שלישי 07 ביולי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: שאטרסטוק
    זמנים בריאים • 05.11.2015
    הלוחם הכי גדול נגד הכולסטרול
    כ־30 שנה לאחר שהסטטינים פתרו את בעיות עודף הכולסטרול אצל מיליונים, מגיעה המהפכה החדשה: תרופות שמורידות את הכולסטרול בעוד עשרות אחוזים
    יניב חלילי

    הוא רק בן 29, תמיד שמר על אורח חיים בריא, נהג לרוץ ולהתאמן ולא סבל ממחלות קודמות. ולמרות זאת - א', תושב צפון הארץ, לקה בהתקף לב. כשהתאושש, פנה א' לרופאיו ושאל אותם: איך זה יכול להיות? איך לקיתי באירוע לב בגיל כה צעיר?

     

    הרופאים, שערכו לו סדרת בדיקות עם אשפוזו, הסבירו לו שהוא סובל מהיפרכולסטרולמיה (Hypercholesterolemia) משפחתית - מחלה תורשתית שבגינה יש רמות גבוהות של כולסטרול רע ועלולה לגרום לאדם ללקות במחלות קרדיו־וסקולריות בגיל מוקדם. למעשה, הכבד של אדם הסובל מהיפרכולסטרולמיה משפחתית אינו מסוגל לעבד את מלאי הכולסטרול שגופו מייצר, דבר הגורם להצטברות רמות גבוהות מאוד של כולסטרול רע בדופנות העורקים. ההצטברות הזאת, שנקראת גם טרשת עורקים, עלולה להוביל לשבץ או להתקף לב.

     

    ההערכות הן כי בישראל יש בין 16 ל־40 אלף בני אדם הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית, המועברת מאחד ההורים או משניהם. הבעיה העיקרית היא שבשל העובדה שהבעיות נגרמות אצלם לרוב בגיל צעיר מאוד, האבחון מתבצע ברוב המקרים רק לאחר שאותו אדם עובר אירוע לב.

     

    23 מיליון ימותו

     

    אבל זה רק קצה הקרחון של הבעיות שעודף כולסטרול עלול ליצור. כולסטרול גבוה מעלה את הסיכון ללקות במחלות לב, שהן הגורם מס' 1 לתמותה בעולם ומס' 2 בישראל אחרי מחלת הסרטן. הערכות שפורסמו לאחרונה צופות כי עד שנת 2030 ימותו מעל 23 מיליון בני אדם בעולם על רקע תחלואה זו, בעיקר ממחלות לב ושבץ מוחי.

     

    היפרליפידמיה (Hyperlipidemia), מצב שבו יש עודף שומנים בדם ובעיקר רמות מוגברות של כולסטרול, היא אחד הגורמים העיקריים לתחלואה קרדיו־וסקולרית טרשתית. המחקרים מוכיחים כי ככל שרמת הכולסטרול נמוכה יותר, קיימת ירידה משמעותית בשיעורי התחלואה והתמותה על רקע של אירועים קרדיו־וסקולריים.

     

    עולם הרפואה משקיע מאמצים אדירים, תקציבים גבוהים ומחקרים רבים בניסיון לצמצם את תחלואת הכולסטרול. בשנות ה־80 הושקה התרופה הראשונה ממשפחת הסטטינים, שחוללה מהפכה בטיפול בעודף כולסטרול והובילה לירידה משמעותית בשיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב. התרופה הפחיתה את רמת הכולסטרול בדם ומנעה הצטברות של רובד טרשתי בדופנות כלי הדם.

     

    אולם בקרב הסובלים מכולסטרול גבוה יש רבים שהטיפול בסטטינים אינו יעיל עבורם. חלק לא מגיבים כלל לטיפול בסטטינים, יש כאלה שהטיפול עובד אצלם חלקית ולא מוריד את רמות הכולסטרול מספיק, ואחרים סובלים מאי־סבילות לתרופה שגורמת לפעמים לתופעות לוואי שונות, בין השאר כאבי שרירים.

     

    בשל כל אלה נעשים בשנים האחרונות מאמצים רבים לפתח טיפול תרופתי נוסף מעבר לסטטינים. לאחרונה נרשמה פריצת דרך: משפחת תרופות הכוללת את פראלואנט (Praluent) של חברת התרופות סאנופי ואת רפתה (Repatha) של חברת אמג'ן, שיכולות להוריד את הכולסטרול בעוד עשרות אחוזים בנוסף על ההורדה שכבר השיגו הסטטינים.

     

    בכנס האגודה האירופית לקרדיולוגיה, שהתקיים בחודש שעבר בלונדון, הוצגו הפראלואנט והמחקרים שבוצעו לאורך שלבי הפיתוח השונים שלה. התרופה מעכבת את ייצורו של החלבון PCSK9, האחראי לוויסות ספיגת הכולסטרול בגוף. לפני כעשור בוצעו מחקרים אשר הצביעו על כך שיש אנשים עם וריאציה גנטית המפחיתה את פעילותו של החלבון, ואצלם יש רמה נמוכה של כולסטרול. הממצא הזה הוביל לניסיון לפתח תרופות שיעכבו את פעילות החלבון המזיק, שמונע את פינוי הכולסטרול מהגוף, והתוצאה היא משפחת התרופות החדשה.

     

    פראלואנט, שניתנת באמצעות זריקה תת־עורית אחת לשבועיים במינון של 75 או 150 מ"ג, נוסתה במחקרים על קבוצות של חולים עם עודף כולסטרול בסיכון גבוה. חצי שנה לאחר שהחולים החלו ליטול את התרופה במינון הגבוה ביותר (150 מ"ג) היא הפחיתה את רמת הכולסטרול הרע בגופם בשיעור עצום של 61% מרמת הבסיס. כמו כן, הטיפול בתרופה הביא כ־80% מהמטופלים לערך המטרה של כולסטרול בפרק זמן זה. הפחתת רמת הכולסטרול נשמרה בעקיבות לאורך 78 שבועות, מה שמדגים את היעילות המתמשכת של התרופה.

     

    לתרופות החדשות תופעות לוואי קלות, שהופיעו במספר קטן של חולים. אלה דיווחו על נזלת, על דלקת גרון ועל בעיות בדרכי הנשימה. עם זאת, שכיחות כאבי השרירים בקרב המטופלים בתרופה הייתה נמוכה, וזו בשורה של ממש לכל אותם חולים שלא יכלו להמשיך בטיפול בסטטינים משום שסבלו מכאבי שרירים.

     

    כעת נערך מחקר בקרב 18 אלף מטופלים, בניסיון לגלות אם הורדת הכולסטרול המשמעותית הזאת אכן מובילה לירידה בתחלואה במחלות לב וכלי דם. התוצאות צפויות להגיע בעוד שנתיים.

     

    חוששים מזריקות

     

    ביולי האחרון אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את השימוש בפראלואנט עבור חולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית ועבור חולים שעברו אירוע לב או חלו במחלה קרדיו־וסקולרית טרשתית ולא הגיעו לרמת הכולסטרול המומלצת גם אחרי שנטלו סטטינים. בחודש שעבר אישרה גם רשות התרופות האירופית (EMA) את השימוש בתרופה. בישראל מטופלים בפראלואנט, במסגרת מחקרים שונים, כ־100 בני אדם, נוסף על טיפול בסטטינים. בינואר הקרוב תוגש התרופה לוועדת סל הבריאות, ויוחלט אם לכלול אותה בסל לאוכלוסייה בסיכון גבוה למחלות קרדיו־וסקולריות. התרופה יכולה להינתן כתרופה יחידנית או כתרופה המתווספת לטיפול בסטטינים.

     

    עם זאת, לפראלואנט יש כברת דרך נוספת לעבור. ראשית, יש חולים הנרתעים מהצורך לקבל זריקה אחת לשבועיים ומעדיפים נטילת גלולה. במחקרים שבוצעו לאחרונה התברר כי פיתוח גלולה מוצלחת לא נמצא כרגע על הפרק; הגלולה שפותחה עד כה לא הצליחה להשיג תוצאות זהות לאלו שהשיגה הזריקה, ונטילתה הייתה מלווה בתופעות לוואי. כאמור, עתה ממתינים המומחים לשנת 2017, שבמהלכה יסתיים המחקר אשר ינסה להוכיח קשר ישיר בין נטילת התרופה החדשה לבין ירידה בתחלואה קרדיו־וסקולרית. אם אכן יוכח קשר כזה, תהיה זו בשורה של ממש עבור חולי כולסטרול רבים ברחבי העולם. •

     


    פרסום ראשון: 05.11.15 , 21:39