שלישי 13 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    איור: נטעלי רון רז
    כללי • 26.09.2015
    יהיו צחוקים
    אורנה בנאי וצביקה הדר חזרו לבמות, איל קיציס ועופר שכטר מנסים חומרים ואדיר מילר, שלום אסייג וישראל קטורזה שולטים בפסגה • הסטנדאפ הישראלי חי ושוקק מתמיד וזו הזדמנות טובה לבדוק עם כוכבי הז'אנר איך מצחיקים אותנו גם בימים קשים • וגם, פרויקט מיוחד: סטנדפיסט אחד מכל מגזר, דת, גזע ומין
    יואב בירנברג

    פתאום כולם רוצים להיות סטנדפיסטים. המקצוע הזה, שעדיין נחשב לקשה ביותר מבין מקצועות הבמה, שדורש מאה אחוז ריכוז וכולל אפס אחוז סבלנות מצד הקהל, מושך אליו בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים. זה התחיל עם צביקה הדר, אורנה בנאי וטל פרידמן, שחזרו לבמה אחרי שנים ארוכות בטלוויזיה, המשיך עם שחקנים כמו עופר שכטר, אלון נוימן, אורי גוטליב ואודי כגן ("משיח") שמנסים את מזלם עם מיקרופון ביד במקומות קטנים, ומי שמסתובב במועדונים הנכונים יוכל גם לפגוש את איל קיציס וכוכבים מפתיעים נוספים כשהם בודקים חומרים חדשים.

     

    אפילו חנוך דאום פתאום ממלא מועדונים שבועות מראש, ומוכתר כאחד מכוכבי הבידור העולים של ישראל. והוא בכלל לא ידע שהוא כזה (את חוויותיו הוא חולק בעמ' 28). "זה בא בגלים", מסביר שלום אסייג, מוותיקי הז'אנר ומי שהצליח לתרגם את ההצלחה הגדולה גם לטלוויזיה. "כשהכל התחיל, הייתה התלהבות גדולה מאוד וכולם עשו סטנדאפ, לדעתי אפילו ליהורם גאון היה מופע הומור. אחרי זה נהיה עוד זרם בבידור, וכולם הלכו למקום אחר. האמרגנים מניעים את השוק, ומחפשים כוכבי סטנדאפ כי קל לתפעל אותם. לא צריך תנאים מיוחדים — מיקרופון ומסך, ולא הרבה יותר מזה. אז באים שחקנים שאומרים — בואנ'ה, אפשר להתפרנס מזה טוב. אבל בין זה לבין הצלחה צריך עוד לעבור כברת דרך".

     

    בנאי, שהצטרפה לאחרונה לטרנד, אחרי שכבר הייתה מכוכבי הגל הקודם עם דמותה כלימור, מסכימה. "כשאני פותחת עיתון ביום שישי אני בשוק מכמות הסטנדפיסטים הטובים שפעילים היום", היא מספרת. "השפע הוא מופלא. יש כיום קרוב ל־30 סטנדפיסטים מעולים בכל רגע נתון, וזה מבורך. וכשיש מופע טוב, גם הקהל מגיע".

     

    מי שיפתח את עיתוני סוף השבוע, או יבחר אולם מופעים אקראי ברחבי הארץ, לא יוכל להתחמק מהסטנדאפ. הם הגיעו לקיסריה ולאמפי שוני, סגרו היכל תרבות שלמים וכל מועדון שמכבד את עצמו כבר ייסד סדרת מופעי בידור לאור הביקוש. "החדשות היום כל כך רוויות בדברים שכבר אי אפשר לסבול ובאסונות, ואנשים רוצים לשכוח", מסביר יעקב כהן. "רוצים להתנתק לשעה וחצי, ואם אפשר לצחוק קצת באמצע אז בכלל נהדר".

     

    הכוכב הבלתי מעורער של הסטנדאפ הישראלי, מי שמכנים בצד כ"שלמה ארצי של הבידור", הוא אדיר מילר. לסטנדאפ הוא נכנס מיד אחרי השרות הצבאי, ולמרות שמאז כבר הפך לכוכב טלוויזיה שגם מכר סדרה לאמריקאים, על ההופעות השבועיות שלו מול קהל הוא לא מוותר. לצידו בפסגה אפשר למצוא את ישראל קטורזה, אסייג וגם את רשף לוי. סטנדפיסטים פעילים וחזקים נוספים הם רותם אבוהב, ליטל שוורץ, אורי חזקיה, אבי נוסבאום, רועי לוי, שחר חסון, גורי אלפי ועוד עשרות רבים וטובים. "אני מופיע עוד מגיל 21, והבנתי שבכל פעם שיש משהו טוב הקהל מגיע", מספר לוי. "בערב הראשון שפתחנו קופה מכרנו 14 כרטיסים. לקח לנו שבע שנים עד שהגענו למצב של סולד אאוט, אבל זה ממשיך מאז קרוב לחמש שנים. הדרך הנכונה להסתכל על זה היא היא ללכת לרומן ארוך עם הקהל. זה לא סטוץ. אם הרומן הזה של שעה וחצי מגיע לשיא בסוף הערב ואתם מאוהבים, אז המופע יצליח והקהל ייצא עם חוויה שיזכור בהמשך. אם מישהו יעלה לבמה ורק יספר בדיחות בלי לפתוח את הלב של הקהל, הוא לא יצליח לאורך זמן".

     

    גם דור צעיר ובועט גדל כאן, מתחיל בקטן ולאט לאט הולך וגדל. ההופעות של ירון ברלד הן כבר מזמן מיתולוגיה, כולל שפיכת חלב, מים ושלל נוזלים על הקהל. לצידו נמצא גם דודו ארז, שלאחרונה החל לרוץ עם מופע שלם משלו ובן בן ברוך, שאמנם מופיע כבר שש שנים וחצי, אבל רק לאחרונה באמת זכה להצלחה הגדולה. "ביולי 2013 עזבתי חברה שהקמתי עם שותף, ועברתי לסטנדאפ", הוא מספר. "תמיד הייתי הכי מצחיק בכיתה, בצבא ובאוניברסיטה. הייתי תלמיד מצטיין. לא מופרע, אבל מצחיק את כולם. ניסיתי את מזלי בערב במה פתוחה והייתי כמובן גרוע מכולם, כמו כל מי שעולה ומנסה בפעם הראשונה. אבל זה היה רגע מכונן בחיי. אחרי אותה הופעה לא סימפטית, בלשון המעטה, היו פעמים טובות יותר, שבעצם נתנו לי את ההבנה שאולי אני יכול לעשות את זה".

     

    גם לכוכבים של היום, היו פעם הופעות בכורה. לפעמים מוצלחות יותר, ולפעמים מוצלחות הרבה פחות. "הייתי חייל בבופור במגלן ויצאתי לחמישה ימים הביתה", נזכר לוי. "התקשרתי למועדון ואמרו לי לבוא להופיע כבר באותו ערב. במשך חודשים בבופור כתבתי מופע וניסיתי אותו על החבר'ה. באתי, התרגשתי נורא, הקאתי בשירותים, ועליתי לבמה עם כובע צמר של ליצן. לא הצלחתי להשיג בקבוק מים מינרלים קטן כמו כולם, אז עליתי עם בקבוק של קינלי. התחלתי לדבר והקהל שאג מצחוק. תוך כדי עברה לי בראש המחשבה: אני לא מאמין שצוחקים, רק שלא ייגמר הרגע הזה. כמובן שבמופע השני התרסקתי".

     

    ההופעה הראשונה של פרידמן הייתה שנים לפני כן, בנובמבר 1988. לצידו היה השותף משה פרסטר. "ההדף שחטפנו מהקהל בצוותא היה ענק. צחוקים מטורפים. היינו בשוק. בכלל, כשצוחקים זה מדהים אותי בכל פעם מחדש. בשביל בנאדם כמוני, לעמוד מול קהל ולהצחיק זו המשימה הכי קשה, כי רמת הציפיות ממני מאוד גבוהה. אז עוד הייתי צעיר ויכולתי להגיד מה שאני רוצה, עכשיו יש לי ילדים ומשפחה. עברתי מרשיון ב' לרשיון משאית".

     

    יש בדיחות שמלוות אתכם מההופעה הראשונה ועד היום?

     

    לוי: "יש לי כלל — כל הופעה אני מספר בדיחה חדשה שכתבתי בדרך למופע, כך שהוא כל הזמן משתנה. מי שראה אותי לפני שנה ויבוא היום, יראה מופע אחר. יש לי בזיכרון חמש שעות של סטנדאפ, כך שבכל מקרה אני לא אתקע אף פעם".

     

    פרידמן: "האמת היא שיש לי בדיחה שרשף כתב לי לפני 15 שנה: הערב יופיעו כאן אמנים מהשורה הראשונה, שורה השנייה, השורה השלישית ואבי טולדנו".

     

    אסייג: "יש לי קטע שמלווה אותי מתחילת הדרך על סוגי המעשנים. זה קטע שעובד כבר 23 שנים, ושאנשים כבר מדקלמים אותו יחד איתי. היתרון הוא שהוא בנוי על מימיקה. כל פעם שאני עושה את הפרצוף, זה עובד שוב".

     


    פרסום ראשון: 26.09.15 , 21:01