הרפתקה בוטנית

מכירים את המטיילים שסוחבים מגדירי צמחים עבי־כרס ועוצרים לצד כל עלה ירקרק בהתלהבות? ואז הם מצלמים, מעלים לפייסבוק ומחכים לתגובות של חובבי בוטניקה כמוהם. האחרונים מצדם מגיבים, מתווכחים על הזיהוי ומוסיפים מידע משלהם. אנחנו עוד לא שם, אבל מי שמתחיל עם העניין הבוטני, כדאי שיידע שיש סיכוי טוב שההתמכרות אכן תבוא. אז נתחיל בקטנה, ומכאן הכל תלוי בכם.

נימפיאה תכולה בשמורת עין אפק

נעים להכיר: בכל הצניעות, אין ספק שהנימפיאה היא מהצמחים היפים בעולם. רק השם שלה כבר מעורר את הדמיון: היא קרויה על שם הנימפות היפהפיות שכיכבו במיתולוגיה היוונית, והעבירו את זמנן לצד מקורות מים.

בני האדם הנציחו את הצמח המיוחד והמרשים הזה עוד בימי קדם, וארכיאולוגים ברחבי העולם ‑ ממצרים ועד דרום אמריקה, מדרום אסיה ועד אירופה ‑ גילו ממצאים שעליהם מופיעים עיטורים של נימפיאות.

דורון ניסים, רשות הטבע והגנים

לדברי הבוטנאים, מדובר ב"צמח עשבוני רב־שנתי". נשמע יבשושי, אבל זו האמת. הנימפיאה גדלה במים מתוקים, והיא רק נראית צפה ומשוחררת לחלוטין. למעשה יש לה קנה שורש המשמש עוגן בתוך הקרקע. והצבעים? מיזוג שובה עין של לבן, כחלחל, סגול ומה שביניהם. עונת הפריחה שלה מתחילה באביב ומסתיימת בספטמבר, אז כדאי למהר.

איפה לראות: בדיוק כפי שהנימפיאה התכולה היא צמח בוטיק, כך גם שמורת עין אפק נדמית כשמורת בוטיק. השמורה הזו משמרת את נופי הביצה שרובם כבר אבדו מהארץ. אל תוותרו על "שביל הביצה" ‑ שביל טיול חווייתי שיספק לכם הזדמנות "ללכת על המים" וליהנות ממראות הביצה מנקודת המבט של עופות המים, כשהכל מוקף בצמחיית גדות עשירה. יש פה גם נקודת תצפית לעבר עדר התאואים שחי פה, מבנה טחנת קמח היסטורי שבו תצוגה חקלאית ותערוכות אמנות מתחלפות, שבילי טיול קסומים לצד המים ועוד. והנימפיאות? בשמורה זו מצוי "גן מקלט" לצמחים, המשמש בית מוגן לצמחים נדירים או כאלו שבסכנת הכחדה. שם תגלו את הנימפאות, לצד חברים נוספים שמרגישים פה בבית.

הגעה: בצומת עין אפק (כורדאני) שבכביש 4 פונים מזרחה לרחוב התל (כביש 7911 בקריית ביאליק), ומשם לפי השילוט.

הביאנלה הרביעית ‑ תערוכת "מים־אש" בעין אפק: כמדי שנה, גם השנה מוצגת בעין אפק תערוכת אמנות. השנה זו תערוכת הדפס של אמנים מרחבי הארץ בנושא "מים־אש", והיא משלימה את קודמתה "אדמה־רוח". ראשון עד שני 27.9־5.10. ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לאתר, חינם למנויים.

חורבת קרתא

"עץ פו הדב" בשמורת תל דן

נעים להכיר: לפני שנספר על פו הדב, בואו נדבר על משפחתו המורחבת: עצי המילה הסורית. מדובר בעץ נשיר כך שאם תחכו כמה חודשים, לשיא החורף, תגלו עץ עירום לחלוטין. עץ המילה הסורית, קרוב־רחוק של עץ הזית, מאופיין בצמיחה מהירה יחסית, למרות שהוא אינו זקוק למים רבים כדי לשגשג. הוא מגיע לגובה של 6־7 מטרים ורוחבו המרשים יכול להגיע ליותר מחמישה מטרים.

איפה לראות: הפעם נשלח אתכם לראות עץ ספציפי, עם שם משלו, סיפור וגם הרבה השראה. בשמורת הטבע תל דן שבגליל העליון ‑ מרחב גדוש בפלגי מים, צמחייה עבותה ותחושה אירופית ‑ גדלים לא מעט עצים עתיקים. אחד מהם הוא מילה סורית כבן 120 שנה. הישיש הזה מתהדר בגזע אדיר שבו חללים שילדים יכולים להיכנס אליהם ולדמיין ארץ פלאות. לכן, כבר לפני שנים רבות הוא זכה לכינוי "עץ פו הדב". תחקרו היטב את השמורה המקסימה הזו, שבה שבילי טיול לצד המים, תל ארכיאולוגי מרתק וגם בריכת שכשוך קרה־קרה.

הגעה: על כביש 99 (קריית שמונה־מסעדה), כ־11 ק"מ מזרחית לצומת המצודות, בסמוך לקיבוץ דן.

שמורת הר מירון

ארץ פלגי מים – בשמורת תל דן: מסע מופלא אל גן העדן והמעיין הקרסטי הגדול במזרח התיכון, המקבץ בשטח קטן ריכוז חשוב וייחודי של נופי מים, צמחייה, סיפורים היסטוריים וממצאים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות חובקת עולם. שלישי עד חמישי 29.9־1.10 בשעות 11:00, 13:00, 15:00. ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לאתר, חינם למנויים. עוד באתר: פעילות "פקחים צעירים" — מסע משפחתי של שאלות ותשובות.

סתוונית בכירה בשמורת נחל כזיב

נעים להכיר: בימים אלו מותחת הסתוונית הבכירה את איבריה ומתחילה לפרוח בסגול עדין, מנקדת ביופיה את צדי שבילי הטיול באזורים מסוימים בצפון הארץ. הסתוונית היא צמח פקעת, והיא משגשגת בעיקר במקומות מוצלים, במיוחד לצד עצי אלון. הפקעת של הסתוונית רעילה, אבל יש בעלי חיים שהצליחו לפתח עמידות נגדו ולהתענג עליו. למשל הדרבנים. הפריחה נמשכת עד דצמבר, אז אין לכם מה למהר.

איפה לראות: אם אתם רוצים לשלב טיול בוטני עם שכשוך טרום־סתווי, שמורת נחל כזיב היא המקום בשבילכם. המקום בעל הסיכוי הטוב ביותר לפגוש סתווניות יהיה המסלול שנמתח מחניון מצפה הילה ועד לנחל עצמו. השביל יוביל אתכם בחורש צפוף, יפגיש אתכם עם הנחל, על פלגיו, בריכותיו ומפלוניו. אל תוותרו על ביקור בעין טמיר הסמוך, אחד המעיינות המפורסמים של הנחל. המסלול לא קל, בעיקר כי הדרך חזרה נעשית בעלייה. אבל מי שרוצה לשכשך ‑ צריך לשלם.

“עץ פו הדב” בשמורת תל דן

הגעה: מכביש 89 מגיעים למצפה הילה ומחנים בחניון המשולט. חוברים לשביל שחור, יורדים לכיוון הנחל וממשיכים מעט מזרחה בשביל ירוק עד עין טמיר. חוזרים באותה הדרך: סך הכל כ־4.5 ק"מ.

מיזם אוצרות הגליל ורשות הטבע והגנים יפעילו בסוכות היסעים (שאטלים) בחינם בנחל כזיב ‑ בקטע שבין עין זיו לעין טמיר, בתאריכים 28.9.15־3.10.15 ובשעות 9:00־17:00. פרטים באתר www.ozrothagalil.org.

אלוני התבור בשמורת אלוני אבא

נעים להכיר: לפני מספר שנים התגלה בשמורת יער אלוני אבא האלון הגדול בישראל: גזעו הקשיש מתהדר בהיקף של 5.3 מטרים, ובו תקוע מסמר גדול וחלוד. מי תקע אותו שם? אף אחד לא יודע. מה שבטוח, מדובר באחד העצים המרשימים בישראל.

עד לפני מאה ומשהו שנים, שטחים נרחבים באזור השרון היו מכוסים ביערות של אלון התבור. כיום כמעט לא נותר מהם זכר. העץ המרשים הזה מתנשא לגובה מרשים ומסוגל לחיות מאות שנים ‑ אם רק מאפשרים לו. פירותיו הם הבלוטים המוכרים, הנחשבים מעדן של ממש עבור בעלי חיים רבים — מחזירי בר ועד עורבנים. בעבר הכינו מהבלוטים תרופות שונות למגוון תחלואים, בעיקר כיבי קיבה ושאר ענייני בטן.

איפה לראות: כאשר השמש מתחילה להראות סימנים של גלישה מערבה והאור נהיה רך, סעו ליער אלוני אבא, בו ממתינים לכם מסלול חמוד, בלי דרמות מיותרות אבל עם הרבה שלווה. וגם אינספור עצי אלון התבור. כאן, על הגבעות הרכות של הגליל התחתון, תמצאו יופי של מקומות התבודדות לצד עצים קשישים שעושים פוזות למצלמה.

הגעה: מצומת אלונים פונים לכביש 7513, וכ־150 מטר לפני הכניסה למושב אלוני אבא תראו בצד שמאל שלט ורחבת חנייה מאולתרת. המסלול מעגלי וקצר (כ־1.5 ק"מ), ומסומן היטב בשטח. מדובר בשמורת טבע ואין לשהות בה בשעות החשיכה.

חצבים בשמורת טבע חורבת קרתא

נעים להכיר: לפעמים נדמה שהחצב עושה דווקא ‑ רק אחרי שכל חבריו כבר שכחו שהם פרחו, הוא מתחיל בשואו שלו. אז כן, גם בעונה זו יש מי שמואילים בטובם לפרוח למרות החום הכבד. החצב המצוי, שפריחתו מתרחשת מאוגוסט ועד אוקטובר, נחשב למבשר הסתיו ‑ אותה עונה ישראלית חמקמקה.

מדובר בגיאופיט, כלומר צמח בעל בצל, והוא מתהדר בעמודי תפרחת לבנים המתנשאים לגובה. בעבר עשו בו שימוש ברפואה, אם כי במינונים נמוכים, מאחר שחלקיו רעילים למדי.

מהיכן מגיע השם "חצב"? יש מורי דרך שאוהבים לספר על צירוף המילים "חצי אב", מאחר שהוא פורח בשיאו באמצע חודש אב. עם זאת, הסיבה האמיתית היא יכולתו לחצוב בסלע בעזרת שורשיו החזקים והעיקשים, ובכך להיות עמיד יחסית בפני ניסיונות עקירה. וזו גם הסיבה שבימי קדם נעשה בחצבים שימוש לסימון חלקות ונחלות.

איפה לראות: למרות שהחצב המצוי צומח כמעט בכל מקום בארץ, אחד המקומות המיוחדים והפחות מוכרים לפגוש בו הוא במסלול הטיול הקצר וגדוש הבריזה של חורבת קרתא, סמוך לעתלית. החורבה עצמה, הרובצת על גבעת כורכר גבוהה, היא שרידי מצד מרשים שהקימו הצלבנים במאה ה־12, עם יופי של נוף.

המסלול כולל גם טיפוס למרומי מבנה ששימש בריכת מים, שממנו נשקף נוף פנורמי של הים, רכס הכרמל ומה שביניהם. יש פה אפילו שורת עצי חרוב שנוטים על צדם במין עקמומיות בשל הרוח העזה הנושבת בחורף מהים ועוד. יופי של מסלול לשעות המוקדמות של הבוקר או אחר הצהריים.

הגעה: מכביש החוף עולים במחלף עתלית, פונים מערבה ואחר כך דרומה לכיוון עתלית. מיד לאחר תחנת הדלק פונים ימינה לחניון לימור. המסלול מסומן בצבע כחול.

חלמונית בשביל הפסגה – שמורת הר מירון

נעים להכיר: לחלמונית הגדולה יש יכולת מופלאה להניע מטיילים ממקום למקום רק כדי למצוא אותה. מסתבר שהנדירות משתלמת. הכוונה היא לנדירות בכל מה שקשור לזמן הפריחה — כשלושה שבועות בלבד. החלמונית, הקרויה כך בזכות הכותרת הצהובה שלה, כצבע החלמון, היא גיאופיט ממשפחת הנרקיסיים. היא יפה, היא גדולה באופן מעורר השתאות, ולמרות שפרחיה קרובים יחסית לקרקע, קל לזהות אותה מרחוק. כדי לדעת מתי היא פורחת, כדאי להתעדכן בפורומים שונים באינטרנט, ואז לצאת לדרך. אז יש לכם בערך חודש להתארגן.

איפה לראות: שביל הפסגה בראש הר מירון, בלב שמורת הטבע הענקית וירוקת העד, הוא מקום מעולה למבטים קרובים (חלמוניות) ורחוקים (הרי הגליל והגולן). שביל זה, שחולף בתוך חורש ים תיכוני צפוף ומלא קסם, יחשוף אתכם לפנורמה של נופים, מגובה של 1,208 מטר מעל פני הים.

המסלול אורך כשני קילומטרים, וכיאה לשמו הוא מעגלי.

הגעה: בכביש 89, כקילומטר וחצי מדרום לסאסא, פונים לפי השילוט להר מירון ולחניון הפסגה. המסלול כולו מסומן בסימון אדום.

סלוודורה פרסית ("עץ מברשת השיניים") בנחל סלוודורה

נעים להכיר: לא בטוח שהעץ הנדיר הזה, שמוצאו מאפריקה, הוא באמת עץ. למעשה, יש מי שרואים בו שיח ענקי. בכל מקרה, אין ספק שמדובר בצמח מרשים, שמציע גודש של צבע ירוק העוטף גזע סדוק ומעט עקמומי. ומה הקשר למברשת שיניים? מסתבר שבימי קדם השתמשו בענפיו הדקים כמברשת שיניים טבעית: חתכו ממנו פיסה דקה, ריסקו את הקצה באבן, ומיד ציחצחו. מאחר שמדובר במין מוגן, אל תנסו את זה בבית.

איפה לראות: אם אתם כבר מעוניינים לפגוש עץ נדיר ממוצא אפריקאי, מומלץ לפגוש את אחד הנציגים המרשימים ביותר שלו — זה שמצוי בקצה נחל סלוודורה במדבר יהודה. הוא כה מרשים, עד שהוא סיפק לנחל את שמו. הוא מופיע לקראת סוף המסלול — גדול, מרשים ורב־זרועות. הוא אפילו מחביא היטב בין ענפיו מעיין קטן. צאו להרפתקה קטנה בסגנון "חפש את המטמון" ומצאו אותו בעצמכם.

הגעה: בכביש 90, לצד ים המלח, בין שמורת טבע עין גדי למצפה שלם מחפשים את השלט "סלוודורה", המופיע בין אבני הקילומטר 250 ו־251. בצד המערבי של הכביש יש רחבת חנייה קטנה ונוחה. המסלול, הלוך ושוב, אורך כשני קילומטרים, והוא מסומן בסימון כחול (ניתן גם לשלב את השביל הירוק, המציע קטע קניוני נהדר). הולכים עד לעץ וחוזרים, ובדרך פוגשים מפל אדיר (ויבש) ומשטח סלעי עתיר מאובנים קדומים. הטיול בנחל דורש מיומנות הליכה במעברים מאתגרים.

• יש להצטייד במפות רלוונטיות וב"סיפור הדרך" עבור מסלולי הטיול השונים.

פרטים על אירועי החגים ופעילויות נוספות של רשות הטבע והגנים: טלפון 3639*,www.parks.org.il .