האם אלבר אלבז בדרך לדיור?

המעצב הישראלי אלבר אלבז הודיע שהוא עוזב את כיסא המעצב הראשי של לנוון לאחר 14 שנים, בעקבות חילוקי דעות עם הבעלים. האם ייתכן שאלבז ינחת בסופו של דבר בעמדת המעצב הראשי של דיור, לאחר ההודעה על עזיבתו של ראף סימונס?

עולם האופנה כמרקחה. אחרי שבשבוע שעבר נודע שהמעצב הישראלי אלבר אלבז הועזב מבית האופנה לנוון אחרי 14 שנה כמעצב הראשי, דיווח בימים האחרונים עיתון תעשיית האופנה "WWD" שלמעשה, המעצב הנחשב הוא זה שהודיע על עזיבתו בעקבות חילוקי דעות עם בעלי החברה, ושעובדים במותג זועמים על המהלך שהוביל לעזיבה, ודורשים את חזרתו. "לעובדים נודע על העזיבה ביום רביעי", דיווח העיתון, "והם הגיבו בתדהמה ושוק, כשהם ממלמלים 'אלבר, אלבר, אלבר'", דיווח העיתון.

 

אלבז ידוע בהערכתו לצוות העובדים בחברה, ליחס החם שהם זוכים לו ולפרחים שהוא שולח להם מיד עם סיום התצוגה מדי עונה. הם קראו לבעלי החברה מטאיוואן להגיע לפריז ולתת להם תשובות על העזיבה, תוך שהם קוראים לחזרתו המיידית. בחשבון האינסטגרם של המותג פורסמה תמונה שלו עם הכיתוב, "אנחנו אוהבים אותך, אלבר".

 

בהודעה רשמית שמסר הודה אלבז לכל העובדים המלווים אותו בעשור וחצי האחרון, ללקוחות ולעיתונים שחיבקו אותו לאורך שנותיו במותג ואמר, "אני מקווה שעתידו של המותג יובטח כאחד מבתי האופנה היוקרתיים הצרפתיים, ושהוא ימצא את החזון העסקי שמגיע לו כדי לנוע קדימה".

 

אלבז הישראלי, שסיים את לימודיו במחלקת האופנה של בית הספר שנקר ב־1986, עבר בהמשך לניו־יורק ועבד כמעצב בבית האופנה האמריקאי ג'פרי בין, לפני שהתמנה למעצב הראשי בבית אופנה של גי לארוש בפריז ב־1996. ב־1998 התמנה להיות המעצב הראשי של קו הבגדים לנשים המוכן ללבישה בבית איב סן לורן.

 

משנת 2001 שימש אלבז כמעצב הראשי של בית האופנה לנוון, שחוגג בימים אלו 125 שנה. הוא הוביל את בית האופנה שהיה רדום מעט לפני הגעתו, להיות אחד מבתי האופנה המוערכים והאהובים על ידי עורכים וכתבים, כמו גם על ידי סלבריטאים ונשים ברחבי העולם.

 

בשנת 2005 זכה בפרס מעצב האופנה הבינלאומי של השנה מטעם איגוד מעצבי האופנה של ארצות הברית, ובשנת 2008 בחר בו מגזין "הטיים" כאחד מ־100 האנשים המשפיעים בעולם. עורכות אופנה התאהבו בו, הביקורות היללו את התצוגות שלו, ורווחי החברה גדלו למאות מיליוני אירו בשנה.

 

כבר כשבוע לפני פרוץ השמועות על עזיבתו, הוא רמז על מתחים בין מעצבי האופנה לבעלי מותגים באופן כללי. "התחלנו כתופרים, עם חלומות, רגשות ואינטואיציות", הוא אמר כשהעניק פרס למריל סטריפ באמצע ספטמבר בלוס־אנג'לס, "שאלנו את עצמנו מה נשים רוצות, מה הן צריכות ואיך אפשר לעשות את החיים שלהן טובים וקלים יותר... עכשיו אנחנו מעצבים ראשיים, אבל אנחנו בעיקר מנהלים, ותפקידנו הוא ליצור עוד דימויים, עוד באזזז, והמסכים צריכים לצעוק. זה הדבר החדש".

 

הדברים שלו, שנאמרו על רקע משחק כיסאות מתמשך של מעצבים ראשיים בבתי אופנה גדולים, מהדהדים ביתר שאת בשבוע שבו נודע שהמעצב הראשי של המותג היוקרתי דיור, ראף סימונס, הודיע על עזיבתו.

 

ההתייחסות של "ווג" בריטניה לעניין לאחר שנודע על עזיבתו של סימונס את תפקיד המעצב הראשי של דיור, ראויה לבחינה מעמיקה עבור כל מי שתחום האופנה קרוב לליבו. במאמר מנומק היטב נכתב ב"ווג" הבריטי, בין היתר, שכאשר אילי ההון שכל מעייניהם הוא השורה התחתונה, משתלטים על מותגי־העל הנחשקים של בירות האופנה ודורשים מהמעצבים הראשיים לעמוד במרתון של שמונה תצוגות בשנה, אין אף יוצר או מעצב ראשי שיצליח לשמור על שפיותו. "כדי ליצור אנשים צריכים לקבל השראה ולא לרוץ ממשימה למשימה", צוטט ראש סימונס אומר שם.

 

אין ספק שכעת, עם עזיבתו את דיור והקרע בין אלבז ולנוון, הוצת מחדש משחק הניחושים לגבי מי ימלא איזה תפקיד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים