האישה הטובה
רוסלנה רודינה יודעת שכולם חושבים שבלי הזוגיות עם אייל גולן היא לא שווה הרבה. אבל הסיפור האישי שלה, מאיומי החטיפה באוקראינה ועד התקיפות המיניות שעברה בגיל ההתבגרות, ממילא לא הכין אותה לחיים קלים. זו גם הסיבה שהחליטה להשאיר מאחור תינוק בן חצי שנה, ללכת להשתתף ב'הישרדות' ולחזור משם אדם אחר לגמרי
בעולם של רוסלנה רודינה יש שני סוגי אנשים: רעים ורעים מאוד. כל היתר הם בגדר סטיית תקן. "פעמיים תקפו אותי מינית", היא אומרת ביובש. "פעם בגיל 12 ופעם בגיל 15. בגיל 12 חבר של אחי ניסה לגעת בי. היינו בקניון בחניון, במקום שלא ראו אותנו, ואחי הלך לקנות משהו. החבר שלו ניסה בכוח להוריד לי את המכנסיים. המזל היה שאחי הגיע".
וסיפרת לאחיך? למשטרה?
"סיפרתי לאחי והוא לא האמין לי. לא שנאתי אותו על זה, אבל כעסתי עליו מאוד. הייתי מאוד בטוחה בעצמי. אחרי כמה שנים הייתה מישהי שיצאה עם אותו בחור וטענה שהוא הפעיל עליה כוח".
איך הסיפור ההוא השפיע עלייך?
"יש הרבה נשים שלא מעריכות את עצמן בגלל זה, שהולכות דווקא לשכב עם הרבה גברים. אצלי זה עבד הפוך. זה עשה אותי מאוד אנטי גברים. לא רציתי שיתקרבו אליי. גם היום אני מאוד חשדנית. תשאלי כל גבר שאי פעם התחיל איתי - אני מאוד קשה. אף פעם לא היה לי חבר שלא הכרתי טוב קודם. בכלל לא בעניין של סטוצים".
ומה קרה בגיל 15?
"זה היה יותר גרוע. מישהו שהכרתי והייתי דלוקה עליו ניסה לגרום לי לשכב איתו בכפייה. ראינו סרט אצלו בבית. בהתחלה זה היה רק נשיקה ומשם זה התפתח. לא זרמתי. ביקשתי שיפסיק. ואז הוא נכנס לאטרף. למזלי צרחתי כמו משוגעת ואמרתי שאני אתלונן עליו. כשיצאתי משם הרגשתי מושפלת, חסרת ביטחון. נפגעתי כי זה הגוף שלי. אבל ידעתי שפעלתי נכון. זה כבר גרם לי עוד פחות לסמוך על גברים".
כשאת נזכרת בזה כיום, יש בך כעס?
"במצב הנוכחי במדינה, שכל אחד מפחד לצאת וגם מפחד שייכנסו אליו הביתה, אני אומרת שרק יגיע הבנאדם שינסה להיכנס אליי הביתה. שרק ינסה".
ובתור דוגמנית קרה שהטרידו אותך?
"אני לא נותנת פתח לדברים האלה כשאני מזהה אותם. גם כשמישהו שולח לי הודעה כאילו בין חברים ומה העניינים מאמי, אני לא עונה. ממש אין לי בעיה להיות לא נחמדה".
ואת חושבת שזה בגלל התקיפות ההן?
"כן, אבל לא רק. זה מהחיים".
החיים, למשל, הם גם החבר הראשון והרציני, שאיתו ניהלה זוגיות של חמש שנים. מגיל 17 עד גיל 21, עד שבעיית השתייה שלו הכריעה אותה. באותה תקופה גם החלה לדגמן. "הוא אף פעם לא פירגן לי", היא מספרת. "תמיד דאג להוריד לי את הביטחון. הוא היה משקר לי הרבה, אומר שהוא הולך לישון ואז הייתי רואה תמונות שלו במועדונים. פתאום לא ענה לטלפון. היה מחרפן אותי. אבל לא נפרדנו בגלל זה, אלא כי הייתה לו בעיית שתייה קשה. לא רציתי את זה בחיים שלי".
מה זה אומר לחיות עם אלכוהוליסט?
"סבל. היה שותה מהבוקר, מחביא ממני בקבוקים וחוזר עם ריח של אלכוהול. מדבר אליי לא יפה".
מרים יד?
"לא, אבל היו לנו רגעים לא נעימים. חזרתי לאמא. לא היה כיף. מהר מאוד מצאתי את עצמי בזוגיות עם מישהו אחר".
מאז גיל 17 את בעצם מתגלגלת מזוגיות לזוגיות. אין לך מושג מה זה להיות לבד. למה?
"לא יודעת. לא חשבתי על זה ככה, אבל זה נכון".
אולי בגלל זה הזוגיות עם אייל גולן עובדת. יש לך ספייס איתו. זה ללכת עם להרגיש בלי.
"יכול להיות. אני מאוד עצמאית. אני גם לא אהיה מאלו שיופיעו באמצע החיים ויגידו לו, 'שומע? כל מה שהרווחת תן לי חצי'. מה שמגיע לי מגיע לי וזה אפילו לא לי, זה לילד שלי. ואני אסתדר בכוחות עצמי. בדיוק כמו שהסתדרתי עד שהכרתי אותו. לכן לא הייתה לי בעיה לחתום על הסכם ממון".
גולן, רודינה והסכם הממון שלהם חיים יחד ברחובות עם בנם המשותף יאן, תכף בן שנה. מנהלים שגרה נעימה, בורגנית, שבה גולן מבשל פלפלים ממולאים ורודינה לוקחת את התינוק לטיפת חלב. זאת השגרה שאחרי המפץ הגדול, פרשת "הזמר המפורסם" או "משחקי חברה". ובשמה העממי: פרשת אייל גולן. אותה פרשה שבמהלכה חזרו זה לזרועות זו לסיבוב שני. הרבה ספקולציות נשמעו על הזוגיות הזו מאז החלה בשיא הסקנדל שעירער דרמטית את מעמדו הכל־יכול של גולן. אמרו שהיא שם בשביל הכסף. שמדובר בטריק יחצני שמטרתו למצב את גולן כאיש משפחה. שהיא מנצלת אותו בשביל הקריירה. העובדה שהשניים הביאו ילד לעולם ולא טרחו להינשא גרמה גם היא לצקצוקים שאפשר היה לשמוע עד קיסריה. ובקיץ האחרון הייתה הפרשייה המביכה שבה טען גולן כי איתר בביתו האזנות סתר והסתבר שהוטעה על ידי איש מחשבים שרצה בקרבתו. "אני מנועה מלהתייחס לזה", היא יורה. "זה נמצא עכשיו בהליכים משפטיים. לא הייתי פה כשזה קרה. אני לא יכולה להגיב על משהו שאני לא לגמרי יודעת".
אחת ולתמיד: הזוגיות שלכם היא מזימת יח"צ?
"ממש לא. איזה שטות. האמירות האלו זה משהו שלא נגמר".
מה מערכת היחסים שלך עם הדובר שלו, רני רהב?
"הולכים לארוחות לפעמים, שולחים ברכות. לא מעבר. אייל נפגש איתו בענייני עבודה שלו, זה לא קשור אליי. כל הזמן מחפשים להתעסק בנו. הרבה אנשים מחפשים את אייל. הוא עושה כותרות. זה תחושה של ניצול".
נראה שאתם חיים בחשדנות נורא גדולה ואפילו בפרנויה שרודפים אתכם.
"כן. תמיד".
אולי זה מסביר את הפיאסקו ההוא של האזנות הסתר שלא היו.
"את לא באמת יכולה לדעת מי הבנאדם שנמצא לידך. אני אפילו לפעמים בוחנת את האנשים שעובדים אצלנו מבחינה כספית, אם הם מנצלים את אייל. אייל תמיד לארג'. הוא לא מסתכל בחשבונות. כלום. ואני דווקא כן. הוא נפגע כל כך הרבה פעמים מאנשים קרובים וזה תמיד הפתיע אותו. אני יותר קשוחה. הרבה יותר בוחנת. יותר חשדנית. גם האנשים שהוא מכניס אלינו הביתה. אני יכולה להגיד לו, 'תשמע, זה יש מצב שלא בא לי טוב'".
אגב אינטואיציות, מה חשבת על אבא שלו, דני ביטון, כשנפגשת איתו?
"פגשתי אותו פעם אחת בהופעה ופעם אחת באירוע. לא יצא לנו לדבר אפילו. רק שלום, שלום. אז לא התרשמתי. אני חושבת שכולם היו בהלם ממה שהוא עשה. גם אייל אמר שאבא שלו צריך לשלם על זה".
בתוכנית 'אנשים' אמרת בעניין הפרשה ש"יש הרבה גברים שעושים את זה ולא רק ליד אבא ועם כמה בחורות. וזה בסדר. אם הוא מרגיש שבא לו, לא חושבת שצריך לשפוט אותו על זה". מתפרש מזה כאילו לגיטימי לקיים יחסי מין כשבחדר סמוך האב עושה את אותו הדבר. את מוכנה להסביר?
"אני ממש לא חושבת שכולם עושים אורגיות עם אבא שלהם. אני לא בעד אורגיות, עם אבא או לא. בתוכנית פשוט לקחו מילים וחיברו בעריכה. ישבתי מול זה והייתי בשוק. בכיתי. אמרתי, 'פאק, מה יחשבו עליי עכשיו?' אני לא מצדדת באונס ובניצול, חס וחלילה. הסכמתי להתראיין ל'אנשים' כי אני וחיים אתגר עבדנו יחד בתוכנית 'מה אתם אומרים', אז סמכתי עליו. אחרי השידור פשוט יצאתי עליו בכל דרך אפשרית. הוא טען שהוא לא קשור לעריכה. עשו לי תרגיל. מכרו אותי בשביל הפרומו. ניצלו אותי. מאוד נפגעתי מזה".
כשפניתי לקבלת תגובה ממערכת 'אנשים', הם שלחו לי חומרים של הראיון לפני עריכה. רודינה צוטטה במדויק.
רוסלנה, זה מה שאמרת. אולי היית נסערת?
"ממש לא, אני בחיים לא אמרתי דבר כזה. שלא ישלחו לך חומרים שכבר ערכו אותם".
אז לא היה?
"לא".
אייל כבר התאושש מהפרשה?
"לא לגמרי. זה היה עוול גדול. מאוד קל לעשות רעש סביב דבר כזה ופתאום לבוא ולשאול, 'אה, הוא התאושש'? ממש מעניין אתכם אם הוא התאושש. כשחזרנו באמצע הפרשה, מצאתי אדם שבור. מרוסק נפשית. הוא רצה לעזוב את הארץ".
ועכשיו, הוא רוצה לחזור לטלוויזיה?
"הוא לא בטלוויזיה לא כי הוא לא רוצה, אלא כי לא רוצים אותו. הוא מאוד רוצה לחזור. הוא לא שם כי מנעו ממנו לחזור".
חזרת אליו כשהוא היה על הקרשים. כשרוב החברים עזבו אותו. לכן הזוגיות שלכם מצליחה?
"תמיד אמרתי שמה שיש ביני לבינו באמת היה אמיתי. לא שאני צריכה להוכיח, אבל אני מוצאת את עצמי מסבירה הרבה פעמים מה יש בינינו ומרגישה שאני צריכה לענות ולהסביר לאנשים שעם כל זה שיש בינינו פער של 17 שנה זה אמיתי. תירגעו".
איך זה עובד אצלכם?
"הייתה לנו תקופה שהיו לנו חדרים נפרדים. אם אני צריכה לקום בבוקר ואייל מתעורר מכל דבר קטן, אז הרסתי לו את השינה. אז ידעתי שאני עוברת לחדר השני בארבע בבוקר ומשלימה שעות".
מתחשב מצידך.
"גם מצידו, כי הוא יודע שאני אוהבת לישון והוא, כשהוא קם, הוא מדליק את כל האורות. אז כן, ישנים בנפרד גם".
והיום?
"שמרתי את דירת הרווקות שלי ברמת־גן".
את בזוגיות עם אבי בנך ועדיין מחזיקה דירת רווקות?
"כן, משכירה אותה עם חברות".
בשביל מה?
"נגיד ביום שיש לי צילומים ואני עייפה. אני לא אפול על חברות. יש לי את הפינה שלי. יש שם לול ליאן. כל מה שצריך".
קצת מוזר. המרחק בין תל־אביב לרחובות לא כזה גדול.
"לא חושבת. עם כל הפקקים? ויש לך את הפינה שלך. נגיד בא לך להיות עם חברות להשלים זמן? זה מעולה".
¥ ¥ ¥ ¥ ¥
בגיל 27 רודינה היא כבר שועלת קרבות ותיקה. בחורה קשוחה, שקשה מאוד לחצוב ממנה חיוך ומגיבה בתוקפנות מנומסת לשאלות שלא מוצאות חן בעיניה. יפה מאוד, כולל עצמות לחיים מפוסלות ועיניים מלוכסנות וכמובן: רזה באופן שמכווץ את שמחת החיים. היא מדברת בשקט ובמונוטוניות: טי־שירט ותקיפה מינית יזכו לאותו טון. על החצנת רגשות כמעט ואין מה לדבר. בשיחה, רוב הזמן היא במגננה. עושה הכל כדי שלא תיווצר אינטימיות. הראיון, היא מבהירה, הוא בסך הכל עבודה, משהו על הרצף שבין אירוע השקה, צילומי קמפיין ואייטם אצל גיא פינס. ההשתתפות בעונה החדשה של 'הישרדות' שהושקה השבוע, לעומת זאת, זה סיפור אחר לגמרי.
"לא חזרתי אותו אדם", היא מודה. "זה משנה לך המון דברים בהסתכלות על החיים: אחרי שחזרתי הערכתי גם כפית. בשביל אנשים זה אולי כלי קטן, אבל בשבילנו זה החיים".
למה עשית את זה בעצם?
"נסעתי לעבוד, להרוויח כסף. אפשר לבוא ולהגיד, 'אה, את בת זוג של אייל, יש לך מספיק כסף'. אבל לא מכירים אותי. אני מאוד עצמאית. הכסף של אייל זה הכסף של אייל והכסף שלי הוא הכסף שלי ושל התינוק שלי. שלא ייצא מצב שאני נתקעת... אני רוצה לא להיות תלויה באף אחד".
כמה היה קשה להשאיר תינוק בן חצי שנה מאחור?
"מאוד. בדקה ה־90 כמעט לא נסעתי. אמרתי לאייל, 'תקשיב, אני לא מסוגלת'. אבל בשביל להצליח בחיים את צריכה לעשות הקרבה. תמיד חיפשתי שיכירו אותי, אז במקום שארוץ לאודישנים לסדרה הזאת וההיא הלכתי לשם. אייל אמר לי, 'אני יודע שקשה לך לקחת החלטה בגלל הילד, ואני יכול להגיד לך שעוד חודש כבר לא היית נוסעת'. יאן היה קטן עדיין. הוא פחות קלט. אייל אמר לי, 'אם את רוצה, זו ההזדמנות שלך. בלי רגשות אשם. אל תרגישי שאת משאירה אותו עם מישהו זר. אני אבא שלו'".
מה פיספסת בזמן שנעדרת?
"הוא אמר 'אמא' ו'אבא'. פיספסתי את זה וזה הרג אותי. היום אני מוכנה לעבוד רק בשעות שהוא בגן. אין מצב שאני לא מוציאה אותו מהגן ואין מצב שאני מאחרת. אני לא אתן לו את ההרגשה שלקחו ילדים אחרים לפניו. חזרתי עם שריטה כזאת".
רודינה לא מאמינה בהתחכמויות או מניפולציות. אין לה בעיה להודות שלצד השיקול הכלכלי, 'הישרדות' אמורה להוציא אותה מנישת הפלקט ולחלץ אותה מהתואר "החברה של אייל גולן" שהיא מנהלת איתו יחסי אהבה־שנאה. "אין לי בעיה שיתעסקו בו", היא מדייקת. "יש לי בעיה שהרגשתי שמעלימים אותי. שאני פשוט צל. הבת זוג. אין לך שם. את מתה. אין לך חיים. אין לך דעה. זה קשה. אז יש פה סוג של תסכול". היא אמנם עבדה כדוגמנית עוד לפני שהכירה את גולן, אבל לא קטפה קמפיינים גדולים באמת והסתפקה בהלבשה תחתונה, מוצרי שיער ומותגים קטנים. זה לא רק בגלל גובהה הבעייתי בתחום (1.65 מטר), אלא גם בגלל המיצוב שלה. "זו הבעיה הגדולה", אמר השבוע בכיר בתעשיית האופנה בארץ. "היא לא מביאה שום ערך מוסף חיובי. היא עדיין ממותגת כ'חברה של אייל גולן'".
"יש לי סטיגמה של ילדה מפונקת שלא צריכה את הכסף", היא אומרת. "אני מקבלת בפייסבוק הערות כמו 'זכית בלוטו' ו'את עובדת רק כי את חברה של'. זה מחלחל וצורב. עם כל הכבוד, הייתי דוגמנית גם לפני אייל. אמנם לא מוכרת, אבל עבדתי בחו"ל".
ואיך הסתכלו עלייך ב'הישרדות'?
"חשבו שאני תמימה, שקטה, לפלפית, חלשלושית, שאין לי דעה, האישה הקטנה. היה רגע על האי שזרקו לי משהו כמו 'מה את באה לכאן כשהחבר שלך עושה קיסריות ומרוויח את הכסף הזה'. ואני אומרת, 'אתם חיים בבועה? מה, הוא סוגר קיסריה ובא אליי עם המזומן, קחי מותק ולכי? גם אני באתי להרוויח כסף ולעשות קריירה'".
ומה קרה לך על האי?
"בבית אמרתי לעצמי שלא אשבר בקלות. אבל איך ששמתי את הרגליים על האי אמרתי שאני רוצה ללכת והתחלתי לבכות. לא רוצה להיות פה. הרגשתי לבד. לקח לי חמישה ימים להיכנס למשחק. הייתי שבורה. בכי, בכי, בכי. לא מתפקדת. לא מדברת. לא משתתפת. בדיכאון. ישבתי בצד והתפרקתי. הייתי זומבי. אבל ההפקה שמרה עליי".
לפי התחקיר של רז שכניק שפורסם במוסף הזה, ההפקה בהחלט שמרה עלייך. נתנו לך לאכול לחם עם שוקולד, כדי שתתחזקי, למשל.
"ממש לא. אבל ההפקה מאוד דואגת למצב הבריאותי שלך. גם דיברתי עם מישהי שנמצאת בהפקה, שעזרה לי".
נטען בתחקיר שהרופא אמר שצריך לשחרר אותך הביתה. האם הרופא אמר לך את זה?
(חושבת) "היה לי חוזה שכתוב שבמידה וארד מתחת למשקל מסוים יקרה כך וכך, אבל החוזה אישי ואני לא רוצה להיכנס לזה".
אחת הטענות הייתה שבאחת המשימות המצוף שלך נקשר על ידי ההפקה ולכן לא נפלת.
"אלה משימות שנבנו לפני שנה־שנתיים. מה, ידעו שרוסלנה תהיה שם? לא אכלנו בדיוק כמו שבן יהב (המתמודד שתובע את הפקת 'הישרדות', גב"ח) לא אכל. סבלנו בגשם בדיוק כמוהו. הוא בא ל'הישרדות', לא למלון".
אז לא שמעת אותו צועק בלילה?
"כולנו צרחנו בלילה! את ב'הישרדות'! יורד עלייך גשם ואת מתה מקור".
הוא צרח כי הוא היה צריך ללכת לשירותים ולא לקחו אותו. הוא טוען שהשתין וחירבן על עצמו.
"די, נו באמת. זה הזוי. שטויות".
אמרת שלא חזרת מ'הישרדות' אותו אדם. מה השתנה בך?
"זה קירב ביני לבין אייל. הוא למד להעריך מה יש לו בבית. אני התחלתי להראות יותר רגש. אייל תמיד היה קורא לי קוביית קרח. היום אני יותר מדברת, יותר משתפת. יותר חמה. יותר קל לי לכתוב לו שאני מתגעגעת. פעם הייתי חושבת פעמיים אם לשלוח לו את ההודעה הזאת. שלא יתלהב. עכשיו אני אומרת, 'די, על מי אני עובדת'. זה מה שאני מרגישה, אז למה שלא אוציא את זה החוצה?"
¥ ¥ ¥ ¥ ¥
אבל בהתחלה היא לא הרגישה יותר מדי. רודינה וגולן נפגשו לראשונה ביום ההולדת של הסוכנת שלה דאז, נורית אורגל, שהיא קרובת משפחתו של הזמר. כבר אז הם לא צייתו לחוקי הרומן הרומנטי. רודינה הייתה אז בת 24 ובזוגיות. גולן ביקש ממנה באותו ערב לאשר אותו בפייסבוק והשניים התחילו לדבר. "לא הייתי מעריצה, לא הכרתי את השירים. לקח לו הרבה זמן עד שהוא הצליח לשכנע אותי להיפגש", היא מגחכת. השניים הפכו לידידים ורק אחרי שנפרדה מבן זוגה הקודם התחילו להתראות. אחרי חודשיים עברה לגור איתו במגדלי יו. אחרי שלושה חודשים, היא אומרת, ידעה שהיא מאוהבת. "היום אני יודעת שבסיבוב הראשון עברנו לגור יחד מהר מדי. זה התחיל כשהגעתי אליו ואמרתי, 'אני אחזור הביתה לארוחת ערב'. הוא אמר, 'תיסעי לחדרה, תסיימי לאכול ואני שולח לך נהג'. קודם הבאתי מברשת שיניים. אחרי זה טי־שירט ובסוף הוא אמר לי, 'מה יש לך לחפש בחדרה?' אז עברתי אליו".
איפה הרגשת אז שהחיים שלך השתנו?
"פתאום נפל עליי אור. לא ידעתי איך מגיבים לתקשורת, למשל. ואני בנאדם שמאוד שומר על הפרטיות שלו. מאוד תוקפנית כשמנסים להיכנס אליה. אז נורית הסבירה לי שאני בזוגיות עם אדם מאוד מפורסם וצריכה לקחת בחשבון שירצו להכיר גם אותי. הייתי בלחץ גדול, לא ידעתי איך להתנהג ולדבר. לאט־לאט למדתי. בעיקר מאייל".
מה עוד לימדו אותך?
"(צוחקת) בהתחלה בביקורות האופנה חיסלו אותי. את יודעת איך התלבשתי כשאני ואייל התחלנו לצאת? כמו רוסייה. רוסייה שהגיעה מקייב ובאה לארץ. הייתי מזעזעת. אז אייל לקח לצד את ליאת אשורי, המלבישה שלו, ואמר לה, 'את חייבת לדבר איתה, תשני לה את הסטייל!' ואת זה אני יודעת מליאת. אייל לא סיפר לי. היום אני התלמידה הכי טובה שלה".
הסיבוב הראשון בזוגיות שלהם מסתיים אחרי פחות משנה. "הכל היה מהיר מדי וזה הוביל לריבים מיותרים. היינו כל היום ביחד. הופעות, אולפן, כדורגל בסופ"שים. אחרי חודשים של חנק מצאנו את עצמנו רבים על שטויות. למה לא חזרת לפני. למה לא הלכת לפני. ואני ישר בפיצוץ, קמה והולכת".
אייל יודע שלא כדאי לריב איתך?
"ברור. הוא יודע שצריך להתנצל, גם עשר פעמים, ורק אז אני אדבר איתו. גם כשאנחנו משלימים ייקח לי כמה ימים להירגע. גם אייל אומר לי לפעמים 'שחררי!' כי הוא רואה שאני עדיין תקועה. אבל משהו עוצר אותי. זה האגו שלי".
מה למדתם בין הסיבוב הראשון לשני?
"לשחרר. שלכל אחד יש את הזמן שלו. אם אני רוצה לצאת עם חברות אני יוצאת עם חברות, אם הוא קובע לצאת עם חברים שייצא עם חברים".
וקנאה?
"בסיבוב הראשון הייתי מתפרצת, כועסת, יוצאת עליו. כל מי שהייתה מתקשרת הייתי שואלת 'מי זאת'. באיזשהו שלב נמאסתי עליו. שמעי, ישבתי בבית משועממת, לא הכרתי את העולם הזה בכלל. היום אני יודעת מי הגבר שלי. אבל אז? כל טלפון הייתי קופצת. בחורות היו שולחות לי דברים, מנסות לסכסך. אני זוכרת שישבנו וראינו סרט. פתאום חברה שולחת לי בווטסאפ סטטוס שמישהי כתבה בפייסבוק: 'איזה כיף, אני ואייל גולן רואים סרט'. ואני יושבת לידו. הראיתי לו את זה והוא אמר, 'תחשבי מה היית עושה אם לא היית ישנה היום אצלי?' אני מקבלת הרבה הודעות מטורפות כמו 'אייל בוגד בך איתי ורק רציתי שתדעי, כי אני מתחרטת'. ואני נכנסת לפרופיל של מישהי ששלחה הודעה כזאת וזאת ילדה בת 13! חסמתי אותה. אין לי מה לעשות חוץ מזה. בחורות משוגעות".
מתי צעקת עליו 'מי זאת'?
"בהתחלה, כשפירסמו תמונה שלו במועדון מחבק מישהי. הוא אמר לי, 'זו ידידה'. היום אני מבינה שהתקשורת מאוד צמאה להרוס. אבל אני לא תלויה באייל. ברגע שארגיש לא במקום שלי, אני קמה והולכת. כשמשהו מפריע לי אני תמיד מעירה. לא שותקת".
אילנית לוי סיפרה לי בראיון שהוא היה חוזר הביתה עם ריח של בושם וכתם ליפסטיק על החולצה והיא לא הייתה שואלת כלום. את מסוגלת להגיע למצב כזה?
"זה לא קרה וזה לא יקרה. אני יותר אקטיבית ממנה. בחיים לא אוריד את הראש. לכן אמרתי שבמקום שאני ארגיש לא בטוחה, זה להתראות וכל טוב".
אילנית אמרה גם שאייל לא היה מעורב מספיק עם הילדים. יכול להיות שעם יאן יש לו תיקון?
"אני חושבת שזה עניין של גיל. עם אילנית לא היה לו זמן. הוא היה יותר עמוס ויותר צעיר. היום הוא יותר בבית, פחות בעניין של בילויים וכאלה. מה הוא עושה עם יאן? לוקח אותו לכדורגל, לאמא שלו. הוא אבא מדהים גם לליאם וגם לאלין. תשמעי, לא יודעת מה היה בינו לבין אילנית. זה לא עניין שלי. אני והיא בקשר ממש טוב. אני מאוד אוהבת אותה. אנחנו מסתמסות על הילדים, היא עושה גבות אצל מי שאני עושה. כל פעם שהיא אוספת את הילדים אנחנו יושבות בחוץ - קפה, סיגריה, ריכולים. היא מצחיקה ברמות".
אמרת שאת קנאית. את מצליחה לשים בצד את זה שהיא האישה הראשונה שלו?
"ברור. אנשים לא מבינים איך הגיוני שאני והיא בקשר טוב. ואני תמיד אומרת שברגע שזה נגמר זה נגמר. אפשר גם לפתח חברות. וגם למה לא?"
כי אחרי הראיון שהיא עשתה כאן הוא כל כך התרגז שהוא הוציא שיר עליה. בן אדם שנגמר לו לא מתנהג ככה.
"אילנית תהיה חלק מהחיים של אייל עד הסוף בגלל הילדים. הוא מאוד מכבד אותה ודואג לה. השיר ההוא? אמרתי לו שלדעתי היה עדיף שידברו בארבע עיניים. שהיא לא תתראיין ושהוא לא יוציא שיר. פשוט כי יש ילדים בבית".
ועם אלירז שדה, בן זוגה של אילנית, זה נרגע? הרי לו ולאייל יש היסטוריה לא פשוטה.
"אלירז אף פעם לא היה קשור יותר מדי. לא מכירה אותו בכלל. לא נכנסת למה שהיה בינו לבין אייל. בואי נגיד שלא סתם אייל אמר משהו עליו ולא סתם אלירז אמר משהו. יש סיבה לכל דבר".
¥ ¥ ¥ ¥ ¥
נולדה באוקראינה, בבוגוסלאב, עיר במרחק כשעתיים מקייב. משפחה בורגנית. האב יעקב, יבואן של כלי רכב מגרמניה. האם ליזה עבדה במכולת. ילדה שנייה אחרי בן בכור, דניס. באותם ימים החל לצמוח הקפיטליזם החמדני שהחליף שנים של דיכוי קומוניסטי. "חווינו הרבה דברים לא נעימים כי חשבו שיש לנו הרבה כסף. היו איומים על החיים שלנו. איימו עלינו, הילדים, בחטיפה וברצח. מסתבר שפעם אחת אמרו לאבא שלי, 'אנחנו יודעים שבשעות האלה והאלה הילדה שלכם משחקת בגן הזה והזה', אז עזבנו. סיפרו לנו על זה רק בארץ, אחרי שהתבגרנו. היה לנו חבר קרוב שנרצח בגלל כסף. הרגו אותו בבית שלו".
מה הדבר הראשון שאת זוכרת כשהגעתם?
"חנוק. אין אוויר. חם. זו הייתה הפעם הראשונה שטסתי. נכנסנו לרכב ונסענו לכיוון חיפה. זה היה כביש החוף, ראינו דקלים. ואני כולי מתלהבת! שאלתי אם יש פה בננות. כאילו הגעתי להוואי וחם כאן וכיף".
הכיף לא נמשך הרבה זמן. המשפחה המורחבת הגיעה לחדרה, שם שכרו וילה. "עשרה אנשים בשישה חדרים", היא נזכרת בפנים אטומות. "ישנתי בחדר עם בן דוד שלי ואחי. זה היה סיוט, לגור עם כולם יחד. אמא שלי רבה עם אמא שלו. אבא שלי רב עם אמא. אין לך שקט".
הוריה התחילו לעבוד במלצרות. רוסלנה החלה ללכת לבית הספר וגילתה שהיא חייבת להיות אגרסיבית. "צחקו עליי בלי הכרה, על כל דבר. אהבתי בננות, אז אמרו, 'הנה הקופה הביאה בננות לבית ספר'. הייתי תוקפת".
רק מילולית?
"לא. נתתי כאפות וזרקתי פעם כיסא. היו אומרים לי, 'רוסייה מסריחה, לכי תחזרי לרוסיה'. ודי, כמה את יכולה? אז זרקתי כיסא, לא כדי לפגוע במישהו, אלא כדי שישחררו. לא התעסקו איתי מאז. הייתי מגיעה הביתה ופורצת בבכי, אבל לא הסכמתי להראות את זה. בתיכון מישהו שצחק עליי ביסודי כבר רצה לצאת איתי. אמרתי לו, 'יאללה תתכפכף מפה'.
את נוטרת טינה?
"ברור. אני סוגרת חשבון עם כולם. בנות, למשל. מכירה את זה שיש הרבה בנות קנאיות שחושבות שאת לוקחת מהן את הפוקוס ואז הן ממציאות עלייך שמועות? לאחת כזאת סתמתי את הפה".
איך?
"נתתי לה כאפה. אין מה לעשות, צריך להבין שברגע שאחת פותחת עלייך, אם לא תשתיקי אותה יבואו עשר. אם לא תגיבי אנשים ירשו לעצמם".
את החינוך שקיבלה בבית היא מגדירה כ"חינוך סובייטי. אחרי השעה תשע, אם את לא נכנסת הביתה את מקבלת ריתוק. לא יוצאת שבוע. אין דבר כזה לא לעשות שיעורי בית. אם נכשלת במבחן את מקבלת עונש. (צוחקת) בקיצור, רק עונשים".
ככה תחנכי את בנך?
"לא לגמרי, אבל קרוב. למדתי להעריך הרבה דברים. היום יש הרבה ילדים שמספיק שהם יבכו וההורים יקנו להם משהו כדי להשתיק אותם. זה לא חינוך. אני מתכוונת לחנך לפי העיקרון של 'עשית? תקבל'".
המצב הכלכלי הלא־פשוט דחף אותה לצאת לעבוד כבר בגיל 12. "אני זוכרת שנורא רציתי ברבי משוכללת שעלתה הרבה כסף וההורים שלי אמרו שיקנו לי משהו אחר. הרבה פעמים הם אמרו לי שאי־אפשר. אז אמרתי, 'לא מעניין אותי, מה שאני רוצה בחיים אני אקבל".
את זוכרת מה הדבר הראשון שאת קונה לעצמך מהכסף שלך?
"בושם של שאנל".
ומה הדבר הכי בזבזני שקנית?
"אני בשליטה, אבל יש לי רגעים: גם מ"ילו" אני יוצאת עם שקיות. לאחרונה קניתי טי־שירט חלקות בבוטיק של מותג מאוד יקר. יצא 6,000 שקל. בגלל שכל הזמן מצלמים אותי, אני פחות מרשה לעצמי לחזור על בגדים שלבשתי".
בגיל 17, לאחר טראומת התקיפות המיניות, חוותה מכה מצד אחר: גירושי הוריה. "הם אף פעם לא הסתדרו", היא אומרת. "חשבו שאם יעלו לישראל יפתחו דף חדש. זה לא קרה. אבא היה מאוד קנאי. לנו. זה היה מאוד קשה".
בעקבות הגירושים אמה נכנסה לדיכאון ורצתה לחזור לאוקראינה. "היא לא ידעה איך להתמודד. כל המשפחה שלה באוקראינה. ובארץ אין לה חברים. ועכשיו היא לבד עם שני ילדים ובלי בעל וצריכה להסתדר. הבנתי שמישהו צריך להביא כסף, שאני לא אהיה נטל על אמא. וזה לא פשוט לראות אותה ככה. אחרי חודשיים שאני ואחי עשינו לה שיחות, הרמנו לה, וזה הסתדר".
את עוזרת לאמא שלך כלכלית?
"כן".
מצד אחד את אומרת שאם תרגישי לא טוב בזוגיות, את תקומי ותלכי. מצד שני זה לא כל כך פשוט. את לא לבד. יש עוד אנשים שתלויים בך. כמה זה מכביד?
"אנשים לא תלויים בזה שאני עם אייל. גם אם לא אהיה איתו, אוכל להמשיך לעזור. אני תמיד עם יד על הדופק".
לפנייה לכתב/ת 
