נותנים בארוק

מאז שהוקמה ב־1989, תזמורת הבארוק ירושלים הפכה לאחד הגופים המרכזיים בישראל לביצוע יצירות מתקופת הבארוק. תזמורות ישראליות ביצעו יצירות מתקופה זו גם לפניה, אולם אז, התובנה כי על הגוף המבצע להשתמש בכלים תקופתיים ולהתחשב במגוון של היבטים אסתטיים ומוזיקליים אשר מקורם בתקופה שבה נכתבו היצירות, לא ממש היכתה שורש. "היום, גם תזמורות המבצעות בעיקר רפרטואר קלאסי ורומנטי מבינות את חשיבות הביצוע מתוך מודעות היסטורית", מספר דוד שמר, המנהל האמנותי של תזמורת הבארוק ירושלים ובעצמו מנצח וצ'מבלן, בראיון לכבוד העונה החדשה של התזמורת, הנפתחת בימים אלו.

העונה הקרובה תכלול, בין השאר, קונצרט עם מזמורים מאת הנדל בהשתתפות הסופרן הדס פארן־אסיה, הטנור דורון פלורנטין וזמר הבס יאיר פולישוק; קונצרט עם יצירות של אלבינוני וטלמן עם הסופרן עינת ארונשטיין והבריטון גיא פלץ; ו'גלוריה', קונצרט ובו יבוצעו המיסה הקטנה בסול מינור של באך, גלוריה של מונטוורדי והנדל וקונצ'רטו גרוסו של מופאט, מלחין ודמות חשובה בהבנת עקרונות הביצוע של מוזיקה מן הבארוק. בקונצרט ישתתפו הסופרניות עינת ארונשטיין ועדיה פלד, האלטיות אביטל דרי ואן־מריקה אוורס, זמרי הבס גיא פלץ ויואב וייס ובניצוחו של יזהר קרשון.

אחד הנושאים החשובים ברפרטואר של התזמורת הינו התיאטרון המוזיקלי. הנרי פרסל, בעיניי גדול המלחינים הבריטים, זוכה למקום מרכזי. "כמו רוב המלחינים האנגלים בתקופה הזאת, פרסל העדיף מוזיקה לתיאטרון על פני האופרה", מספר שמר. "בתיאטרון המוזיקלי, בשונה מהאופרה, מדובר ביצירות מוזיקליות אשר סצנות רבות בהן אינן קשורות אחת לשנייה, מלבד העובדה שכל אחת מהן 'מאיירת' משהו שמתרחש במחזה.

"קח למשל את 'מלכת הפיות' שלו, היצירה הפותחת של העונה", ממשיך שמר. "מדובר במעין אדפטציה ל'חלום ליל קיץ' של שייקספיר, אשר העיקר בה הוא מוזיקה, ריקוד ואפקטים בימתיים. על הריקודים ויתרנו, אך המוזיקאית הילה להב יצרה את מלכת הפיות טיטאניה, בגילומה של יפעת מאור הנהדרת, שקושרת את כל הקטעים המוזיקליים לסיפור אחד על פיות ועל הצורך להאמין בקסם גם בימים הקשים הללו. כך שבהחלט אפשר לומר שמדובר ביצירה תיאטרלית־ספרותית מקורית, אשר למוזיקה הגאונית של פרסל שמור בה מקום בולט".