האמת על הרפורמה בסלולר
הרפורמה בשוק הסלולרי לא מתה בשבוע שעבר, כאשר גולן טלקום נרכשה – בתנאי שיתקבלו כל ההיתרים הרגולטוריים – על ידי סלקום. היא מתה הרבה יותר מוקדם, לפני למעלה משנה כאשר גולן טלקום הבהירה שאין בדעת בעליה להקים בארץ רשת סלולרית עצמאית, כפי שהתחייבה בזיכיון. וגם זה לא מדויק: הרפורמה המקורית בשוק הסלולרי בשנת 2011 יצאה לאוויר עם פגם מולד שמראש קצב את ימיה. לא היה בכוחה להגיע למה שציפו ממנה הוריה־מולידיה בממשלה: הגדלת מספר החברות הסלולריות העצמאיות הפועלות בישראל, משלוש וחצי לחמש. כי מההתחלה לא היה בכך צורך או היתכנות כלכלית.
לפחות שתי קבוצות המשקיעים שזכו ראשונות במכרז על הקמתה והפעלתה של אותה הרשת הנוספת לא הצליחו לגייס את הכסף הדרוש, ולא במקרה. גולן טלקום, שדורגה רק במקום השלישי, קטפה את הזיכיון.
מנהלה הנמרץ מיכאל גולן הבין היטב את המנטליות של הרגולציה הישראלית באותם הימים. המחיר הוא המלך, המחיר הוא חזות הכל, ולכן, אמר כנראה לעצמו, הבה נוכיח לרגולטורים שאנחנו יכולים להציע שירות סלולרי ברבע וחמישית מהמחיר שגבו אז החברות הוותיקות. איך? על ידי כך שנפר בלי בושה את התנאים המגבילים של המכרז. נצפצף עליו ולא נקים רשת סלולרית עצמאית כפי שהתחייבנו אלא רק נרכב על גבה של אחת משלוש הרשתות הקיימות, אויבות העם באותה תקופה. נהיה "מפעיל וירטואלי": נחכיר מאחת מהן (סלקום) קווים ותשתיות ונקנה ממנה קיבולת שידור עודפת, במחיר שולי נמוך מאוד — ונמכור אותה לציבור. אפילו בהפסד. ככל שנוריד את המחירים, כך יעברו אלינו לקוחות, כך יתעצם כוחנו, כך תעלה השפעתנו עד שאף רגולטור ואף פוליטיקאי לא יעז לדרוש מאיתנו לעמוד בתנאי הזיכיון המקוריים. וכשנגיע למעמד של מפעיל סלולרי וירטואלי חי ובועט, יימצאו קונים רבים למניות שלנו.
״מפעיל וירטואלי״ – שהופעל לראשונה בדנמרק ב־1999 – הוא תאגיד סלולרי רזה מאוד שאינו מקים רשת אנטנות ואמצעי שידור עצמאית. הוא קונה או חוכר מחברות הסלולר העצמאיות הגדולות שהשקיעו מיליארדים ועשרות מיליארדים בתשתית שידורים פיזית את עודפי הקיבולת שיש להן, ולרובן יש, ומשווק אותם ללקוחות שלו בזיל הזול. הוא תלוי לגמרי בחברה הסלולרית ה״מארחת״ אותו על קוויה, נמנע מהשקעות בטכנולוגיה ובדרך כלל גם פוטר את עצמו מפריסה של מרכזי שירות. ברחבי תבל מצויים כיום כ־1,200 מפעילים וירטואליים בבעלות כ־400 חברות שונות. באוסטרליה ובבריטניה, לדוגמא, פועלות (בכל מדינה) שלוש עד ארבע חברות סלולריות עצמאיות ועוד 50 חברות וירטואליות. חברות וירטואליות בולטות גם במגזר הסלולרי הצרפתי. בארה״ב, לעומת זאת, מעטים מאוד המפעילים הווירטואליים, בגלל מבנה שוק, שיטות חיוב, רגולציה ומנטליות של משתמשים אמריקאים.
פתיחת שוק מקומי לחברות סלולר וירטואליות מזמן לא נחשבת באף מדינה לרפורמה דרמטית, קל וחומר לא למהפכה. החברות העצמאיות והווירטואליות מוצאות דרכים לחיות זו לצד זו, בבריתות, הסכמים ובעלויות צולבות. עלות חבילת תקשורת חודשית וירטואלית, כולל גלישה כמעט לא מוגבלת, נעה סביב 30 עד 50 דולר בחודש.
זה הסיפור כולו. חבל שהוא לא מסופר כך לאזרחי ישראל. חבל שמשרדי התקשורת והאוצר ומשרד ראש הממשלה העמידו ועדיין מעמידים פנים שהם מובילים איזה מהפך סלולרי חסר תקדים על פני הגלובוס. הם לא. כבר ב־2010 בשלו התנאים בארץ לכניסת מפעילים וירטואליים. אז צריך היה לוותר על המלל הרגולטורי הנשגב ולהנפיק ״היתר הפעלה״ פשוט עם תנאים מינימליים לכל מי שמעוניין להקים כאן רשת ווירטואלית.
לישראל בהחלט מספיקות שלוש (מעמדה התשתיתי של הוט מובייל הרביעית לא ברור) חברות סלולריות עצמאיות ולצדן 10 ואפילו 20 חברות וירטואליות, ביניהן גולן טלקום, בבעלות כזו או אחרת. הן יתחרו ביניהן בשיניים ויציעו את השירות הסלולרי הבסיסי במחירים נמוכים. החברות העצמאיות הגדולות יציעו חבילות תקשורת מורכבות ורב־ערוציות, מתקדמות טכנולוגית ועם שירות לקוחות יותר נגיש.
ומה על גולן טלקום? שתשלם קנס כבד על הפרת תנאי החוזה ותלך לדרכה העסקית. למרות מחירי הרציפה ששילמה לסלקום עבור הנדידה על גבי הרשת שלה, היא הפסידה בשנתיים וחצי של פעילותה כ־120 מיליון שקל וצברה חובות של כ־1.3 מיליארד שקל, מתוכם חוב של 600 מיליון שקל לסלקום (לפי הודעת סלקום לבורסה, עבור השימוש המוזל בתשתית שלה). להסתפח לסלקום זהו, מבחינתה, קרש הצלה.
באשר לסלקום, רב הנסתר על הגלוי. היא קונה את גולן טלקום ביוקר: החישוב המוצג על־ידה לפיו "השווי התאגידי" של גולן טלקום הוא מיליארד שקל לא מציאותי. נראה שסלקום הבינה שלא תראה אגורה ממאות מיליוני השקלים שגולן חייבת לה (על הנייר) ולפיכך בחרה למזג לתוכה את הנושה שלה. לדעתי, זו בחירה לא נכונה. סלקום נכנסת להרפתקה בעייתית מכל הבחינות, רגולטורית, תדמיתית ועסקית. היא תאכל חצץ מר.
המהומה בשוק הסלולר היא פרי רפורמה שהשלכותיה המלאות לא נלקחו בחשבון ושהאחראים לה התעלמו מניסיון בינ"ל צבור. רצו להמציא גלגל מחומש. מצמרר להעלות על הדעת מה היה קורה ומה עלול לקרות אם אותו דפוס של רפורמה לא־זהירה, מנופחת ולא מחושבת ייכפה גם בבנקאות. המחליטים, אנא ראו, קיבלתם אזהרה מהמציאות.
