כוחה של אמא
בסופו של דבר כולנו משפחה אחת. במשפחה כמו במשפחה יש אהבה, קרבה, דאגה ואכפתיות. אך יש גם חילוקי דעות, ויכוחים ומריבות. בתור מטפלת משפחתית אני לא נבהלת מריבוי דעות וקונפליקטים. אולם תמיד שואפת להגיע למציאות של כבוד הדדי, הכלה ויכולת לאמפתיה בין כל חברי המשפחה.
נשאלתי בימים האחרונים 'איך זה שבחרת להגיע לכאן הערב?'. האמת שהשאלה הפתיעה אותי. היה לי ברור שההזדמנות לעמוד יחד בבמה אחת, בכיכר אחת עם כל אחיי ואחיותיי, היא מתנה עבורי ודרך הולמת לכבד את זכרו של מלאכי שלי. בסופו של יום, שלומי קשור בחוט לשלומכם.
כמו כל אחד מאיתנו, גם לי יש כמה כובעים. אני אישה, יהודייה, תושבת ישראל, אשת איש, ובעיקר אמא וסבתא. אולם הכובע שבעטיו אני עומדת כאן הערב — הוא הכובע שאיני אוהבת את גווניו אך נושאת אותו ביגון ובגאון בו־זמנית: הכובע של אמא של מלאכי.
רק לפני שנה וקצת עמדו כאן בכיכר אמהות אחרות, עם קהל דומה, מכל הקצוות והגוונים. יש ייחודיות בכוח של אמא — ייחודיות הבאה לידי ביטוי ברחם. רחם לא נקרא כך סתם. "רחם" מלשון "רחמים", רחמים שמבטאים ציפייה למשהו גדול שעדיין לא נולד.
הערב כאן בכיכר, ובתקופה הסוערת שעוברת עלינו במדינה, אנו זקוקים לרחם. אנחנו צריכים להתחבר, ביחד ומתוך רחמים גדולים. לצפות, להתפלל, להתאמץ ולהשתדל שמשהו גדול ייצא מהיחד הקולקטיבי הזה. לא כי אי־אפשר עוד, לא כי אין ברירה, אלא כי ככה צומחים חיים גדולים.
ככה צמח מלאכי שלי, צמח נדיר ומיוחד במינו שגדל באדמת כוכב־השחר. הוא גדל בקבלה ובנתינה הדדית ופרח להיות אדם משמעותי, נבון ורגיש עד אין קץ. חייו נגדעו כשהיה על סף תחילת חייו כ"מבוגר אחראי".
אני זוכרת עד היום את התגובה של מלאכי, הילד הקטן שלי שהיה בן 6, כששמע על הרצח הנוראי של ראש הממשלה: את הזעזוע ואת הדמעות בעיניים. ואני סבורה שאם ילד קטן בהתנחלות רחוקה הרגיש כזו טלטלה, אין ספק שבסופו של דבר, באמת כולנו משפחה אחת.
אני מאמינה שעם קצת שאר רוח, חזון והגשמה ניתן להגיע למהלך חדש של שיח ומטרות משותפות. יש ברכה שאומרים תחת החופה שהסיומת שלה "אהבה ואחווה ושלום ורעות" — האהבה והאחווה מקדימות את השלום לא בכדי.
אם נצליח להסתכל אחד על השני מתוך משקפיים שיש בהם גם אהבה וגם אחווה, נצליח אולי להביא לסוג של שלום. שיתחיל וינבוט ויצמח קודם כל בינינו לבין עצמנו, בינינו לבין אחינו, ואחר כך ימשיך וייתן ענפיו גם למחוזות רחוקים יותר חוצי גבולות, מגזרים ועמים.
