"איבדתי חבר ללא תחליף"

ערב קודם הוא חגג יום הולדת 76 בחברת בני המשפחה, חברים קרובים ובת זוגו חני אילן. בשישי בבוקר עוד הספיק להחליף חוויות עם חני. אכלו ארוחת בוקר בבית שחלקו במכמורת, והוא הודה לה על החגיגה והעוגה והפרחים שאירגנה עבורו. ואז חני יצאה, כהרגלה, להליכה קצרה בים. כשחזרה הביתה היא מצאה את קירשנבאום יושב על כיסא במטבח, דומם ומחוסר הכרה.

"צעקתי לו בחוזקה: 'מוטי, מוטי, מוטי תענה לי', אבל הוא לא הגיב. צעקתי שוב, ושוב מוטי לא הגיב. התחלתי לעשות לו טיפול החייאה, ובמקביל התקשרתי למד"א. אמרתי להם 'תגיעו מהר־מהר בבקשה, זה מוטי קירשנבאום, תגיעו מהר'", סיפרה אילן בבכי זמן קצר אחר כך. "הם הנחו אותי בטלפון מה לעשות לו עד שהם יגיעו. ובאמת עשיתי מה שאמרו לי וראיתי שאט־אט הצבע חוזר לו לפנים. הייתי בטוחה שהכל בסדר, ואז הגיעו שני אמבולנסים עם פרמדיקים ורופא, ואחרי שעה של טיפול, כשאני זועקת ומתחננת 'תצילו את האיש החכם שלי', הם אמרו לי שלצערם מוטי הלך. מי היה מאמין שככה האיש שלי ילך ולא ישוב עוד, מי היה מאמין שהיום נקבור אותו".

חני לא הפסיקה למרר בבכי גם כשאנשי חברה קדישא הוציאו את גופתו מהבית. חיבקה ונישקה ממושכות את האלונקה שעליה שכב, מסרבת לתת לגופתו לעזוב. "הוא כל כך התרגש מיום ההולדת שערכתי לו. קניתי לו את עוגת הפירות שהוא כל כך אהב, את פרחי הסחלב שאהב. היינו ביחד כמעט שמונה שנים — צחקנו ביחד, בילינו המון, היינו מתעוררים בלילות ביחד מהבדיחות של האיש המקסים הזה. נסענו המון בעולם, והכי אהבנו לבשל ביחד. הוא היה אהבת חיי. איבדתי את אהבת חיי".

לא נח לרגע

עם היוודע דבר מותו זרמו לבית המשפחה בני משפחה, חברים קרובים, אנשי טלוויזיה וכמובן ארבעת ילדיו של קירשנבאום מאשתו המנוחה יונה: כנען (49), נועם (46), ענת (39) ואביב (32). "זה פשוט לא נתפס איך זה קרה לנו", סיפר כנען, הבכור. "אבא היה איש מדהים, איש יצירה. קשה לעכל שאיבדנו את האיש הגדול הזה, שתמיד ידע הכל בכל תחום, עיתונאי גדול ואבא וחבר מדהים". ונועם הוסיף: "אבא ידע בכל תחום כל כך הרבה, השולחן שלו מלא בכל כך הרבה תוכניות שרצה להוציא לפועל, הרצאות, סדרות, סרטים. הוא לא נח לרגע".

חברו הקרוב, ירון לונדון, קיבל את הידיעה בעודו שוהה בחופשה ביפן. "אבד לי חברי כאח לי", אמר בראיון בטלפון לערוץ 10. "אנחנו חברים 40 שנה, ב־14 השנים האחרונות אנחנו רואים זה את זה כמה שעות ביום, והשותפות שבינינו היא כמעט משפחתית — ביתו כביתי, ביתי כביתו. אנחנו שותפים במחשבות, ברגשות, הגורלות שלנו הצטלבו לטוב ולעצב במהלך חיינו. אני מרגיש אובדן. אף על פי שאני לא יכול לומר שלא התכוננו לרגע של פרידה".

בקול נסער סיפר לונדון: "היינו מתבדחים על ההספדים שנישא זה על קברו של זה. אני טענתי שלמוטי כדאי למות קודם כי ההספד שלי יהיה יפה יותר, והוא אמר 'ההספד שלי יהיה הרבה יותר משוכלל'. אני חושב שהוא צדק, אני כמעט חסר מילים והוא היה מוצא את המילים הנכונות".

כשהוא מתאר את הקשר המיוחד ביניהם סיפר לונדון: "היינו גברים באותו גיל בערך, ושנינו איבדנו את נשותינו ממש באותה תקופה, אז גם הצער וגם הסודות וגם הבדיחות וגם הסיפורים היו משותפים. שיתפנו הרבה מאוד זה את זה. דברים שאחרים לא ישמעו. למוטי היה תפקיד מאוד מסוים וחשוב בחיי. הוא היה אח חכם, מצחיק, ידענו לנהל את יחסינו כמו תחרה, בזהירות ובלי לדקור את האצבע. כי שנינו אנשים בעלי גאווה, והצלחנו בזה באופן מיוחד, הייתי אומר אפילו מפליא. זה לא יקרה עוד פעם. אני איבדתי חבר ללא תחליף. לא יהיה לי עוד אחד כזה. זה מאוד כואב".

ידע לחיות

חברו הקרוב אלכס גלעדי, שהיה מהראשונים שהגיעו לבית המשפחה ביום שישי, סיפר: "מוטי אהב מאוד את החיים וידע לחיות", אמר. "מוטי היה הזרקור שהאיר לכולנו את הדרך לצעוד בה קדימה. מוטי הלך לעולמו ככה והשאיר אותנו המומים ובעיקר מופתעים. זו אבידה מאוד גדולה".

ואפרים סידון, חברו מימי "ניקוי ראש", הוסיף: "שוק גדול מאוד. קבענו שניפגש ביום חמישי הקרוב לתוכנית סאטירית, וזה פשוט לא נתפס. הוא הרי לא השתעל, לא הראה שום סימני מחלה, וברגע אחד זה קרה. איבדנו אדם מדהים וחבר יקר".

באיצטדיונה של מכבי נתניה, הקבוצה שאהד כל חייו, ציינו אתמול את לכתו של קירשנבאום בדקת דומייה. עם פתיחת המשחק מול הפועל חיפה בליגת העל, בנוכחות בניו ונכדיו, כשדיוקנו מוקרן על מסך גדול באיצטדיון בנתניה, נפרד ממנו קהל האלפים.

קירשנבאום, שהותיר אחריו בת זוג, ארבעה ילדים ושישה נכדים, יובא היום למנוחות בבית־העלמין ביישוב מכמורת. כמי שהחזיק בכרטיס אדי, בני משפחתו החליטו לתרום את איבריו לאחר מותו.