"בתוך הסערה הזאת אנחנו מקפידים להישאר בני אדם"

השעה הייתה בסביבות חמש בערב כשלפתע התיז עצמו תנ"צ יזהר פלד, מפקד מרחב ירושלים במג"ב, מכיסאו וטס החוצה מהמשרד. זה היה כמו קליע ברק שמגיח בהפתעה מוחלטת ובאותה המהירות נעלם. רגע אחד ישב פלד מולנו, דיבר על הלוחמים שלו הפרוסים בכל פינה בעיר, על מורכבות הפעילות בשכונות מזרח העיר, על גל הטרור המשתולל שאותו הוא מסרב לכנות "אינתיפאדה", ופתאום געש מכשיר הקשר שעל כתפו מדיווחים מזירת הפיגוע בתחנה המרכזית ברחוב יפו בעיר. "כאן רעם 1", עוד הספקנו לשמוע אותו לפני שנעלם במסדרון, "אני בדרך לזירה".

מטה מפקדת מג"ב ירושלים יושב על ציר 1, המפריד בין מערב ומזרח העיר. זה בניין מפקדה אפרורי הבנוי סביב חצר מסדרים לא גדולה ובגבו שכונת שייח' ג'ראח. בצהרי יום רביעי, עוד לפני הפיגוע בתחנה המרכזית, ביקר כאן ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומולו – על הטריבונה הקטנה במגרש המסדרים – המתינו קציני המשטרה הבכירים במחוז ומדגם מייצג של הכוחות והיחידות הפועלים ברחובות ירושלים בניסיון להדוף ולסכל את מתקפות הטרור. "באתי להודות לכל אחד ואחת מכם הפועלים כדי למנוע את טרור הסכינאים, טרור הנוער", פתח נתניהו את דבריו ובעצם תימצת במספר מילים את הבעיה הגדולה מולה מתמודדת עכשיו המשטרה.

פלד (54), מפקד המרחב, הוא בכלל תושב עוטף עזה, אב לארבעה. בשנה שעברה, כשבבית ספגה משפחתו פצצות מרגמה, הוא התמודד עם הפרות הסדר הקשות במזרח העיר לאחר חטיפתו ורציחתו של הנער מוחמד אבו ח'דיר. עכשיו יש צרות גדולות הרבה יותר. במשרדו בקומה הראשונה במטה, שאליו חזר אחרי שווידא שהאירוע בתחנה המרכזית תחת שליטה, אמר לנו שמדובר הפעם בגל טרור שמובל על ידי דור הפייסבוק, צעירים ממזרח ירושלים שנושמים, כמו בני גילם בכל העולם, את הנעשה ברשתות החברתיות.

"פרופיל המבצעים עד כה הוא של צעירים שחייהם נעים בין שני עולמות. מצד אחד הם חיים ברשת, כולם בפייסבוק, מעודכנים, מתנהלים בעולם המודרני העכשווי. ומצד שני הם גם מאוד מחוברים לעולם שממנו הם באים, לתרבות ולדת, גם אם הם לא דתיים. הם נחשפים לסרטונים ולתעמולה שקרית, לאווירה שמנוצלת על ידי גורמים מתסיסים.

סנ"צ עופר גנון )מימין(, מפקד יחידת המקומות הקדושים, ונצ"מ דורון תורג'מן, מפקד מרחב דוד. "גם בתקופות הכי קשות יש הידברות עם הוואקף"

"לא רק שהם צעירים ברובם, גם הספונטניות היא מכנה משותף. עד כה לא מצאנו מאחורי המפגעים שנתקלנו בהם מכנה משותף של תכנון והובלה. יכול מאוד להיות ששני הנערים בני ה־15 וה־13 מבית חנינא, שביצעו את הפיגוע בפסגת זאב ביום שני בצהריים, שיחקו כדורגל עם חברים כמה שעות קודם לכן ופתאום החליטו לקחת סכין ולעשות מעשה. אנחנו הרי מגיעים לכל בית של מפגע זמן קצר אחרי שאנחנו מבינים מי הוא והיכן הוא גר, ובלא מעט מקרים מצאנו את ההורים מאוד מופתעים ממה שעשה הבן. רק לאחר מעשה ההורים מתחברים למעשה הטרור ולאידיאולוגיה שעומדת מאחוריו ומברכים על הפעולה.

"ואם אני יוצא מכל האירועים ומרחיב את המבט על גל הטרור הזה, אז ברקע עומד הר הבית. הוא הקטליזטור להתפרצות שמאחוריה גורמים קיצוניים שמפיצים תעמולה שקרית בדבר שינוי הסטטוס קוו. אין שום שינוי בסטטוס קוו בהר הבית, ואת זה אני אומר באחריות".

מגע מטווח אפס

עם ההתפרצות הזו מתמודדים המשטרה ומג"ב במסה אדירה של כוחות שמציפה את העיר בלובשי מדים. כ־2,100 לוחמי מג"ב פרוסים בירושלים בשגרה. ביום שלישי השבוע קיבל פלד תגבור של עוד 700 לוחמי מילואים וכ־400 אמורים להתווסף בימים הקרובים. יחד עם שוטרי המחוז, שתחתיו פועל מג"ב בעיר, והתגבורות שהעלתה המשטרה לירושלים מרחבי הארץ, פועלים בכל רגע נתון בעיר המסוכסכת הזו כ־4,000 שוטרים ולוחמים, שמהווים כולם מטרה למחבלים. הסרטונים שמופצים ברשת לאחר כל אירוע מלמדים על גורם ההפתעה מצד המחבלים והדריכות הגבוהה שבה נמצאים הכוחות. בסרטון האירוע מיום שני השבוע בשער האריות רואים שוטרי מג"ב ניגשים לבחור שנראה להם חשוד, וזה מפתיע אותם בשליפת סכין ומתחיל לדקור אחד מהם. השוטר השני לוקח צעד אחד אחורנית ומיד מגיב בירי לעבר המחבל.

"המגע ברוב המקרים הוא מטווח אפס", אומר פלד, "המפגע מתקרב אליך ונועץ סכין, או מטה בפתאומיות את הרכב ופוגע בתחנת אוטובוס. כל פיגוע נלמד והלוחמים מפיקים לקחים. אנחנו לומדים לזהות סימנים מחשידים. כשהמחבל משער האריות התקרב ללוחמים, הם הבחינו שיד אחת שלו בתוך הכיס. אחד הלוחמים אמר לחבר שלו, 'שים עין, אני הולך לבדוק אותו', וכשניגש אליו המחבל החל לדקור אותו. הערנות הזו מנעה אולי כניסה של המחבל לתוך העיר העתיקה ופגיעה בעוברי אורח.

"המפקדים שלנו כל הזמן מדברים עם הלוחמים על ערנות ודריכות, אבל כשאתה נמצא בתוך גל עכור כזה, אתה דרוך כמו קפיץ בלי שיפמפמו לך את זה. זה טבוע בכל לוחם כאינסטינקט. אתה קשוב לסביבה הרבה יותר מהרגיל, נמצא כל הזמן במוד של לחימה".

הדריכות הזו והתגובה המהירה מביאות לירי שלרוב הורג את המחבל, גם אם לעיתים אפשר היה רק לפגוע בו ולנטרל אותו. האם ההוראות הן לפגוע בכל מחבל על מנת להרוג?

"אין קשר בין הדריכות הגבוהה לתוצאות הירי. הדריכות נועדה כדי למנוע את הפיגוע הבא, ואם הוא כבר התרחש – אז לנטרול מהיר של המחבל. איך אתה מנטרל או מונע את הפיגוע או מסכל את המשכו הוא תוצאה של התפתחות הסיטואציה. מי שמנסה לפגוע באזרחים או באנשי כוחות הביטחון, התגובה כלפיו צריכה להיות חדה וברורה: ירי מיידי מבלי להסס. זו ההנחיה שלי ללוחמים. כשיש סכנה לחייכם או לסובבים אתכם, נטרלו מיד את המפגע. עם זאת, ברגע שחלפה הסכנה והמחבל רק נפצע, לוחמים שלנו מגישים עזרה ראשונה למפגע ומצילים את חייו.

"לפני כחודש היה לנו מקרה של מחבל שזרק מטען בקבר רחל והוא נורה ברגלו על ידי לוחמים שלנו. הוא נפל על הארץ, והלוחמים שהבינו שהסכנה ממנו חלפה ניגשו לטפל בו. הם אף פינו אותו לבית החולים. כך שאין דילמה. כשלא נשקפת סכנת חיים לא מבוצע ירי, נקודה.

"אתם צריכים להבין שלא מדובר פה באירועים שמתרחשים בתנאי מעבדה. הכל קורה ברחובות וההתפתחות מהירה. השוטרים ולוחמי מג"ב הם בעצם חומת מגן אנושית ברחוב. הם המטרה המיידית. הסכנה כלפיהם קיימת כל הזמן, סביב השעון, בדמות מארבי בקבוקי תבערה, זריקות אבנים, התנפלות עם סכין שלופה, ירי זיקוקים בכינון ישיר ומטענים מאולתרים. יש להם את הגיבוי מפיקוד המשטרה ומג"ב להגן על עצמם, ואם זה בירי – אז זה בירי.

"יש לנו למעלה מ־70 שוטרים ולוחמים שנפצעו ברמות חומרה שונות. חלקם עדיין מאושפזים. אני מקפיד, גם תוך כדי הפעילות האינטנסיבית למצוא זמן להגיע לבתי החולים ולבקר אותם, לומר להם כמה אני גאה בהם. השוטר שנפצע בשער שכם בשבת נכנס היום לניתוח. הוא עדיין במצב קשה. יש לנו פצועים מיידויי אבנים. שני לוחמים נכוו קשה בפניהם מבקבוק תבערה. ובתוך הסערה הזו אנחנו מקפידים להישאר בני אדם.

"בשבוע שעבר היה לנו אירוע של הפרות סדר בשועפאט, ומתוך ההמולה יצא רכב עם אישה כורעת ללדת בתוכו. אחד הצוותים שספג שם אבנים עלה על הג'יפ שלו ופתח להם ציר עד לבית החולים. מאותה נקודה בדיוק שבה יצא הרכב עם היולדת הגיע ביום שישי האחרון מחבל שירה לעבר לוחמים שלנו. הוא נורה ונהרג. לא חסרים לנו סיפורים על מורכבות הפעילות בשטח. כשהגענו לבית המחבלת מג'בל מוכבר, שביצעה את הפיגוע מול המטה הארצי, נתקלנו בהפרות סדר קשות. אבל פתאום, בזווית העין, קלטתי לוחם מוביל קשיש בידו ועוזר לו לעלות בגרם מדרגות תלול. זו התמונה שהמחישה לי את המורכבות ואת העוצמה האנושית של הלוחמים שלנו. יש לנו על מה להיות גאים".

התחלנו את הסיור בירושלים ביום שלישי השבוע, בו אירוע רדף אירוע. פיגוע דקירה וירי באוטובוס בארמון הנציב, פיגוע דריסה ברחוב מלכי ישראל בשכונת גאולה ועוד שני פיגועי דקירה ברעננה ואחד בקריית־אתא, שהתברר כ"טעות בזיהוי" – יהודי דקר יהודי אחר כי חשב שהוא ערבי.

בתוך טירוף הדיווחים שהציפו את הקשר המשטרתי ישבו נצ"מ דורון תורג'מן, מפקד מרחב דוד בירושלים, וסנ"צ עופר גנון, מפקד יחידת המקומות הקדושים – האנשים שמופקדים על הנקודה הכי רגישה של הסכסוך – והביטו במוניטור הגדול במשרד של גנון על הנעשה בהר הבית. הרחובות מחוץ לעיר העתיקה, רתחו אבל ההר היה שקט.

תשעה שערים יש להר הבית והם נפתחים בכל יום. שער המוגרבים הוא השער שדרכו פורצים כוחות הביטחון להר אם מתקיימות במקום הפרות סדר. חוץ מכוחות הביטחון נכנסים דרכו גם המבקרים בהר שאינם מוסלמים, יהודים ותיירים. הביקורים מתקיימים פעמיים ביום, מ־7.30 בבוקר עד 11 לפני הצהריים ומ־14.30־13.30 אחר צהריים. המפתח לשער המוגרבים נמצא בידי המשטרה, המפתחות לשאר השערים – בידי הוואקף.

ביום שלישי, כשברחובות העיר והארץ השתוללו מחבלים, ביקרו בהר 26 יהודים ו־532 תיירים, כמו בימי שגרה. רק בימי החגים משתנים המספרים. בשנה האחרונה הגיעו למקום כ־10,000 יהודים, למרות האיסור המפורש של הרבנות הראשית ורבני הזרמים החרדיים והמרכזיים ביהדות. המוסלמים יכולים להיכנס להר במשך כל שעות היום מהשערים הנמצאים באחריות הוואקף.

"האתגר המרכזי שלנו בהר הוא לשמור על שגרה, על הסטטוס קוו, שמה שהיה הוא שיהיה", אומר תורג'מן, שיחידת המקומות הקדושים כפופה לו, "לכן גם ביום כזה חשוב מאוד ששגרת החיים בהר תימשך. התיירים מסתובבים בו ללא פיקוח וליווי ואנחנו מלווים רק את היהודים, מוודאים שהם לא מפרים את הכללים, שהם מאוד ברורים: אסור להתפלל ואסור לעשות שום אקט של פולחן דתי.

"חשוב להבהיר שיש לנו הידברות רציפה, יומיומית, גם בתקופות הכי קשות, עם הוואקף. יש להם גורמים ניהוליים ואנחנו בקשר איתם. כשאנחנו מחליטים להגביל את גיל העולים להר, אנחנו מודיעים להם. כשיש הפרות סדר, אנחנו מבקשים מהסדרנים של הוואקף שיפזרו את מפרי הסדר. אנחנו נכנסים רק כשברור שאין ברירה, כשקיימת סכנה של יידוי אבנים לעבר רחבת הכותל. חופש הפולחן והרציפות שלו, שעליו אנחנו שומרים, הוא לכל הצדדים. כך שאם אנחנו נכנסים להר לפזר הפרת סדר, זה אך ורק כדי למנוע פגיעה במתפללים בכותל או בהר. בקבוק תבערה שמושלך בהר הבית יכול לפגוע גם במוסלמי, לא רק ביהודי".

ההר נפתח ב־4.15 לפנות בוקר לתפילת הבוקר ונסגר ב־21.15 לערך, לאחר תפילת הלילה. שוטרי נקודת המשטרה במקום מבצעים סריקה לוודא שלא נשאר על ההר אף מתפלל או מבקר, ולאחר מכן נותרים שם רק שומרי הוואקף. לקראת 8 בבוקר, כשבהר יש כבר מתפללים מוסלמים, מגיעים אליו מאות ילדים. על ההר פועלים שלושה בתי ספר מוסלמים, שניים לבנים ואחד לבנות. חוץ מהמסגדים ובתי הספר נמצאים ב־144 הדונמים של הר הבית מתחמי מנהלה. במקום פועלת גם מרפאה וכבאית שאחראית על כיבוי שריפות. כ־30 משפחות ערביות מתגוררות בכותלי ההר, כלומר ביתם נמצא מחוץ לשטח ההר, אך חזיתם מופנית לתוכו. הם נכנסים ויוצאים לביתם מתוך תחומי ההר.

כך שהאחריות על תורג'מן וגנון אדירה. כל החלטה שלהם בנוגע למקום יכולה להיות הרת גורל. הבעיה היא שלא הכל בשליטה שלהם. גם אצל המוסלמים וגם אצל היהודים יש לא מעט גורמים מתסיסים. רשימת המנועים לעלות למקום כוללת כ־30 יהודים, המזוהים עם הימין הקיצוני, וכמה עשרות מוסלמים, המזוהים כמתסיסים בפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית ותנועות איסלאמיות אחרות. לרשימת המנועים התווספו בשבוע שעבר, בהוראת ראש הממשלה, גם אנשי ציבור, חברי כנסת ושרים, יהודים וערבים. הניסיון להפחית את המתיחות סביב העיר ובתוכה היא עכשיו המשימה המרכזית.

גנון אומר שהסטטוס קוו בהר נשמר באופן חד־משמעי. כך גם תורג'מן: "מרבית הקשב שלי כמפקד המרחב נתונה להר הבית ולסטטוס קוו, שנשמר בקפידה". שניהם עומדים על כך שאין הפרה של המצב, כפי שנקבע מאז 67', אבל המוסלמים טוענים ההפך.

"גורמים מוסלמיים נכנסים לאתרים יהודיים, שמזוהים עם עלייה להר הבית, ורואים שם פרסומים על עליות מדומיינות להר", מסביר גנון. "הם עושים העתק־הדבק לאתרים שלהם וקוראים לכולם לבוא להגן על ההר. הם משלהבים את הרוחות, כשבפועל שום דבר לא קורה, אין שום עלייה של יהודים להר הבית ואין שום היתכנות לדבר כזה. עליית היהודים מתבצעת רק במסגרת שעות הביקורים והיא מלווה ומפוקחת על ידינו ועל ידי אנשי הוואקף. הסטייה הכי קטנה מהכללים מביאה להוצאת המפרים מהמקום, ואם יש צורך גם להרחקה".

אבל יהודים צולמו מתפללים בהר, ומוסלמים הקימו מתרסים בתוך השטח.

תורג'מן: "חד־משמעית, יהודים שמתפללים בהר במהלך הביקורים מוצאים מהמתחם במהירות. מי שעושה פרובוקציה, ולו הקטנה ביותר, לא יכול להמשיך בביקור בהר. מי שאנחנו מזהים כגורם בעייתי, לא זוכה לביקור נוסף במקום. הוא נכנס לרשימת המנועים.

"גם לגבי הפרות הסדר של המוסלמים אנחנו פועלים בתקיפות. אם אנחנו מזהים התארגנות להפרת סדר, או אם כבר החלה כזו, אנחנו פונים לוואקף. אנחנו נותנים להם זמן לפעול, ובינתיים אנחנו נערכים במקום לא מתגרה, מחוץ לשער המוגרבים. רק אחרי שהאבן הראשונה נזרקת, אנחנו פועלים. נתקלנו שם בתקופת החגים האחרונה בהשלכת אבנים מסיבית, בזריקת בקבוקי תבערה, בירי זיקוקים בכינון ישיר. אבל גם כשאנחנו פועלים בהר כנגד הפרות סדר, אנחנו ממשיכים באותו הזמן ממש את הביקורים בהר, הלימודים בבתי הספר שעליו נמשכים, ובמסגדים שבהם אין התפרעות, התפילות נמשכות".

יצאנו מהיחידה למקומות הקדושים, שממוקמת לא הרחק מהכניסה לכותל, והלכנו לשער השלשלת, אחד השערים להר. תורג'מן וגנון הקפידו שלא נתקרב יותר מדי לכניסה להר. גם כך האווירה מתוחה, אין צורך לשפוך עוד נפט. "הכל פה מתחיל ונגמר בחשש לסטטוס קוו", סיכם מפקד המרחב. "אחרי הכל, זה המקום שבגללו יוצאים עכשיו הפיגועים. כל מחבל מגדיר את עצמו כשומר אל־אקצא. אבל בתור המפקד של המקום הזה ומי שאחראי על האכיפה והשמירה על המצב הקיים, אני אומר באחריות, ואפשר לראות את זה בשטח, לא היה ואין כאן שום שינוי במצב שהיה עד כה".

וואללה, נמאס לנו

עם תנ"צ פלד, מפקד מרחב ירושלים במג"ב, קבענו בצהרי יום רביעי, אבל עוד לפני שהספקנו להחליף מילה הוא ניתר ממקומו וטס לשער שכם, שם אירע ניסיון דקירה. כשחזר הוא עלה לכמה דקות למשרדו, אבל אז יצא שוב במהירות בגלל ביקורו של נתניהו במקום. כשהתכנסנו שוב, סיפר על המהלכים החדשים שנוקטת המשטרה כדי לצמצם את היקפה של מתקפת הטרור.

בשלישי בלילה הסמיך הקבינט את המשטרה לנקוט מדיניות של כתר סביב שכונות וכפרים במזרח ירושלים, על סמך הערכות מצב והתפתחויות בשטח. "מדובר במחסומי בידוק, שבעגה שלנו נקראים 'מחסומים נושמים'", מסביר פלד. "הכניסה והיציאה מהשכונות מתאפשרת דרכם, אבל מתבצעת בדיקה סלקטיבית של אנשים. זה נועד לצמצם את פוטנציאל יציאת המפגעים מאותה שכונה או כפר".

את מבצע הצבת "המחסומים הנושמים" מכנה המשטרה בשם "כתר מלכות". אם "המחסומים הנושמים" לא יעשו את העבודה, תישקל הצבת חסימות קבועות על צירי היציאה והכניסה. חסימה כזו לא מאפשרת תנועה ותחייב את התושבים הערבים לבצע עיקוף כדי לצאת מביתם ולחזור אליו. מבצע נוסף, בשם "שומרי הבירה", מתמקד באבטחת כביש 1 בעיר, שהוא בעצם קו הגבול שחצה אותה לפני 67'. הוא כולל כוחות סיור של ביטחון שוטף שנעים על הציר וכוחות תצפית, ובעצם מעיד על כך שהעיר אולי מאוחדת ברשומות, אבל בפועל מחולקת.

"עברנו לפעילות התקפית בתוך הכפרים והשכונות", אומר תנ"צ פלד, "והעתקנו את מוקדי החיכוך מהצירים הראשיים פנימה לתוכם. ביצענו כבר למעלה מ־300 מעצרים. המשוואה פשוטה: נגיע לכל מפר סדר, בין בזמן האירוע או לאחריו, בשעות הלילה, אז יגיעו אליו לוחמים לעצור אותו. המטרה היא חיכוך גבוה עם מפרי הסדר. זה אומר תצפיות, מארבים ופעילות יזומה של יחידות מיוחדות".

כך שבלילות השבוע יצאו צוותים של היחידה ללוחמה בטרור (ימ"מ) למבצעי מעצרים. בהפרות הסדר פעלו הלוחמים של יחידת המסתערבים של מג"ב ירושלים, שנכנסים לתוך ההמון ועוצרים מפרי סדר תוך כדי השלכת אבנים. הפלסטינים מודעים לפעילותם ופירסמו בשבוע שעבר מדריך בפייסבוק שכותרתו: "כך תזהו מסתערבים". הפוסט נכתב באתר פלסטיני והפך מיד לוויראלי. "לאחר שזיהיתם מסתערבים", נכתב בסיכום המדריך הקצר, "יש לתקוף אותם עם אבנים וסכינים".

פלד לא מתרגש. "המתסערבים שלנו מאומנים היטב ויודעים כיצד לפעול בסיטואציות מורכבות ולהגן על עצמם. הם פועלים בתיאום עם כוחות אחרים ולעולם לא יהיו בשטח לבד. תמיד יהיו כוחות התערבות בקרבת מקום לתגובה מהירה. היחידה הזו מייצרת הרתעה גבוהה. יש לה יכולת להגיע למרכזי כפרים ושכונות בלי למשוך תשומת לב, למצוא חשוד שיושב בחצר הבית שלו, בבית קפה או חנות מכולת, לשלוף אותו ולצאת איתו החוצה, לפעמים בלי שהסביבה שלו תשים לב לכך".

לפנות ערב הייתה לפלד עוד הקפצה – ישיבה מיידית בנוגע לסידורים הטכניים סביב הכתר – ובחלון הזמן שנוצר נסענו ל"מחסום הנושם" שהוצב בכניסה המערבית לעיסאוויה, מתחת לתחנת הדלק בשיפולי הגבעה הצרפתית. בחשכת הערב מצאנו שם צוות לוחמי מילואים של מג"ב, שוטרים מהמרכז שהועלו לתגבר את המחוז ואת החפ"ק של רפ"ק אורעד עטר, מפקד פלוגת נ"ו של מג"ב. משאית ענקית ועליה 12 קוביות בטון, 2.5 טון כל אחת, חסמה את הכביש היורד לעיסאוויה והמתינה למנוף שיוריד ממנה את הקוביות. היא עמדה שם ללא ניע, לאחר שהנהג ניסה לעשות רוורס, אבל המנוע לא עמד במשקל הכבד ובעלייה החדה. נותר לו רק להמתין למנוף שהתעכב בדרך.

קוביות הבטון אמורות ליצור מסלול סללום שבו יעברו הרכבים היוצאים והנכנסים לכפר. מי שייראה חשוד, יתבקש להציג תעודות. חיפוש יבוצע ברכב ובכליהם של הנוסעים. הכניסה לכפר תהיה ללא בדיקה, אולם במקרה של פיגוע – שבו הצליח המחבל להימלט או שהתקבל מודיעין כי נעזר בסייענים שנמלטו מהזירה – ייערך חיפוש גם בנכנסים.

פגשנו שם את יוסף מחסיין (40), תושב עיסאוויה שהביט בעגמומיות במשאית התקועה במרכז כביש הגישה המוביל לביתו. "וואלה, נמאס לנו מהמצב הזה", אמר, "ברור שזה יפריע ויפגע בכל התושבים בכפר. זה יגרום לאנשים להיות נגדכם. אף אחד לא יצא מהכפר שלנו ועשה משהו. הצעירים זורקים אבנים ובקבוקים, אבל הכל הם עושים פה". שוטר שעמד והקשיב מהצד ביקש להעיר: המחבל שביצע את הפיגוע בשבת בבוקר ברחוב הנביאים ופצע שני מבוגרים יצא מפה, מעיסאוויה.

"אלו מנופי הלחץ שמופעלים על מנת לעצור את ההתקפות", אמר פלד כשהתכנסנו שוב, בשעת ערב מאוחרת, "כדי שהתושבים יוקיעו את המעשים ויתנגדו להם. מספר המעורבים בהתקפות הטרור קטן מאוד. רוב האוכלוסייה במזרח העיר רוצה לחיות ולהתפרנס בכבוד. אנחנו לא רוצים לפגוע בהם. המחסום הוא כלי לבידוק.

"כל תשומת הלב והפעילות שלנו מכוונות אל מול הגרעין הקשה של מובילי הפרות הסדר, מול הגורמים שמסיתים למעשי הטרור נגדנו. אין לנו עניין לפגוע באוכלוסייה השקטה שלא שותפה לגל הזה. אבל האם מחר בבוקר נקום למציאות חדשה, לרגיעה? את זה אני לא יכול לקבוע בפסקנות. רגיעה לא משיגים מהיום למחר. דרושה פה התמדה, נחישות, מקצוענות וערנות, גם של הלוחמים וגם של האזרחים. לתושבים אני ממליץ להיות ערניים, דרוכים, אבל יחד עם זאת לשמור על שגרת חיים. העיר מוצפת בכוחות ביטחון שנמצאים בכל מקום ומטרתם להחזיר את השקט לירושלים".