ילדיי מסרבים לקבל את בן זוגי

אני אלמן ונמצא שש שנים במערכת יחסים עם אלמנה. לפני ארבעה חודשים נותקו היחסים בינינו. לפני שבועיים היא התקשרה אליי ואמרה שהיא לא יכולה לחיות בלעדיי. השתכנעתי וחזרנו בגדול.

 

יש לי בעיה עם ארבעת הילדים שלי, שכועסים עליי ולא הסכימו שאחזור אליה. אמרתי לילדיי שיתנו לי לחיות כמו שאני רוצה ולא יתערבו בחיי הזוגיות שלי. הם מסרבים לקבל אותה ולא רוצים בקשר איתה. הם לא מתקשרים אליי כדי לא לדבר איתה. אני לא רוצה להיפרד מבת זוגי ואני רוצה להמשיך ביחסים הטובים עם ילדיי. אנא, עזרי לי.

 

 

אסור לתת לילדיך להכתיב את בחירותיך הזוגיות, אפילו אם הן מטופשות. ייתכן שילדיך ראו את הסבל שבת זוגך הנ"ל גרמה לך. ייתכן שהם מבינים שהיחסים הללו לא יכולים להיגמר בטוב. ייתכן שבמשך השנים שחלפו פיתחו כלפיה סלידה ממש מוצדקת! ייתכן שהם חוששים שאישה זו תנצל אותך כלכלית. ייתכן גם שהם חוששים לירושתם - במקרה זה אולי כדאי לך לערוך עם בת זוגך הסכם ממון.

 

מכאן והלאה אתה אמור לעמוד בפני הלחץ של ילדיך תוך כדי יצירת אפשרויות לקשרים עימם ללא נוכחותה. אם אין הם רוצים להיתקל בה טלפונית - תן להם מספר טלפון ייחודי שרק אתה עונה לו (טלפון סלולרי רק שלך). אם חזרת לגור עם בת זוגך, תיפגש עם ילדיך ונכדיך בלעדיה בביתם או במקומות בילוי ציבוריים.

 

אל תלחץ על מפגשים משפחתיים מאולצים עמה ומאידך, תבהיר לילדיך שאתה מסוגל לעמוד בלחץ שלהם. ייתכן שתהיה הקטנה זמנית של נוכחותם בחייך, אולם יש סיכוי גדול שככל שיחלוף הזמן והם יראו שאתה ממשיך בקשר, הם ישלימו עם המצב. אם היחסים בינך לבין ילדיך בעלי משמעות ואושרך חשוב להם, הם לא יפריעו לך לנהל את חייך.

 

 

בעיית ימי ההולדת של הנכדים

 

אני בן 63, גרוש שש שנים, אב לשתי בנות בוגרות עם ילדים. מזה כחמש שנים אני בזוגיות ללא מגורים משותפים. אין שום קשר ביני לבין גרושתי. יחסיי עם בנותיי מעולים וכך גם יחסי גרושתי עם הבנות, כולל עזרה כללית וכספית. היחסים בין בנותיי לבין זוגתי טובים. בעת ימי ההולדת של נכדיי, זוגתי לא מוזמנת, עקב החשש של בנותיי להביך את אמן (שאין לה בן זוג). בת זוגי לא כל כך משלימה עם המצב. מצד שני, אני לא מעוניין לקבוע עובדה ולהגיע לימי ההולדת עם זוגתי, צעד שיביך את בנותיי, ואני נשאר בדילמה, איך עליי לנהוג?

 

 

המצב "גבולי" במקצת. כלומר, מסוג המצבים הרגישים שאין לגביהם חוקים ודרושה כאן התנהלות רגישה ומתחשבת. אמנם בת זוגך מספיק ותיקה כדי להתערות במשפחתך, מאידך נוכחותה עלולה בצדק להעיק על הבנות ועל אמן. ניתן לצפות מבת זוגך שתבין את המצב ותחכה עוד קצת עם הזמנות לארועים של בנותיך. התחשבותה במצב הרגיש תשפר את היחסים בין כולכם ויגיע רגע מסוים שבו כבר אי־אפשר יהיה לדרוש ממנה "להישאר לבד בחושך". צפו להזדמנות שבה לא ניתן יהיה להשאיר אותה מחוץ לגדר. כל יום שחולף מקדם את האפשרות הזאת. מרגע מסוים (שאינני יודעת מה הוא) יהיה חשוב לא לוותר!

 

ורדה רזיאל־ז'קונט

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים