אמי התפטרה מעבודתה כאמא וסבתא

לפני כ־12 שנה ההורים שלי נפרדו אחרי סבל רב וגירושים מכוערים. אני בדיוק התחתנתי וילדתי. אבי די נעלם מהתמונה. עד אז אמי ואני היינו ביחסים טובים, היא הייתה אמא מסורה לילדים, לבית ולאבי, שאיתו הייתה מגיל צעיר.

אחרי שנתיים־שלוש אמי הכירה כל מיני אנשים ואני הייתי גאה באופן שבו היא מצליחה להרים את עצמה. למצוא חברה חדשה זה לא דבר קל, בטח שלא בגיל חמישים פלוס. לאמא היה קשר עם בחור תקופה מסוימת ואני הכרתי אותו באופן שטחי. לא היה לה עניין לקרב בינינו וגם לי לא היה עניין. הספיק לי שנחמד לה. הבנתי שאחרי שנים של בית ובעל וילדים ועבודה, היא רוצה חופש.

היא הייתה עסוקה בלבנות את עצמה ולגלות את ההנאה בזוגיות ללא מחויבות. הרגשתי שהקושי שאני חווה בראשית דרכי כהורה לא מעניין אותה. היא לא הייתה שם, לא הייתה מסוגלת להכיל את בעיותיי כשנפטרה מהבעיות שלה והשתחררה. היא גם אמרה לי בפירוש שכבר סיימה את תפקידה כאמא וזהו.

מי אמר שאמא זו עבודה ומי אמר שאפשר להתפטר ממנה? כל מה שנוגע למשפחה עייף אותה. היא הייתה באה לביקור בן עשר דקות ותמיד עם אותו משפט שהיא "עייפה". היא לא עשתה שמרטפות ואחרי מריבות הפסקתי לבקש כדי להימנע מעוד מריבה סוחטת.

היא עברה לגור עם חבר חדש אחר. לעיתים הבנות שלי נפגשות איתם, אבל אני לא אוהבת לבלות עם הזוג החדש הזה. על ידו היא מתחנחנת, מתלטפת איתו (דבר שבחיים לא ראיתי אצל הוריי). היא איבדה כל רגישות. בילוי משפחתי זה הדבר האחרון שמעניין אותה או גורם לה אושר.

ערב אחד, כשבעלי היה בחו"ל והיה לי לבד מאוד קשה, הרגשתי שאני מוכרחה לצאת לשעה קלה מהבית להליכה עם חברה. התקשרתי אליה לבקש שתהיה קצת עם הנכדות. היא שאלה לכמה זמן ואז ישר פלטה "זה עושה לי בעיות". הזדעזעתי מהמשפט, אמרתי לה לא חשוב וניתקתי. לעזור לבת שלך עושה לך בעיות? הגועל ממנה ומבן זוגה הציף אותי.

אני רואה את ההורים של החברות שלי, את המשפחתיות והעזרה, וליבי מתפוצץ מקנאה. בא לי לצעוק "אמא, אנחנו הילדים, מבוגרים ככל שנהיה, אנחנו ילדים שלכם!" היום האישה הזאת הפכה לבת טיפש־עשרה מרוכזת בעצמה, מתאפרת ולובשת מיני ומתעסקת בטיפולי יופי. היא באמת רזתה ויפתה, אבל פחות מעניין אותי לבלות במחיצתה. האישה שחשבתי שהיא אמי לא קיימת יותר. אני לא מכירה אותה ומה שאני רואה לא שייך אליי.

איך אני מתמודדת עם זה?

אמך מרגישה כרגע שהיא רוצה להחזיר לעצמה את הנעורים שאיבדה במשך שנות נישואים רעים, ואולי לא היו לה מעולם. ייתכן שהיום היא מגלה את הנשיות שלה ורוצה לחטוף עוד נתח מן הנעורים המחודשים המוגבלים בזמן. ההתרחקות ביניכן היא שלב בחיים של כל אחת מכן. אמך מקיימת קשר עם הנכדות, אך לא בהתאם ללוח הזמנים שלך - מעצבן, אבל לא נורא.

תורידי את הציפיות ממנה, שלא מאפשרות לכן לקיים קשר סביר. כרגע, נכון, זאת אישה שונה מהאמא שהכרת. אבל יש תקווה שתתקרבו מחדש בתור שתי נשים טובות וראויות.