בשבוע שעבר ראיינה ועדת האיתור לבחירת היועץ משפטי לממשלה את תשעת המועמדים למשרה הרמה. חמשת חברי הוועדה, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, למדו כל מה שצריך לדעת על המועמדים, ושמעו מהם כיצד הם תופסים את תפקיד היועץ.
בסוף השבוע ייצא גרוניס לארה"ב לשמש מרצה אורח באחת האוניברסיטאות היוקרתיות. בתקופת היעדרו יידונו ויטופלו התנגדויות — אם יוגשו — כנגד מי מהמועמדים, ובתחילת נובמבר תתכנס הוועדה לבחור את שלושת המועמדים הסופיים. שמות השלושה יועברו לשרת המשפטים איילת שקד ולראש הממשלה בנימין נתניהו, שיבחרו מביניהם את המועמד המועדף עליהם. אמנם כל שלושת המועמדים יובאו להצבעה בממשלה, אבל אין ספק שנתניהו ושקד “יסמנו” לחברי הממשלה במי לבחור. לעובדה שגרוניס עומד בראש הוועדה יש חשיבות רבה במקרה זה, שכן נוכח מעמדו הרם קשה לראות עתירות מוגשות לבג”ץ נגד המלצת הוועדה, לא כל שכן מתקבלות.
השם הבולט בין תשעת המועמדים שראיינה הוועדה הוא זה של מזכיר הממשלה והפצ”ר לשעבר אביחי מנדלבליט, שהוא המועמד המועדף על נתניהו ושקד. השניים אומנם לא הציעו בעצמם את מועמדותו של מנדלבליט, אף שהיו רשאים לעשות זאת, אך דאגו שיהיה מי שיעשה את זה במקומם. במקרה זה היה זה יו”ר לשכת עורכי הדין, עו”ד אפי נוה, שהחליט להפוך את הלשכה לרלוונטית בכל ההליכים המשפטיים המרכזיים המתנהלים כיום.
לזכותו של מנדלבליט נזקף ניסיונו הרב, בקיאותו במשפט הפלילי והביטחוני (באחרונה הוא השלים דוקטורט במשפט צבאי מאוניברסיטת בר־אילן), והידע הרב שלו במשפט ציבורי ומינהלי. אלא שבדרך לתפקיד הנכסף יהיה עליו להתגבר על שני מכשולים: הראשון הוא הטענה שמי שמכהן כעת במשרת אמון של ראש הממשלה — ומנדלבליט נחשב לאחר האישים המקורבים והנאמנים ביותר לנתניהו — לא יכול לשמש כיועמ”ש, תפקיד שבו הוא אמור לשמור על ריחוק מהממשלה ומחבריה.
המכשול השני שעומד בדרכו של מנדלבליט הוא חלקו בפרשת הרפז וחוות הדעת שפירסם בעניין היועץ המשפטי יהודה וינשטיין. וינשטיין אמנם המליץ לסגור את התיק נגד מנדלבליט, אך סירב לנקוב בעילת הסגירה. למעשה, מכל שורה בחוות הדעת עולה כי הסיבה לסגירת התיק היא חוסר ראיות ולא חוסר אשמה. מנדלבליט סבור שווינשטיין ניסה לעשות לו “סיכול ממוקד”, כדבריו, כדי שלא יקבל את התפקיד על רקע היחסים המתוחים ביניהם, ומה שנדמה כתחרות סמויה בין השניים על אוזנו של ראש הממשלה.
ניתן להניח שמנדלבליט הגיע מוכן לראיון בוועדת האיתור, וטען כי נקלע שלא בטובתו לקרב דמים בין הרמטכ”ל אשכנזי לשר הביטחון ברק, שעדויותיו במשטרה היו עקביות, והזכיר שבסופו של דבר גם וינשטיין קבע כי הוא נתן לרמטכ"ל ייעוץ נכון.
מועמדת נוספת בעלת סיכויים להיכלל בין השלושה הנבחרים היא נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל, שגם שמה הועלה על ידי נציג לשכת עורכי הדין בוועדה, עו”ד יחיאל כץ. על הנייר גרסטל מושלמת בכישוריה, הן בשל ניסיונה הרב והמזג השיפוטי שלה והן בשל היכרותה המעמיקה עם פרקליטות המדינה. בראיון שלה בפני חברי הוועדה אמרה בודאי גרסטל שהיא מאמינה שצריך לבצע מהפך בשירות שנותנת הפרקליטות לאזרח — ושהיא האדם המתאים למשימה.
אם תיבחר גרסטל היא תעשה היסטוריה כשתהיה האישה הראשונה שנבחרת לתפקיד היועמ”ש. אלא שגם מועמדותה נתקלת בשני מכשולים: הראשון, רכילות בברנז'ה המשפטית מדברת על יחסים מתוחים ששררו בעבר בינה לבין שופטי בית המשפט המחוזי בתל־אביב, אשר גרוניס ורעייתו לימים השופטת רנה משל. מקורבי גרוניס דוחים את הרינונים בשאט נפש וטוענים שהוא חף מכל שיקול לא ענייני. המכשול השני הוא הרקורד האקטיביסטי של גרסטל כנציבת התלונות על הפרקליטות, שעלול להרתיע את ראש הממשלה ואת שרת המשפטים, שמעדיפים יועץ אקטיביסט פחות.
מועמד נוסף שהתראיין בפני ועדת האיתור הוא היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, שגם שמו הועלה על ידי נציג לשכת עוה”ד. ינון היה זה שפתר את הכשל הטכני שעלול היה לטרפד את מינויה של ח”כ ענת ברקו (ליכוד) לנציגת הכנסת בוועדה, ודחה בתוקף טענות למהלך לא כשר שנעשה בעניין. הוא בוגר הפרקליטות שעסק רבות בעניינים פליליים, בעיקר עבירות הסתה, ונחשב כיום ליועץ משפטי מצוין המקובל על כל סיעות הכנסת. בין יתרונותיו אפשר למנות גם את עובדה שהוא ער לאיזונים והבלמים ביחסים בין הרשויות המחוקקת והמבצעת לרשות השופטת, ופועל רבות למנוע יוזמות חקיקה שמאיימות לפגוע בסמכויות בית המשפט העליון.
לצד שלושת המועמדים האלו ראיינה ועדת האיתור עוד שישה מועמדים: מנכ”ל משרד המשפטים לשעבר גיא רוטקופף, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר יורם טורבוביץ', הפרופסורים למשפטים סוזי נבות וישי בר, וכן שני המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט ורז נזרי.
נדמה שליכט ונזרי הוכנסו לרשימת המועמדים רק כדי שלא יגידו שאין בה נציגים מתוך המערכת, שכן ברור שנתניהו ושקד מעוניינים ביועץ משפטי מרוסן ולא יבחרו בממשיכי דרכם של היועצים האחרונים. זאת אף שנזרי הוא משפטן מבריק ועתיר ניסיון, שהיה עוזרו הבכיר של היועץ הקודם, מני מזוז, ואף סייע רבות לווינשטיין עם כניסתו לתפקיד. גם ליכט, המשנה לעניינים כלכליים, הוא בעל ניסיון רב ברוב תחומי המשפט ונחשב בשנה האחרונה למועמד המומלץ של וינשטיין. עם זאת, באחרונה סר חינו בעיני מקבלי ההחלטות בשל עמדותיו בסוגיית מתווה הגז.
