"הייתה דמוניזציה כלפי צ'רנוי"

עו"ד ירון קוסטליץ הגיע ביום רביעי האחרון לבית המשפט המחוזי בת"א, 11 שנים לאחר שהוגש נגד לקוחו איש העסקים מיכאל צ'רנוי כתב אישום חמור בפרשת בזק. כשהחל לייצג את צ'רנוי הוא היה רווק בן 28. כשהוא מגיע לאולם בית המשפט כדי לשמוע את הכרעת הדין הוא כבר בן 39, נשוי ואב לשני ילדים. הדבר היחיד שלא השתנה במשך כל השנים הללו זו הכיפה שעל ראשו והאמונה שמיכאל צ'רנוי זכאי. "הרגע הזה שהשופט עודד מודריק נכנס לאולם ואמר במשפט אחד קצר שהנאשמים זוכו מכל אשמה זו תחושה נשגבת. זה וואו. לא יכול להסביר לך למה זה דומה".

 

למרות שחלף למעלה מעשור עד שלקוחו זכה לשמוע את המילה זכאי, עו"ד קוסטליץ רואה את הכוס המלאה: "יש לי לקח חיובי מהפרשה. השופטים מאזינים ובוחנים את הדברים ביסודיות ומגיעים לתוצאות צודקות. ברור שעדיף להיות מזוכה אחרי 11 שנים מאשר להיות מורשע אחרי שנה כשזה לא נכון. כאב הלב שלי הוא על האנשים. מי יחזיר להם את הזמן הזה, את כאב הלב הזה? צ'רנוי זוכה, זה נפלא וזה מגיע לו, אבל אי־אפשר לתקן את שנות המתח שחווה כי היה בסכנת הרשעה".

 

יש פתרון למצב כזה?

 

"לצערי, אני לא רואה פתרון למצב הקיים כי במקום שהפרקליטות סבורה שיש להגיש כתב אישום היא צריכה להגישו. טוב שיש בתי משפט שאומרים שנעשתה טעות כשהיא נעשית. אין פתרון לשנים האבודות. עם זאת, אסור לבוא בטענות לפרקליטות במקרים של זיכויים. אוי ואבוי אם נאמר שאם יש זיכוי אז הפרקליטות היא זדונית. ממש לא. חבל לי שהפרקליטות לא השתכנעה מהטענות שבית המשפט קיבל. זה עצוב לי, אבל זו לא ביקורת".

 

גד זאבי | צילום: צביקה טישלר
גד זאבי | צילום: צביקה טישלר

 

עו"ד קוסטליץ ידוע כאיש ענייני שלא מחפש אשמים, וחושב שלא בכל מקרה יש כאלה. הוא נעים הליכות, חייכן ונחשב לאחד הפרקליטים הכוכבים בתחום הצווארון הלבן בארץ. עוד בהיותו בן 29 דורג ברשימת עורכי הדין המבטיחים של ישראל. בשנת 2005 הצטרף למשרד ד"ר יעקב וינרוט כשותף עד לשנת 2014, שבה ייסד את משרד קוסטליץ ושות' המתמחה בעבירות צווארון לבן, ליטיגציה אזרחית־מסחרית מורכבת, משפט מינהלי, דיני עבודה, דיני תכנון ובנייה ודיני צבא. בין לקוחותיו: אביגדור ליברמן, משרד רואי החשבון קוסט פורר קסירר את גבאי (ארנסט & יאנג ישראל), ראש עיריית בת־ים לשעבר שלומי לחיאני ועוד. כששואלים אותו איך היה לייצג את איש העסקים המיליארדר מיכאל צ'רנוי, הוא משיב: "היה תענוג גדול וגם נוח. הוא נותן יד חופשית. סומך עליך. הוא היה מאוד נינוח".

 

קוסטליץ התחיל ללמוד משפטים ומנע"ס כעתודאי ב־1994. כשסיים את לימודיו התמחה חצי שנה אצל ד"ר יעקב וינרוט ולאחר מכן גויס לצבא ושירת כתובע במשך 6 שנים בפרקליטות הצבאית הראשית. הוא התקדם עד שהפך לעוזר בכיר לתובעת הצבאית הראשית (עינת רון, כיום נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז). "הייתי התובע הצבאי במשפט של 5 סרבני שירות שסירבו לשרת בצה"ל כי הם טענו שצה"ל הוא צבא כיבוש. הם הורשעו ונגזרה עליהם שנת מאסר.

 

"השתחררתי מהצבא ב־2004 ושנה לאחר מכן הצטרפתי כשותף למשרד של יעקב וינרוט. הייתה לי שם תקופה נהדרת וב־2014 עזבתי והקמנו, עו"ד יואב סגל – שגם עבד איתי אצל וינרוט – ואני את המשרד הזה שאנחנו מאוד גאים בו".

 

"חיים בהשהיה"

 

צ'רנוי. צילום: צביקה טישלר
צ'רנוי. צילום: צביקה טישלר

 

למרות שקוסטליץ משדר נינוחות ולא רוצה "לסגור חשבון" עם אף אחד, אין ספק כי תיק בזק שבו הואשמו ב־2004 אנשי העסקים גד זאבי ומיכאל צ'רנוי סיפק הכל חוץ מנינוחות. הפרקליטות טענה כי ב־1999 תיכננו גד זאבי ומיכאל צ'רנוי לרכוש במשותף כ־20% ממניות בזק. לפי כתב האישום, הנאשמים צפו כי צ'רנוי לא יוכל לקבל היתר משר התקשורת להחזיק במניות, ולכן הוסכם ביניהם כי חלקו של צ'רנוי ברכישת המניות יהיה חסוי, ואילו זאבי יוצג כיחיד מאחורי הרכישה. בתחילת שנות ה־2000 פורסם כי המשטרה חושדת שהמאפיה הרוסית מנסה להשתלט על בזק ושמו של צ'רנוי הוכתם. גם צ'רנוי וגם זאבי טענו לכל אורך המשפט כי לא הייתה ביניהם כל שותפות וכי לא ניסו לרמות. רק לאחר 11 שנים זוכו הנאשמים זיכוי מוחלט.

 

איך הכרת את צ'רנוי?

 

"הכרתי אותו לפני 11 שנה כשהייתי שותף אצל יעקב וינרוט. פגשתי איש מרשים מאוד ונחמד. צוות ההגנה שטיפל בתיק כלל את וינרוט, עו"ד יואב סגל (שותף מנהל במשרד כיום) ועו"ד יבגני טרספוב (כיום עורך דין במשרד שלנו). עסקנו אז בשני דברים עיקריים שנגעו לצ'רנוי: פרשת בזק, והשנייה עסקה בכך שמדינת ישראל שקלה בזמנו לשלול לו את האזרחות. הוא קיבל מכתב מפורט שהמדינה שוקלת לשלול לו את האזרחות מאחר שלפי הטענה הוא ביצע עבירות בברית־המועצות לפני עלותו ארצה. פנינו לרשויות בחו"ל. כל הרשויות שפנינו אליהן במדינות הזרות נתנו אישורים שהאיש לא נחשד בדבר ולא נאשם בדבר. לא הבנו איך המדינה יכולה לטעון טענות כאלו נגד צ'רנוי. מדינת ישראל לא שללה לו את האזרחות. פשוט משהים את התשובה. לקחו לו את הדרכון בסוף 1999 והייתה לו תעודת מעבר. זה יוצר הרבה בעיות והקשה עליו את החיים. ב־2004 שר הפנים שלח מכתב שהוא שוקל לשלול לצ'רנוי את האזרחות ושוב העניין מושהה. בסוף אנחנו מחליטים להגיש עתירה לעליון ומבקשים ממנו להכריע. אי־אפשר להחזיק בן אדם תחת עננה כזו כל כך הרבה שנים. המדינה חזרה בה והוא קיבל דרכון מ־2008 כאזרח רגיל".

 

עוד לפני תיק בזק הוא המתין שנים עד שיוחלט שיהיה לו דרכון?

 

השופט מודריק. צילום: צביקה טישלר
השופט מודריק. צילום: צביקה טישלר

 

"נכון. הטרגדיה של צ'רנוי שהוא צריך לחכות להחלטות טובות, אבל זה לוקח הרבה זמן וכל השנים הוא נלחם מול חשדות של המדינה שהוא עבר כביכול עבירות חמורות לפני עלייתו וזו עננה".

 

אין נגדו הרשעה כלשהי בעולם?

 

"האיש מעולם לא הורשע בכלום".

 

"לא עשה דבר לא תקין"

 

פרשת בזק חשפה כי משטרת ישראל האזינה לצ'רנוי כמה שנים. לדברי קוסטליץ, "במשטרה הייתה פוביה לאו דווקא רק נגדו כי מאפיונרים רוסים מגיעים להשתלט על מדינת ישראל. חששו שהנה בא מאפיונר מרוסיה והולך להשתלט על ישראל ובזק. בגלל החשש הזה משטרת ישראל מקבלת אישור לבצע האזנות סתר לצ'רנוי מ־1997 עד 2001. לא דובר רק בהאזנות סתר לטלפון, אלא שוטרים מתחפשים לנגרים כשהוא מזמין עבודת נגרות. מגיעים שוטרים כנגרים ושמים לו מכשיר האזנה בשולחן העבודה במשרד. האזינו לו מהבוקר עד הערב. אחרי 4 שנים 'כל' – ואני אומר את זה במרכאות – מה שההאזנות הללו הניבו זו פרשת בזק. לצ'רנוי יש תעודת יושר שהוא לא עשה שום דבר לא תקין. האזינו לו 4 שנים והוא לא ידע מזה, אז מן הסתם הוא לא ביצע עבירה באותן שנים. תחשבי כמה משאבים כלכליים השקיעה המדינה בשביל להאזין לו כל כך הרבה זמן. זה לא נתפס".

 

לאורך שנים הוא קיבל מהמדינה יחס חשדני והועלו ספקולציות שהוא מאפיונר. למה שאדם כזה ירצה להישאר כאן?

 

"הוא עלה לארץ בשנת 1994 לפי חוק השבות. הוא יהודי ציוני. זו מדינת היהודים ולכן הוא כאן".

 

התוצאה הייתה שונה עם שופט אחר?

 

"ממש לא. היו ראיות ברורות שאין כאן עבירה פלילית. דווקא האזנות הסתר הן הראיות המזכות, משום שברגע שמאזינים לאדם בהאזנת סתר והוא לא יודע מכך אז מה שהוא אומר זו אמת. המסמכים דיברו בתיק. האמנו שצ'רנוי וכולם יזוכו".

 

מה רצו מצ'רנוי? סימנו פה מטרה?

 

"אני לא יודע מה רצו ממנו. אני לא חושב שסימנו מטרה. ודאי שמשטרת ישראל חשדה בהתחלה וכנראה שאחרי זה היה למדינה קשה לחשב מסלול מחדש. לזכותו של בית המשפט אני חייב לומר שעוד בשנת 2009 בשלב ההוכחות השמענו שיחה שבה צ'רנוי מדבר עם עוזרו והם אומרים שגד זאבי נוהג שלא כדין ביישום ההסכם ביניהם, ואז הם אומרים שהם יגישו תלונה במשטרה נגד גד זאבי. זו שיחה אותנטית. הם לא יודעים שמאזינים להם. אם הם קושרים קשר פלילי עם גד זאבי לרמות את המדינה לא יעלה על הדעת שהם יגישו נגדו תלונה במשטרה. אחרי שהשופט מודריק שמע את זה הוא קרא לתביעה ואמר להם שהוא מציע להם ללכת לגישור עם צ'רנוי. המדינה סירבה".

 

מדוע המדינה כשלה כאן?

 

"זו הבעיה של מנגנונים גדולים, זו לא החלטה פרסונלית. קשה לעשות שינויים או חישוב מסלול מחדש, בטח כשהייתה כזו דמוניזציה כלפי צ'רנוי".

 

הפרקליטות טענה שזאבי וצ'רנוי רימו את הבנקים שהעניקו לזאבי הלוואה לרכישת מניות בזק כשלא גילו שצ'רנוי סיפק הון לזאבי. בית המשפט הגדיר את גישת הבנקים בפרשה הזו כצביעות. לדברי קוסטליץ, "הבנקים טענו במשפט כי היה חשוב להם לדעת את מקור ההון העצמי של גד זאבי לעסקה, אבל השופט קבע כי מדובר ב'מצג מדומה'. זה חריף".

 

"לא חגגנו את הזיכוי"

 

הביקורת הנוקבת ביותר על פרשת תיק בזק היא שלקח 11 שנה עד לזיכוי. קוסטליץ: "ההוכחות בתיק לקחו 6 שנים כי היו הרבה עדים. מדובר בחומר אדיר. כולנו מעדיפים הכרעה איטית ובלבד שהיא צודקת. ברור שעדיפה הכרעה מהירה וצודקת. המדינה לא חישבה מסלול מחדש כשהייתה יכולה".

 

מה הרגשת כשמודריק הכריז שצ'רנוי זכאי?

 

"כשהייתי תובע והבאתי להרשעתם של הסרבנים אז הרגשתי שליחות וחשבתי שחשוב שיורשעו, אבל לא הייתה לי תחושת שמחה שאנשים מורשעים. כשאתה מצליח לשכנע בתור סנגור שאדם שייצגת זכאי אז הוצאת אותו מ'הגרדום'. אין מה להשוות. אני לא מאחל לאף אחד שנייה של שלילת חירות".

 

הוא האמין שהוא יזוכה?

 

"כן. גם אני".

 

מה הוא אמר לך אחרי הזיכוי?

 

"תודה רבה, ירונצ'יק".

 

לא היו חינגות?

 

"לא חגגנו. הכל היה מאופק".

 

אולי אחרי 11 שנים אתה לומד להיות מאופק.

 

"נכון. הנאשמים האמינו שיזוכו ולפעמים האמונה מקבלת אישור. זה סיפוק אדיר. לעו"ד שמייצג נאשם אסור לטעות. יש עליך אחריות עצומה".

 

מה למדת מהפרשה הזו?

 

"לצערי, חזקת החפות מתקהה בישראל. כשמתפרסמת המלצת משטרה להעמיד לדין חשוד את הציבור כבר לא מעניין מה יקרה אחרי זה. להמלצת משטרה אין ערך חוץ מערך תקשורתי שהרי רק הפרקליטות מחליטה אם יוגש כתב אישום. הפגיעה בחשוד היא הכי קשה. בכל כלי התקשורת, כמו במקרה של צ'רנוי, מפרסמים את החשדות נגדו. כשהפרשה התפוצצה בנקים בעולם שעבדו עם צ'רנוי חששו לעבוד איתו. צ'רנוי חי יותר מעשור בהשהיה".

 

יהיה ערעור?

 

"אני מקווה ומאמין שלא. השופט קבע שלא נגרם נזק למדינה. זו קביעה שקשה לחלוק על התקפות שלה. Enough is Enough".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים