זוכרים את נח מוזס
"הייתה בו הגינות, צנזורה פנימית ואישית", סיפר שלשום הרב ישראל מאיר לאו מעל קברו של נח מוזס ז"ל • לאזכרה הגיעו עשרות בני משפחה ועובדים בעיתון • העיתונאי איתן הבר: "הוא לימד אותנו נחישות, מסירות וצניעות"
עשרות בני משפחה ועובדי "ידיעות אחרונות" הגיעו שלשום לבית־העלמין קריית שאול בתל־אביב כדי לציין 30 שנה למותו של נח מוזס ז"ל.
מוזס ז"ל היה העורך האחראי הראשון ויו"ר ההנהלה של "ידיעות אחרונות" כאשר נפצע קשה בתאונת דרכים בסמוך לבניין המערכת. יממה לאחר מכן, ב־7 באוקטובר 1985, נפטר מפצעיו בבית־החולים איכילוב בתל־אביב.
במברק התנחומים ששיגר כתב ראש הממשלה דאז שמעון פרס: "הוא היה מאותן דמויות שעיצבו דפוסים בחיינו כאן בארץ. היו לו אישיות חמה וחוש צדק פועם".
באזכרה שלשום נשא דברים בין היתר הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו, שישב בעבר עם מוזס ז"ל במועצת העיתונות. "מנהיג נבחן בשאלה האם הוא יודע לבחור את האנשים הנכונים, ובין כל הסגולות והמעלות של נח הוא ידע גם לבחור את האנשים", אמר הרב לאו. "הוא היה קבוע בישיבות מועצת העיתונות וכמעט לא דיבר. התפעלתי מאוד. היו אנשים שבכל נושא היה להם מה לומר, והוא היה שותק. אבל כאשר דיבר — זה היה לעניין. קצר, מאוד מעשי ומכבד. הייתה בו הגינות, צנזורה פנימית ואישית, והוא היה אחד מעמודי התווך בוועדת העורכים".
אל דברי הרב לאו הצטרף גם איתן הבר, שעבד תחת מוזס ז"ל ככתב צבאי במשך שנים רבות. "האיש ששועי ארץ ועולם עלו אליו לרגל וחרץ גורלות, הנחיל לנו עוד בחייו את שלושת הציוויים שהולכים איתנו מאז — נחישות במאבק ובתחרות, מסירות בעבודה וצניעות בחיים", סיפר הבר. "למדנו אותו ולמדנו ממנו להילחם את הדקה האחת יותר מהיריב הקשה, להניח ראש בלילה על שולחן המערכת כדי לנוח מעט ולא להסתחרר אל מול גלי תהילה והצלחה. כך נהג המורה לפני 30 שנים ויותר, כך נהגו בני משפחתו ותלמידיו ב־30 השנים שבהן הוא לא איתנו עוד. זו הזדמנות לומר תודה על שנים, לילות ארוכים וימים קשים ותודה על השיעורים שלמדנו והדאגה לכולנו".

