו"ל היא אסטרטגית. כשרצינו לעבור לעבוד מווילות לקנה מידה גדול יותר ולהתעסק בנושאים מורכבים יותר החלטנו לעשות את זה בחו"ל מכל מיני סיבות", אומר גוטסמן. "שנינו גדלנו בחו"ל, למדנו בחו"ל וחזרנו לישראל, באיזשהו שלב רצינו להיות מעורבים בדיון הגלובלי של האדריכלות ועברנו לפריז עם המשפחות".

היום פועל המשרד בישראל ובחו"ל, ובין היתר תיכנן מלון סוויטות בפולין שהוקם על גבי חורבות של אסם תבואה מתקופת הרנסנס. כיום הם מתכננים שני פרויקטים גדולים למגורים ומלון בניו־יורק, וכן פרויקטים נוספים בצרפת ובפולין. בעיר ורוצלב בפולין הם מתכננים 50,000 מ"ר שמיועדים לשימוש מעורב — מלון, מסחר, מגורים, מסעדות, ספא ומשרדים.

דנה אוברזון

לאחרונה סיימה דנה אוברזון את עיצוב הפנים של בית לשימור בלונדון, שתוכנן עבור זוג ישראלי. הפרויקט נמשך שנה שבמהלכה היא עבדה בשיתוף עם צוות אנגלי שהיה אחראי על היתרי השימור. "מעבר לחוקי שימור בריטיים, ששונים מאלה שיש בישראל, היה מעניין וכיף לעבוד עם הפועלים והצוות המקומי מבחינת סדר, ניקיון וארגון", היא מספרת.

יש הבדל בעבודה בין המקומות השונים?

"התמודדות עם פרויקטים בחו"ל מעשירה את הידע ואת הניסיון. הבדל בולט הוא השוני בפרופורציות של הבית ושל החדרים. מדובר בבית אנגלי מסורתי, עם גרם מדרגות גבוה וצר, חלל ששונה לחלוטין מכל סוגי החללים שאנחנו רגילים אליהם בישראל, וכמובן שהשימור עצמו יצר מגבלות רבות. שוני נוסף הוא התמודדות עם תאורה טבעית. אנחנו רגילים לחיות במדינה שטופת אור ובחללים עתירי חלונות שמכניסים פנימה אור טבעי ומשפיעים גם על הנראות של הצבעים. שם המצב שונה לחלוטין ולכן כל ההתייחסות לאור וצבע אחרת. נושא האור, דבר שטבוע בנו, לא קיים שם".

• עבודות מקומיות של אדריכלים שמשתתפים בכתבה מופיעות בספרה של שרון היבש "דירות בעיר".