סתיו, הר וים

כשהבנות שלנו היו זעירות, עלינו כמנהגנו בסתיו לעוספיה. אחי, אדם מצחיק עד בכי, הסביר לבנות על הדת הדרוזית, הכפרים וההיסטוריה.

דניה מתברר, לא ממש הפנימה את ההסבר: תגיד - יש עכשיו הרבה דרוזים? בוודאי! - הוא ענה מיד - הסתיו הוא העונה שלהם!

ואתם יודעים מה? הוא צודק. הסתיו, שמעמיק לחורף, הוא העונה הנפלאה של כפרי הדרוזים, יערות הרכס, שבלולי החוף, סיורי יקבים וטבילות שקטות. גם המחירים, אצל תיירני האזור, צונחים. בכל זאת סתיו בחלונות.

חוף דור נחשולים הוא הדהב והנואייבה והשארם א־שייח' שלי, עד היום. בקיץ אין לי מה לחפש שם, מה גם שאני באה לשחות ולצוף ומדוזות אינן משתלבות בתכנית.

מסעדת אנדארין

הדרך היא המסר

כשהמוני וחמסיני הקיץ נמוגים, עמוק בסתיו, מתחילה העונה שלי. בעיניי זוהי שעתו עתירת היופי של אזור כרמלים. בעיניי הוא דומה לחוף התכלת הצרפתי: גם כאן יש רצועה צרה של חול וחוף, וממזרח לה רכס ענף. בדיוק מה שהצרפתים מכנים "הארץ האחורית" (Arriere Pays).

עשרות שנים אני מקיימת טקס דתי עמוק בספטמבר: אורזת סבון ושמפו נפלאים ובושם מצוין, מגבת חוף גדולה וכמה דיסקים, ופותחת את עונת הרחצה הפרטית שלי.

הטקס חל תמיד ביום חול: הראש משתחרר ברגע שבו מופיעים מטעי הבננות, ורכס הכרמל הולך ומגביה. הדיסקים הם של זמר עברי כי נוף הסתיו המנומנם הזה, הכרמל, הים והמטעים הוא הישראלי ביותר שיש.

החוף ריק! אחרי טבילה ושחייה ומקלחת ובושם אני יודעת שבתהליך פעפוע מסתורי נותרו רעלי הנפש (טוב, חלקם!) במים המלוחים. חוף דור היה ויהיה הפסיכיאטר, הפסיכולוג והמאמן האישי שלי. אם יש זמן ואם היחזקאל הפרטי נעתר ומצטרף, עולים לדאלית אל כרמל למסעדת אנדארין לאכול (תיכף תבינו).

אם מסעדת מלון נחשולים פתוחה (יום חול, כן? אחרי סוף העונה). אנחנו רובצים אצל השף עופר בן גיגי במרפסת המקורה לארוחת גן עדן. לפעמים אנחנו גונבים עוד יום בחופשה השנתית שלנו בנחשולים, ואז מעפילים למעלה, לשיטוט בכרמל, בין עשרות שכיות רגועות (בינתיים). הנה ההמלצות שלי בכרמלים (ויש עוד המון באתר עמותת התיירות):

• מיומנה של שבלולית

היה גשם? נרטבה האדמה? בואו איתי לפצוח בחג השבלול! בואו לרכס המחבר בין חופי וחוף הבונים. רק בסתיו, במיוחד אחר הגשם, חורגים המון שבלולים מהוריהם ובוחרים להזדווג כאן בקולי קולות, על השביל. לא, הם לא התחילו לגנוח בעוז, אבל הבתים שלהם מקרקשים כמו מיומנה בקרחנה.

ילדים יסתפקו בחיזיון הזה, ואז גם ב"אי הצדפים" המרהיב (בחלקו האחורי המרכזי של לשון היבשה בין חוף דור לחוף נחשולים).

• מסעדת אנדארין: מגמה מעורבת

הקסם השופע של מסעדה זו נובע מתמהיל בלתי־שגרתי. בעלת המקום, משפחת חלבי הדרוזית הענפה והמוכרת, משלבת בין שמות עבריים לבניה (עמית ואייל), עריכת דין בחיפה במשרד הוותיק של אבי המשפחה והבנים, לטיפוח מסעדה מעורבת. כל זה זולג אל התפריט, האשכנזו־דרוזי־צרפתי, ולקהל המעורבב לחלוטין גם הוא.

המסעדה, שעברה גם מתיחת פנים ושיפוץ כללי, כולל הרחבת היקפים, מתגאה בתבשילים המסורתיים הדרוזיים כמו המנסף העשיר, שהוא תבשיל כלולות, לצד טכניקות ורטבים מאסכולה מערבית למשעי. הרבה דגים ופירות ים, בכל אסכולה אפשרית, והכנאפה הטרייה, המצוינת והידועה בציבור.

אזהרה: לא בשבת בצהריים!

מסביב: לעלות מהים, לזלול, להתפלל, לקנות. מיקום צבעוני ומרכזי.

• תה מארלי

הנה התה הערב, הנפלא, של העדה הדרוזית. במקור הוא נועד לחיזוק נשים יולדות אך כדאי שגם גברים שאינם בהיריון יכירו את נפלאותיו.

פגשנו אותו בכל צימרי הגליל הדרוזי וגם באל־מנזול, צימר דרוזי מקסים בעוספייה, אבל אנחנו מבקשים אותו בכל מסעדה דרוזית שאליה נקלענו, ובעצם למה שלא תכינו לבד? קל להתקין את החליטה המבושמת הזו של עלים ושורשים וקליפות, שיש לה מאות גרסאות ביתיות. הסתיו כבר פרץ והערבים הארוכים החלו.

את המארלי האשכנזי הביתי שלי מכינים ממקלות קנמון, פיסות ג'ינג'ר, עלי לואיזה, מסמרי ציפורן, כדורי פלפל אנגלי וזירעוני הל. תנו לכל להיחלט במים רותחים עשר דקות, עם שקית תה משובח ניטרלי. הדרוזים אינם מחזקים בוודקה. אני דווקא כן.

• סיור עם אוכל בגבעת זמרין

הסתיו הוא גם עונת הסיורים: הסיור הזה מודרך על ידי דגנית אזולאי, בעלת מסעדת "אדמה" בזכרון־יעקב, ומשלב, כמובן, גם ארוחה, כולל חצר עם בריזה וצמחי תבלין, וכולל גם את הנוף להרים ולים.

תבקרו בבית לנגה ובבית הכנסת העתיק של זכרון, תצפו על שפיה וודי מילק, תעברו בדרך היין ותסיימו בגבעת זמרין (כך קראו למקום לפני היות זכרון־יעקב) ובארוחה. דגנית: 054־4315094.

עלות: 147 שקל לסיור + ארוחה.

ונקנח בקונצרט

בקיצור גדול, אומרים שהוא האולם בעל האקוסטיקה המופלאה ביותר בישראל. אין לי כלים להשוות, אבל כדאי לפתוח או לקנח בקונצרט או במופע מוזיקלי במרכז האמנות "אלמא" החדש בזכרון (מה שכולנו זוכרים כ"בית מבטחים") המשקיף אל הנוף. המלון החדש עוצר הנשימה ומסעדת אורטוריו שבה טרם הספיקותי לבקר. www.elmahotel.co.il.